פרסום ראשון

הצרות של דוראה: רוצה למנות את פרופ' אמיר ברנע שיגבש הסדר חוב

הרבה בלאגן היה היום באסיפת המחזיקים שהתכנסה היום כדי לדון בהסדר חוב. הבעיה: לחברה ארבע סדרות חוב עם אינטרסים שונים. פרופ' ברנע היה זה שגיבש את הסדר חוב באפריקה
תומר קורנפלד | (5)

סערה אמיתית התחוללה היום באסיפת מחזיקי האג"ח של חברת האחזקות דוראה, כך נודע ל-Bizportal. באסיפה הודתה החברה שאין באפשרותה לשלם את מלוא החוב למחזיקי האג"ח הנאמד בכ-180 מיליון שקל במלואו ובמועדו.

חברת דוראה היא חברת אחזקות שבה בצלאל איגר מכהן כיו"ר וכמנכ"ל. איגר כיהן לשעבר כבכיר בבנק לאומי והיה דירקטור בבנק דיסקונט. הבעיות של החברה דומות באופיין לאלו שהיו בעת הסדר החוב הענק באפריקה ישראל, אם כי ההיקפים נמוכים משמעותית.

כדי לעשות סדר בבעייתיות הכרוכה בהסדר זה חשוב להבין את מבנה החובות של החברה. כיום לדוראה ישנן ארבע איגרות חוב הנסחרות בתשואות ברוטו לפדיון של 45%-215% באופן הבא:

סדרה א' - אג"ח קצר בהיקף של 32 מיליון שקל עם תשואה לפדיון של 215%

סדרה ב' - אג"ח בינוני בהיקף של 77 מיליון שקל עם תשואה לפדיון של 75%

סדרה ג' - אג"ח בינוני בהיקף של 26 מיליון שקל עם תשואה לפדיון של 100%

סדרה ד' - אג"ח ארוך בהיקף של 76 מיליון שקל עם תשואה לפדיון של 47%

חשוב לציין כי חלק מאיגרות החוב מוחזקות על ידי חברת בת של דוראה, כך שבפועל ההיקף ההתחייבותי של החברה נמוך יותר.

בפתח האסיפה הציגה דוראה את פרופ' אמיר ברנע שהיה אחראי להסדר החוב הגדול במשק שגובש באפריקה ישראל. החברה הציעה כי ברנע יגבש הסדר לכל ארבע הסדרות וביקשה 90 ימי חסד על מנת לבנות את ההסדר.

באסיפה הציעה דוראה לגבש מתווה של הסדר שבמסגרתו תשלם גם חלק מן החוב במזומן. בשלב זה החלו הרוחות לעלות והתברר כי אף אחת מנציגי הסדרות לא מסכימה עם האחרת. ל-Bizportal נודע כי רק אסיפה ג' הסכימה ליצור נציגות משותפת ורצתה לתת זמן חסד לחברה של 45 ימים שבמהלכם תגבש תוכנית להסדר.

מכיוון שלחברה ישנן מעט מקורות כספיים מחזיקי הסדרות הארוכות ב', ג' וד' מעוניינים שתשלומי הריבית על איגרות החוב ישולמו כסדרן, עם זאת נהחל שכזה יוצר ניגוד מול סדרה א' הקצרה שמתנגדת לכך - זאת מאחר והחברה לוטשת עיניים לקופת המזומנים של החברה אשר ממנה הם מצפים לקבל כ-16 מיליון שקל במאי הקרוב.

המאבקים בין הסדרות השונות גרמו לכך שבמקום אסיפה אחת התקיימו למעשה ארבע אסיפות שונות שבהם מתבקשים המחזיקים לדון האם לקבל את הצעת החברה למינוי פרופ' ברנע כמי שיגבש את הסדר החוב. סוגיה נוספת שאסיפות נדרשות לדון לגביהן היא האם תמונה נציגות משותפת.

חברת דוראה היא חברת אחזקות שלה שלוש אחזקות עיקריות: חברת התשתיות והנדל"ן אורתם סהר, אחזקה בחברת ליברטי ופרוייקט נדל"ני בגרמניה. לאחרונה מכרה החברה את חלקה בקרן המלונות של פתאל תמורת סכום של כ-33.8 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שולי 06/04/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
    אני מחכה לכתבת חשיפה מרשימה ורהבתנית לגבי החברה כמו שהיתה כשרכש את דוראה
  • 2.
    עמך 05/04/2011 11:26
    הגב לתגובה זו
    עומד מר בצאלל מול בעלי האג" ח ואומר שהחברה לא יכולה להחזיר את חובותיה ומבקש בצורה עקיפה לבצע תספורת. הוא לא אומר שהוא מוכן להוציא כסף מהכיס. הרבה אנשי עסקים היו מוכנים לקבל 70% ממניות החברה ובתמורה להכניס כסף לחברה! וכן אם מר בצאלל איגר לא מוכן להוציא כסף מהכיס צריכים בעלי האג:ח לקחת את החברה ולהביא איש עסקים שיקבל 70% מהמניות (55% מבצאלל 15% של מנדי) תמורת הכנסת כסף לקופת החברה.
  • 1.
    רן 04/04/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
    להם לבצע הנפקה לפני מספר חודשים
  • מחזיק אגח דוראה 04/04/2011 23:18
    הגב לתגובה זו
    דבר אחד ברור לחלוטין. הכתב לא היה באסיפה. מדהים מה כתבים מוכנים לעשות בשביל רייטינג.
  • עמך 05/04/2011 11:03
    עומד מר בצאלל איגר מול בעלי איגרות החוב ואומר שאין אפשרות לחברה לפרוע את חובותיה ומוסיף בכסף מהכיס הוא לא יוציא. שאלה פשוטה. כמה אנשי עסקים היו מוכנים להוציא כסף מהכיס ולקבל 70% ממניות השליטה? לכן אני מציע לבעלי אגרות החוב להזיז הצידה את בצאלל ולמצוא איש עסקים שיקבל כ-70% ממניות החברה כבור בכנסת כסף לקופת החברה. לכן הבקשה של בצאלל לא לשלם ולא להוציא כסף מהכיס נראת הזויה וחוצפנית!
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.