רבעון מצוין לאלרוב נדלן: רשמה גידול של 75% ברווח שהסתכם ב-28 מיליון שקל
חברת אלרוב נדלן, בשליטתו של אלפרד אקירוב, מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי לבעלי המניות של כ-27.8 מיליון שקל, זאת לעומת 15.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 198.9 מיליון שקל, לעומת כ- 140.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר משיפור בהכנסות מהפעלת בתי מלון, אשר זינקו ב-88%, עקב רכישתו של מלון לוטסיה בפריז, שהסתכמו ברבעון בכ-77.2 מיליון שקל לעומת כ- 41.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל בתקופת הדוח הסתכמו בכ- 23.2 מיליון שקל, לעומת כ- 20.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו ברבעון בכ- 42.6 מיליון שקל לעומת כ- 39.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות הקבוצה משכר דירה מנכסים מניבים ועודף מתפעול בתי מלון בעשור האחרון צמחו בשיעור ממוצע של כ- 22.5% לשנה. הקבוצה הכריזה כי היא שואפת להציג ב-6 השנים הבאות שיעור צמיחה ממוצע שיהיה בין 18% ל- 20% לשנה מפעילויות אלו כלומר להגיע להכנסות של כ- 1 מיליארד ש"ח מפעילויות אלו בתום התקופה דהיינו עד תום 2016.
לאחרונה החליטה החברה לאמץ מדיניות חלוקת דיבידנד לפיה תחלק לבעלי מניותיה דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי השנתי המיוחס לבעלים של החברה בנטרול עליה וירידה בשווי נדל"ן להשקעה וכן עליה וירידה בשווי ניירות ערך שלא מומשו.במקביל לאימוץ מדיניות הדיבידנד החליט דירקטוריון החברה לחלק דיבידנד בסך של 1.25 שקל למניה ובהיקף כולל של כ- 28.8 מיליון שקל אשר יחולק בחודש יוני הקרוב.
בחודש אפריל רכשה החברה בניין משרדים תמורת 111 מיליון פר"ש אשר מניב NOI של כ- 7.4 מיליון פר"ש, כלומר תשואה של כ- 6.7% על עלות הרכישה.
לאחרונה רכשה החברה מגרש לבניית בניין משרדים נוסף בשוויץ. עלות המגרש הסתכמה בכ-5.3 מיליון פר"ש. עלות הבניין, כולל המגרש, צפויה להסתכם לסך של כ-27.9 מיליון פר"ש. סיום הבניה צפוי לחודש ספטמבר 2012. לפי הערכת החברה, דמי השכירות הצפויים מהנכס יסתכמו בכ-1.67 מיליון פר"ש כלומר תשואה צפויה של כ-6%.
- 1.לברוח מכל הנדלן הכל יתמוטט בקרוב (ל"ת)זאת לא הודעה ישנה? 23/05/2011 10:59הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
