הכרזת הזוכים בגראנד קקטוס וקטגוריית המודעות: גיתם משרד השנה בקקטוס
גיתם BBDO הוא המנצח הגדול של תחרות 'קקטוס הזהב 2011'. כך עולה בסיום יום ההכרזות וחלוקת פרסי הקקטוס.
משרד הפרסום גיתם BBDO מוביל בקטגוריית המודעות עם 3 פרסי זהב, 2 פרסי כסף ו-2 פרסי ארד. 3 פרסי הזהב של גיתם מגיעים עבור קמפיין הקקטוס המוביל שלהם ב-2011 'הובה בובה'. אדלר חומסקי במקום השני בקטגורייה עם פרס זהב אחד, 2 פרסי כסף ו-5 פרסי ארד. מקאן אריקסון עם 4 זכיות בארד, באומן בר ריבנאי עם 4 זכיות בארד, שלמור אבנון עמיחי עם זכיה אחת בכסף ו-2 זכיות בארד, יהושע TBWA עם זכייה אחת בכסף וגליקמן נטלר סמסונוב עם ארד אחד.
גיתם BBDO הוא הכוכב של קטגוריית הגראנד קקטוס המעניקה לכל משרד 5 נקודות בעבור כל זכייה עם 2 זכיות, שתיהן עבור קמפיין הובה בובה, אחת בחוצות ואחת במודעות. הזוכים הנוספים בגראנד קקטוס הם פובליסיס אידיאולוג'יק עבור התמונה הממותגת של אורנג' בקטגוריית האינטרנט, מקאן אריקסון עבור רכבי חתונה - JDATE בקטגוריית מדיה אחרת ובאומן בר ריבנאי עבור ה-Impossible brief בקטגוריית מדיה משולבת.
סיכום הזוכים במודעות ובגראנד קקטוס: גיתם עם 25 נקודות, אדלר עם 12 נקודות, מקאן אריקסון עם 9 נקודות, באומן בר ריבנאי עם 9 נקודות, פובליסיס עם 5 נקודות, שלמור עם 4 נקודות, יהושע TBWA עם 2 נקודות וגליקמן עם נקודה אחת.
סיכום הניקוד בצירוף כל הזכיות עד לעתה מדרג את המשרדים כך: באומן בר ריבנאי עם 41 נקודות, מקאן אריקסון עם 40 נקודות, גיתם BBDO עם 39 נקודות, שלמור אבנון עמיחי עם 21 נקודות, פובליסיס עם 12 נקודות ואדלר חומסקי עם 10 נקודות.
לזכיות אלו יש לצרף את הפרסים בקטגוריית הקראפט המעניקה 3 נקודות לכל זכייה: גיתם עם 2 זכיות עבור מודעה ושלט החוצות של הובה בובה (6 נקודות לגיתם). באומן בר ריבנאי עבור הבריף הבלתי אפשרי, שלמור אבנון עמיחי עבור ה-Women to go ואדלר חומסקי עם זכייה אחת.
אם כן - משרד השנה שמוכתר לזוכה הגדול של קקטוס הזהב 2011 הוא גיתם BBDO עם 45 נקודות, במקום השני באומן בר ריבנאי עם 44 נקודות, מקאן אריקסון עם 40 נקודות, אדלר חומסקי עם 25 נקודות ושלמור אבנון עמיחי עם 24 נקודות.
בסיכום הזכיות: 16 פרסי זהב חולקו בתחרות הקקטוס, אליהם נוספו 5 פרסי זהב בקטגוריית הקראפט. 27 פרסי כסף חולקו בתחרות ו-60 פרסי ארד. בגראנד קקטוס חולקו 5 פרסים נוספים. בסה"כ מדובר ב-113 זכיות שונות.
המשרד המוביל בזכיות בזהב הוא גיתם BBDO עם 5 זכיות, זאת בנוסף ל-2 פרסי קראפט ו-2 פרסי גראנד קקטוס. מקאן זכה ב-4 פרסי זהב וגראנד קקטוס אחד. שלמור זכה ב-2 פרסי זהב ופרס קראפט אחד. באומן בר ריבנאי זכה ב-2 פרסי זהב, קראפט אחד וגראנד קקטוס אחד.
המשרד המוביל בזכיות בכסף הוא באומן בר ריבנאי עם 8 זכיות, 5 זכיות למקאן אריקסון כמו גם לגיתם BBDO ו-4 לשלמור אבנון עמיחי כמו גם אדלר חומסקי עם 4 זכיות בכסף.
- 7.דר 27/05/2011 16:12הגב לתגובה זומצחיק...עשרות בנות שמועסקות בתנאי רעב, מביאות הבייתה משכורות נטו מצחיקות וקורעות ת'תחת (תרתי משמע) בשביל מה? בשביל שכמה מנהלים בכירים שם יזיינו אותן (תרתי משמע) ויקחו הבייתה משכורות עתק. והן מה זה מבסוטיות וגאות... :-)
- 6.ירוחם משל 27/05/2011 07:06הגב לתגובה זומה זה בדיוק קמפיין ההובה הובה? אם צריך לחפש אותו בגוגל זה אומר דרשני לא?
- 5.גיתם פאוור 26/05/2011 11:06הגב לתגובה זותתפטר ותעבור לגיתם
- 4.יובל 26/05/2011 10:13הגב לתגובה זוחמוד, תתפטר.
- 3.הלו הלו 25/05/2011 19:19הגב לתגובה זומי זכה בסטודנטים???
- ארט די 25/05/2011 23:24הגב לתגובה זועל מודעה לגלעד שליט.
- 2.עובד בגיתם 25/05/2011 19:18הגב לתגובה זומה שרואים מבחוץ הוא את הנוצץ. עלק פרסים. בפנים בגיתם הכל רקוב
- 1.רבי יהודה 25/05/2011 18:04הגב לתגובה זוזהב – אחת, וכסף – שתיים, וארד – שלוש, קקטוס הזהב – ארבע. אמור מעתה: בקקטוס לקו ארבעים מכות, ועל הים לקו מאתיים מכות.
- באמת של החיים הם מקום ראשון (ל"ת)באומנ תותחים 25/05/2011 18:39הגב לתגובה זו
- עינב 25/05/2011 18:55את נאום המרמור של באומן... צריך לדעת גם להפסיד, וכבודם במקומם מונח
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
