עד לפני שלושה חודשים הסתובבו משקיעי רציו ובליבם תפילה: אנא עשה שימצא הגז. על התפילות והחלומות הם היו מוכנים לשלם מעל 60 אג' ליחידת השתתפות. היום, כשאנחנו יודעים שיש גז, הם מוכנים לשלם עליה רק 41 אג'. למה? מפני שהם "קונסים" אותה ואת יתר החברות בסקטור על כך שטרם גילו את הנפט.

זהו שלב ההתפכחות של סקטור חיפושי הגז והנפט וזו הסיבה שמחירי המניות והיחידות ההשתתפות נמצאים היום ברמתם הנמוכה מזה חצי שנה, מחירי טרום ההכרזה על תגלית לווייתן ומציאת מצבור הגז הימי הגדול ביותר בעשור האחרון.

בשלב זה, ניכו המשקיעים לחברות שכבר מצאו גז, שליש משוויים של המאגרים בעוון אי פעילותם כיום. מעבר לזה, מחיר ההיוון הרווח היום הוא מעל 10% מה שמתמחר, במידה רבה של צדק, את סיכוני הקידוח, הוצאת הגז, הובלתו ומכירתו למשתמשי הקצה. כאשר הגז יזרום בשלום ירד מחיר ההיוון משמעותית ובמקביל יעלה תמחור החברות (בערך שנתיים מהיום בתמר וכ-5 שנים ללווייתן).

לתופעה זו חברה כמובן גם התערערות האמונה ב"מגע הזהב" של חברת נובל, מה שמותח את עצביהם המתוחים ממילא של המשקיעים בסקטור. הפסקת קידוח לוויתן2 דוחה את מועד חידוש קידוח לוויתן1 למועד משוער שיחול בעוד כארבעה חודשים ומי שלא עומד יותר במעגל הציפייה והדחייה נשחק ונושר, ויש לא מעט כאלה. זה טבעי וזה קורה עוד מימי ג'ו אלמליח העליזים עם המשקפות בחופי נתניה עד "נוער הגבעות" של לוסקין בראש העין וחוזר חלילה עם התגברות תעלומת היש/אין נפט שפתרונה, כאמור, נדחה בכמה חודשים.

אבל האם כל זה מצדיק את העובדה שהשוק מתמחר היום את המניות האלה כאילו אין שום סיכוי למצוא שם נפט?

בתגלית לוויתן ישנה הסתברות מסוימת (של כ-17%) להמצאות כמות אדירה של נפט. אלו 17% שיהפכו ל-100% ,כלומר פי יותר מ-5, לכשימצא אותו מאגר אדיר של נפט, מה שיקפיץ את שווי החברות (באופן פרופורציונאלי לאחזקותיהן בקידוח). במדיה וכך יקרה.

רמת המחירים היום, אחרי הירידות האחרונות, מתמחרת את הסתברות זו ככמעט ולא קיימת. גם כשברור שהתגשמות החלום הזה תשנה את פני הדברים הן ברמת המיקרו והן ברמת המאקרו מה שיעלה את שווי החברות האלה בעשרות אחוזים. יש לכך כמובן השלכות מרחיקות לכת גם על שער הדולר שקל ועל רמת החוב הלאומית אך במה שנוגע לנו, המשקיעים, אני מעריך שמחירי המניות ויחידות ההשתתפות בימים אלו רחוקים מלשקף נאמנה את האפשרות הזאת.

אז נכון שבשוק, לא משקללים דובדבן זה אבל יש פה תמחור חסר לאפ-סייד אדיר לשוויי החברות, והוא גדול לאין שיעור מהסיכון שלא יימצא הנפט, כי גז כבר יש ובכמות גדולה מאוד. אמנם טרם הפכנו למעצמת אנרגיה אבל יש לנו סיכוי טוב שהעצמאות האנרגטית שלנו, בזכות הגז בלבד, תהיה גבוהה עשרות מונים מהתלות עמה אנו חיים עד כה.

לכן, עם כל הכבוד לשלב ההתפכחות, צריך שיהיה גם היגיון בשיגעון וההיגיון אומר שהחברות בסקטור מתומחרות בחסר על הקיים ובודאי שאינן נהנות מאיזשהו תמחור משמעותי או אפילו סביר של אופציית מציאת הנפט. כמובן שהכל בתנאי (מרכזי) שיש מפעיל ושמצליחים להוציא את הגז מבטן האדמה. ועד שזה יקרה אנחנו נשארים עם החלום, רק שבמחירים של היום יש לנו הזדמנות חריגה בשוק לשלם רק על מה שיש ולקבל את החלום בחינם.