לא מה שחשבתם: על הציבור המקופח ביותר בתנאים הסוצילים
בניגוד לציבור השכירים, שם חלה חובת הפרשה ותשלום תנאים מסויימים מכח חקיקה וצווי הרחבה (כמו לדוגמא פיצויי פיטורים, פנסיית חובה) והתנאים משולמים במשותף על ידי העובד והמעביד, ציבור העצמאים נאלץ לדאוג לעצמו וכרגיל במקומותינו כאשר אנו מגיעים ללדאוג לעצמנו, מה עוד שהדבר בא בדרך כלל על חשבון השוטף, אנו מתעלמים ודוחים את הביצוע.
התוצאה היא שעצמאים אשר מצליחים לייצר בשוטף הכנסה נאה ,מגיעים לגילאים המבוגרים יותר עם חסכון נמוך לפרישה, חסכון שזהה לעיתים לחסכון אשר נצבר על ידי עובד שכיר שמרוויח פחות מהשכר הממוצע במשק.
כך לדוגמא עובד שכיר אשר משכורתו הינה 10,000 ש"ח נהנה בד"כ מתנאים סוציאלים המסתכמים בהפקדה חודשית של כ-3,000 ש"ח לחודש או 36,000 ש"ח בשנה.
ההפקדה נובעת כתוצאה מהפקדת מעביד בסך של כ- 2,250 ש"ח לטובת פיצויים, תגמולים קרן השתלמות וביטוח לאי כושר עבודה ומהפקדת עובד של כ-750 ש"ח מידי חודש לתגמולים וקרן השתלמות.
כמה מתוך העצמאים שאנו מכירים מפקידים 36,000 ש"ח לשנה לתנאים סוציאלים? מעט מאד. נכון, העצמאים אינם נהנים מהפקדת מעביד, אך "העדרו" של מעביד אינה משנה את העובדה כי הצורך הסוציאלי של העצמאי זהה לפחות, אם לא גדול יותר מהצורך של העובד השכיר.
יש לזכור כי החלת "פנסיית חובה" על ציבור העצמאים טרם יצאה אל הפועל אך לעומת זאת מס ההכנסה הגדיל לאחרונה את ההכרה בהפקדת עצמאים לתנאים סוציאלים ולקרן השתלמות.
אם בעבר הסתכמה ההכרה בהפקדה של כ-15,000 ש"ח בשנה כיום יכול עצמאי המעוניין לנצל את מלוא הטבות המס להפקיד כ-31,500 ש"ח לטובת קרן פנסיה , ביטוח או קופת גמל ועוד כ-17,500 ש"ח לטובת קרן השתלמות.
אז מה צריכים העצמאים לעשות:
להבין כמו כל אחר כי הצורך הפנסיוני בפרישה ובשוטף אינם נגזרים ממעמד המס שלך. עובד עצמאי כמו כל עובד שכיר צריך לדאוג בזמן הן לסכנות הביטוחיות היומיומיות והן לצבירת החסכון לעת פרישה, העדרו של מעביד אכן מקשה על היכולת לשלם סכומים גבוהים אך אינו מייתר את הצורך הזה ומחייב לעיתים להצטמצם ביום יום על חשבון דאגה לעתיד.
לזכור כי מס ההכנסה הכיר בצורך הזה של העצמאי והגדיל את תקרת ההפקדה המותרת לצורך רכישת תנאים סוציאלים.
- 5.מוסדי 13/03/2011 21:28הגב לתגובה זואף עצמאי לא דואג לעצמו וכולם בלי יוצאים מן הכלל שורפים את המזומן על ג' יפים וטיסות לחו" ל. ואז חיים על קצבת ביטוח לאומי.. :-)
- 4.צונאמי 13/03/2011 20:54הגב לתגובה זוכדי לנפח מלאכותית את שוד הקופה הציבורית.....קצת לגנוב עוד כסף מהמדינה.אני עשיתי סדיר ושנה קבע ומילואים 20 שנה ולא קבלתי אגורה מצה" ל
- 3.נשמה 13/03/2011 17:53הגב לתגובה זופנסיה או ביטוח?
- 2.אחד 13/03/2011 15:30הגב לתגובה זוכאשר מגיעים לגיל פרישה נערך חישוב של הפנסיה החודשית לפי הערכת תוחלת חיים. האם יש הבדל בהערכה בין גבר לאשה בעניין תוחלת החיים? אם כן יוצא שהקיצבה של נשים תהיה נמוכה משל גברים בשל שתי סיבות: 1.יציאה מוקדמת לפנסיה 2.תוחלת חיים גבוהה יותר
- ירון שמיר 13/03/2011 23:48הגב לתגובה זונכון
- 1.הילה 13/03/2011 14:14הגב לתגובה זומעביר הלאה?
- נועם 13/03/2011 15:33הגב לתגובה זוהקיפוח מול בעלי השליטה גרוע אף יותר, כדאי שמישהו כאן יתעורר
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
