סיווג אמנים כשכירים על פי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)

שאלה ---------- תיאטרון מעסיק שחקנים ואמנים. השאלות: 1. האם ההסכם עם השחקנים הוא מבחן קריטי לבחינת תחולת צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) על המעביד? 2. מהי משמעות המשפט בסעיף 13 לצו זה: "ובלבד ששר העבודה והרווחה אישר את ההסכם לאחר שהתייעץ במועצה"? 3. האם סעיף 13 לצו שלעיל לא חל על שחקן שלא נחתם עימו הסכם, ולכן אין צורך להמשיך בבחינת מספר ההופעות, או שמבחן מספר ההופעות הוא המבחן המהותי וצריך לבחון אותו, אף על פי שלא נכלל בהסכם? לדוגמה: במקרה שבו לא נחתם הסכם עם שחקן, אשר יש לו תיק ברשויות המס כעצמאי ואשר הופיע עשר הופעות בחודש - האם יהיה המעסיק חייב על פי הצו שלעיל להתייחס אליו כשכיר לעניין ביטוח לאומי? תשובה ---------- ב-1.6.1989 חתם שר העבודה והרווחה על תיקון לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972 (להלן: "הצו"), הנכלל בתוספת הראשונה לצו (להלן: "התיקון"). בתיקון נכללת הגדרת "אמנים", והוא חל גם על הסכמי עבודה שנחתמו לפני הוצאת הצו. על פי התיקון, אמן השייך לאחד מהאיגודים המצוינים ברשימה (רשות השידור, איגוד השחקנים, א.מ.י וכדומה), ונערך עמו הסכם מראש בכתב לתקופה של רבע שנה או לסדרה של חמש הופעות עם אחד מהגורמים המופיעים ברשימה, ייחשב לעובד שכיר והאיגוד שאליו הוא משתייך ייחשב למעבידו לעניין חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995. יובהר שהסכם העבודה בין האמן לגורם המעסיק תקף אם הוא נערך לאחר התאריך שבו נחתם ההסכם בין האיגוד לגורם המעסיק. אם האמן מועסק על ידי גורם שאינו נמנה על רשימת האיגודים החתומים על הצו, אזי ייבחן מעמדו על פי כללי דיני העבודה: יחסי עובד-מעביד. המשיב - לשעבר מנהל בכיר במוסד לביטוח לאומי, וכיום ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ. התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.