קיבוץ עין כרמל הורשע באי קבלת עובדת לעבודה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והושת עליו קנס בסך 65,000 ש"ח וכן התחייבות בסכום זהה להימנע מעבירה דומה

קיבוץ עין כרמל הורשע באי קבלת עובדת לעבודה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והושת עליו קנס בסך 65,000 ש"ח וכן התחייבות בסכום זהה להימנע מעבירה דומה. חוזר מאת: מדינת ישראל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מיום ‏כ"ה שבט תשע"א 30 ינואר 2011. להלן החוזר במלואו:
עו"ד לילך דניאל |

מדינת ישראל

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

‏כ"ה שבט תשע"א

‏30 ינואר 2011

2011-0045-236

קיבוץ עין כרמל הורשע באי קבלת עובדת לעבודה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והושת עליו קנס בסך 65,000 ש"ח וכן התחייבות בסכום זהה להימנע מעבירה דומה (30.1.11)

קיבוץ עין כרמל הורשע באי קבלת עובדת לעבודה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והושת עליו קנס בסך 65,000 ש"ח וכן התחייבות בסכום זהה להימנע מעבירה דומה

קיבוץ עין כרמל לא קיבל לעבודה עובדת שהועסקה בתקופת היותה סטודנטית כמטפלת מחליפה בגן הקיבוץ לעבודה במשרה מלאה שהתפנתה. זאת, בשל העובדה שהעובדת הייתה בהריון ובנימוק שלא תוכל להמשיך בעבודתה לאורך כל שנת הלימודים.

התובעת הראשית במשרד התמ"ת, עו"ד גלי לוי:

"אני מברכת על גזר הדין, מדובר בקנס מרתיע במסגרת ההליך הפלילי שמעביר מסר ברור לציבור המעסיקים שלא להפלות שלא כדין עובדות הרות בקבלה לעבודה"

בעקבות חקירה שניהל האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת באמצעות סגן ממונה על האכיפה במחוז הצפון תמר מורן כנגד קיבוץ עין כרמל בחשד להפליה בקבלה לעבודה בשל הריונה של המועמדת, התגלה כי העובדת, שעבדה כמטפלת במשך יומיים בשבוע במשך תקופה ארוכה אצל הנאשמת, אכן הופלתה שלא כדין בשל הריונה.

מורן מציינת כי למרות שדובר עם העובדת לגבי איוש התקן קודם לכן, הראיות העלו כי לאחר היוודע דבר הריונה הנימוק שהיווה שיקול לאי קבלת העובדת לעבודה הייתה העובדה כי בשל הריונה העובדת לא תוכל לטפל בילדים במשך שנת הלימודים במלואה אלא תאלץ לצאת לחופשת לידה.

כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רנין יעקוב-מנסור ממשרד התמ"ת, ייחס לקיבוץ עין כרמל עבירה של אי קבלה לעבודה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בטרם הקראה הגיעו הצדדים להסדר טיעון. במסגרת הטיעונים לעונש טענה עוה"ד יעקוב-מנסור כי הגבלת האפשרות להתקבל לעבודה בשל ההריון משליכה על העסקת סקטור הנשים בשוק העבודה ופוגעת בחברה הישראלית ולכן ביקשה להשית על הנאשמת עונש מרתיע.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, דלית גילה, הרשיעה את הנאשמת במסגרת הסדר הטיעון וקבעה במסגרת גזר הדין כי העובדת הופלתה מחמת הריונה, אפליה פסולה שאין צורך להכביר במילים על הפגיעה שלה בעובדת הספציפית ובהעסקת נשים בכלל. עם זאת, לאור העובדה שהמדובר בעבירה ראשונה של הנאשמת ולאור לקיחת האחריות על מעשיה השיתה על הנאשמת קנס בסך 65,000 ש"ח וקבעה כי נציג מוסמך של הקיבוץ יחתום, בשם הקיבוץ, על התחייבות להימנע מעבירה על הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בגובה של 65,000 ש"ח.

התובעת הראשית במשרד התמ"ת, עו"ד גלי לוי, מברכת על גזר הדין:"המדובר בקנס מרתיע במסגרת ההליך הפלילי שמעביר מסר ברור לציבור המעסיקים שלא להפלות שלא כדין עובדות הרות בקבלה לעבודה".

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"