שנה חזקה לאמות: רשמה רווח נקי של 377 מיליון שקל, גידול של 14%
חברת אמות, מקבוצת אלוני חץ, מסכמת את שנת 2010 עם גידול של 18% בהכנסות שהסתכמו בכ-420 מיליון שקל לעומת 355 מיליון שקל בשנת 2009.
כמו כן, הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-107.7 מיליון שקל לעומת סך של כ-96 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-12%, שנובע הן מרכישת נכסים חדשים במהלך התקופה והן משיפור והשבחה של נכסים קיימים.
הרווח הנקי של החברה לרבעון הרביעי הסתכם בכ-189 מיליון שקל, לעומת כ-124 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 52%. בנוסף הרווח הנקי לשנת 2010 כולה אף הוא גדל בכ-14% מ-332 מליון שקל בשנת 2009, ל-377 מיליון שקל בשנת 2010.
ה-NOI ברבעון הסתכם בכ-94 מיליון שקל לעומת כ-85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-11%, וה-NOI לשנת 2010 כולה גדל בכ-19% מ-311 מיליון שקל בשנת 2009 ל-369 מיליון שקל בשנת 2010.
ה-FFO בשנת 2010 הסתכם בכ-205.5 מיליון שקל (כ-0.98 שקל למניה), לעומת כ-144 מיליון שקל (כ-0.82 שקל למניה) בתקופה המקבילה בשנת 2009 גידול של כ-43%. הגידול בסך של כ-62 מיליון שקל נובע מגידול ב- EBITDAבסך של כ-67 מיליון שקל בקיזוז עליה במימון הריבית הריאלית בהיקף של כ-14 מיליון שקל. השיפור ב-EBITDA נבע בין היתר כתוצאה מקיטון בסך של 7 מיליון שקל בהוצאות דמי הניהול ששולמו לאלוני חץ בשנת 2010.
במהלך שנת 2010, גייסה אמות הון בהיקף של כ-260 מיליון שקל וחוב מהציבור בהיקף של יותר מ-200 מליון שקל. כמו כן, במהלך הרבעון הושלמה העסקה לרכישת חב' נס-פן, תמורת כ-210 מיליון שקל. חב' נס-פן החזיקה בזכויות בשלושה נכסי נדל"ן מניבים בישראל בנוסף לחברה מספר נכסי נדל"ן בחו"ל. היקף סך הנכסים הינו כ-477 מיליון שקל (כולל נדל"ן בהקמה), כאשר הנכסים בישראל מהווים כ-95% מהיקף נכסיה. ה-NOI השנתי הצפוי מכלל הנכסים מסתכם בכ-37 מיליון שקל.
החברה צופה כי ב-2011 ה-NOI יגדל ב-12% עד 15% ויסתכם ב-415-425 מיליון שקל. ה-FFO הריאלי צפוי לגדול בשיעור של 11% עד 16% ולנוע סביב 230-240 מיליון שקל.
מנכ"ל אמות, אבי מוסלר אמר כי: "במהלך השנה רכשנו נכסים בהיקף כ- 800 מיליון שקל תוך שמירה על רמת מינוף יציבה. תרומתם של נכסים אלו ל-NOI בהיקף שנתי הינו כ- 64 והם יבואו לידי ביטוי באופן מלא רק החל משנת 2011 בה נחל לרשום NOI מעסקת נס-פן בהיקף של כ- 37 מיליון שקל. אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלנו לשנים הבאות הינו תחום הייזום של נדל"ן מניב. במהלך השנה רכשנו קרקע לפיתוח באזור דרך השלום בתל אביב בשותפות עם חברת גב ים. מדובר בפרויקט גדול שנמצא בשלבי תכנון ורישוי ראשוניים במיוחד".
מוסלר מוסיף כי "כחלק מעסקת נס פן רכשנו את "פארק טק" בבית דגן ובכוונתנו להרחיבו ובקרוב נחל בבניית בניין משרדים נוסף בהיקף של כ- 10,000 מ"ר. דוגמאות אלו מתווספות לאפשרויות הפיתוח הרבות הקיימות בנכסינו לדוגמא התחנה המרכזית לשעבר בחיפה ולפרויקטים שאנו כבר עתה בשלבי בנייתם בר"ג ובפ"ת. אנו ממשיכים לפעול על מנת לאתר ולרכוש נכסים נוספים אשר יש בהם בכדי להרחיב ולהשביח את פורטפוליו הנכסים שלנו בד בבד עם מאמצינו להשביח את הנכסים הקיימים".
נתן חץ, יו"ר דירקטוריון החברה מסר: "בשנת 2010 החברה הגדילה את מצבת הנכסים המניבים בכ- 800 מיליון שקל, רכשה נכסים לפיתוח אשר יהוו מנוע צמיחה עתידי וגייסה הון וחוב אשר ישרתו אותה בהגשמת יעדיה בעתיד. התפתחותה של חברה מתאפשרת בין היתר הודות להנהלתה ולצוות עובדיה. דירקטוריון החברה מצא לנכון להעניק תגמול ותוכנית אופציות למנכ"ל החברה ובכוונתו לאשר מתווה דומה לעובדיה הבכירים. התוכנית קושרת בין תגמול העובדים למדדי ביצוע ויעדים ארוכי טווח ויוצרת זהות אינטרסים בין בעלי המניות בחברה לבין מנהליה. אנו מאמינים כי בעלי המניות ימשיכו ליהנות מפירות הצלחתה של החברה ומן הראוי שגם עובדיה הבכירים יתוגמלו בהתאם".
אדר עציוני, אנליסט הנדל"ן של מגדל שוקי הון, אומר כי בסך הכל מדובר בתוצאות חיוביות. "החברה עדכנה לגבי תחזית ה-NOI וה-FFO לשנת 2011, כאשר טווח התחזיות בהתאם לציפיותינו ל-422 מיליון שקל וכ-239 מיליון שקל בהתאמה. התשואה הגלומה במחיר המניה, נכון להבוקר, עומדת על כ-8%. להערכתנו, מרבית התחזיות לשנת 2011 כבר מגולמות בשווי החברה המתומחרת קרוב לשווי המלא. אנו מסקרים את החברה עם המלצת החזק עם מחירי יעד של 10.6 שקל למניה".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
