הצרות של דוראה: רוצה למנות את פרופ' אמיר ברנע שיגבש הסדר חוב
סערה אמיתית התחוללה היום באסיפת מחזיקי האג"ח של חברת האחזקות דוראה, כך נודע ל-Bizportal. באסיפה הודתה החברה שאין באפשרותה לשלם את מלוא החוב למחזיקי האג"ח הנאמד בכ-180 מיליון שקל במלואו ובמועדו.
חברת דוראה היא חברת אחזקות שבה בצלאל איגר מכהן כיו"ר וכמנכ"ל. איגר כיהן לשעבר כבכיר בבנק לאומי והיה דירקטור בבנק דיסקונט. הבעיות של החברה דומות באופיין לאלו שהיו בעת הסדר החוב הענק באפריקה ישראל, אם כי ההיקפים נמוכים משמעותית.
כדי לעשות סדר בבעייתיות הכרוכה בהסדר זה חשוב להבין את מבנה החובות של החברה. כיום לדוראה ישנן ארבע איגרות חוב הנסחרות בתשואות ברוטו לפדיון של 45%-215% באופן הבא:
סדרה א' - אג"ח קצר בהיקף של 32 מיליון שקל עם תשואה לפדיון של 215%
סדרה ב' - אג"ח בינוני בהיקף של 77 מיליון שקל עם תשואה לפדיון של 75%
סדרה ג' - אג"ח בינוני בהיקף של 26 מיליון שקל עם תשואה לפדיון של 100%
סדרה ד' - אג"ח ארוך בהיקף של 76 מיליון שקל עם תשואה לפדיון של 47%
חשוב לציין כי חלק מאיגרות החוב מוחזקות על ידי חברת בת של דוראה, כך שבפועל ההיקף ההתחייבותי של החברה נמוך יותר.
בפתח האסיפה הציגה דוראה את פרופ' אמיר ברנע שהיה אחראי להסדר החוב הגדול במשק שגובש באפריקה ישראל. החברה הציעה כי ברנע יגבש הסדר לכל ארבע הסדרות וביקשה 90 ימי חסד על מנת לבנות את ההסדר.
באסיפה הציעה דוראה לגבש מתווה של הסדר שבמסגרתו תשלם גם חלק מן החוב במזומן. בשלב זה החלו הרוחות לעלות והתברר כי אף אחת מנציגי הסדרות לא מסכימה עם האחרת. ל-Bizportal נודע כי רק אסיפה ג' הסכימה ליצור נציגות משותפת ורצתה לתת זמן חסד לחברה של 45 ימים שבמהלכם תגבש תוכנית להסדר.
מכיוון שלחברה ישנן מעט מקורות כספיים מחזיקי הסדרות הארוכות ב', ג' וד' מעוניינים שתשלומי הריבית על איגרות החוב ישולמו כסדרן, עם זאת נהחל שכזה יוצר ניגוד מול סדרה א' הקצרה שמתנגדת לכך - זאת מאחר והחברה לוטשת עיניים לקופת המזומנים של החברה אשר ממנה הם מצפים לקבל כ-16 מיליון שקל במאי הקרוב.
המאבקים בין הסדרות השונות גרמו לכך שבמקום אסיפה אחת התקיימו למעשה ארבע אסיפות שונות שבהם מתבקשים המחזיקים לדון האם לקבל את הצעת החברה למינוי פרופ' ברנע כמי שיגבש את הסדר החוב. סוגיה נוספת שאסיפות נדרשות לדון לגביהן היא האם תמונה נציגות משותפת.
חברת דוראה היא חברת אחזקות שלה שלוש אחזקות עיקריות: חברת התשתיות והנדל"ן אורתם סהר, אחזקה בחברת ליברטי ופרוייקט נדל"ני בגרמניה. לאחרונה מכרה החברה את חלקה בקרן המלונות של פתאל תמורת סכום של כ-33.8 מיליון שקל.
- 3.שולי 06/04/2011 15:55הגב לתגובה זואני מחכה לכתבת חשיפה מרשימה ורהבתנית לגבי החברה כמו שהיתה כשרכש את דוראה
- 2.עמך 05/04/2011 11:26הגב לתגובה זועומד מר בצאלל מול בעלי האג" ח ואומר שהחברה לא יכולה להחזיר את חובותיה ומבקש בצורה עקיפה לבצע תספורת. הוא לא אומר שהוא מוכן להוציא כסף מהכיס. הרבה אנשי עסקים היו מוכנים לקבל 70% ממניות החברה ובתמורה להכניס כסף לחברה! וכן אם מר בצאלל איגר לא מוכן להוציא כסף מהכיס צריכים בעלי האג:ח לקחת את החברה ולהביא איש עסקים שיקבל 70% מהמניות (55% מבצאלל 15% של מנדי) תמורת הכנסת כסף לקופת החברה.
- 1.רן 04/04/2011 16:47הגב לתגובה זולהם לבצע הנפקה לפני מספר חודשים
- מחזיק אגח דוראה 04/04/2011 23:18הגב לתגובה זודבר אחד ברור לחלוטין. הכתב לא היה באסיפה. מדהים מה כתבים מוכנים לעשות בשביל רייטינג.
- עמך 05/04/2011 11:03עומד מר בצאלל איגר מול בעלי איגרות החוב ואומר שאין אפשרות לחברה לפרוע את חובותיה ומוסיף בכסף מהכיס הוא לא יוציא. שאלה פשוטה. כמה אנשי עסקים היו מוכנים להוציא כסף מהכיס ולקבל 70% ממניות השליטה? לכן אני מציע לבעלי אגרות החוב להזיז הצידה את בצאלל ולמצוא איש עסקים שיקבל כ-70% ממניות החברה כבור בכנסת כסף לקופת החברה. לכן הבקשה של בצאלל לא לשלם ולא להוציא כסף מהכיס נראת הזויה וחוצפנית!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
