כסף או מתנה?
העובד והמעסיק - לשניהם מטרות שונות וצרכים שונים.
מה אומר העובד?
---------------------------
תנו לי כסף ביד ומיד!
כדי לבדוק את הטענה הזאת נפתח בשאלה: קיבלתם שתי הצעות עבודה זהות לחלוטין משתי חברות טובות. ההבדל היחיד הוא בתחום הרווחה. בחברת "כיף בע"מ" תצאו לנופש שנתי באילת במימון החברה בשווי 5,000 ש"ח. בחברת "תגמול בע"מ" תקבלו במקום נופש מענק כספי שווה ערך ל-5,000 ש"ח בנטו. מה תעדיפו?
מסקר קצר שערכתי בקרב עובדים גיליתי שכמעט כולם מעדיפים כסף מזומן על פני נופש. כששאלתי למה, קיבלתי שלושה סוגי תשובות:
1. העובד הראשון אמר שהוא מעדיף כסף ואת החופש לבחור מתי נוח לו לנסוע לאילת ועם מי.
2. עובד שני אמר שהוא בכלל לא אוהב את אילת והיה מעדיף להשתמש בכסף לסוף שבוע בצימר בצפון, למשל.
3. עובד שלישי אמר שהיה מעדיף לקנות בכסף מוצר שמזמן רצה לקנות (אולי אייפון?).
דוגמה נוספת מנקודת ראותו של העובד היא ביטוח בריאות. חברות רבות מעניקות תכנית ביטוח בריאות לעובדים ולבני משפחותיהם במחירים מסובסדים. מה תעדיפו, ביטוח בריאות (בשווי 80 ש"ח בחודש) או בונוס שנתי של 1,000 ש"ח?
אם עניתם "ביטוח", אתם כנראה בעלי משפחות, מודאגים מנושאים רפואיים או סתם אנשים אחראיים. כל הכבוד, אבל דעו לכם שאתם במיעוט. רוב האנשים שדיברתי אתם היו מעדיפים כסף. גם אני כמנהל מרגיש לפעמים שעליי לשכנע עובדים שביטוח בריאות הוא טוב בשבילם ושכדאי להם אף להרחיב אותו.
אם כל זה לא שכנע אתכם, הנה שאלה אחרונה שקשורה באופן עקיף לכסף: האם אתם אוהבים את החופשה המרוכזת במקום עבודתכם? אולי הייתם מעדיפים במקום זאת לקבל כמה ימי חופשה במועד שנוח לכם ולא כשהחברה שלכם מחליטה? אולי הייתם מעדיפים לצאת ליום חופש מדי פעם ולא לשבוע שלם בבת אחת.
בכל השאלות והדוגמאות שהעליתי כאן יש מעסיק שקובע מה טוב לעובדיו ואינו נותן להם זכות בחירה: חופשה מרוכזת בחול המועד פסח, נופש חברה באילת ומארז יין מפואר כשי לראש השנה. ולמה אי אפשר לבחור?
מה אומרים המעסיקים?
--------------------------------
כסף בא והולך מהר - אנחנו רוצים שהעובד יישאר
השאלה הראשונה שהמעסיק שואל היא: מה המטרה?
מדוע לתת לכם שי לחג או לשלוח אתכם לנופש באילת? החוק הרי אינו מחייב זאת. הדבר אינו רשום בחוזה ההעסקה שלכם. אם כן, למה בעצם?
הסיבה היא שהדבר עוזר למעסיק להשיג את מטרותיו.
המטרות שבחלוקת שי לחג, הענקת ביטוח רפואי, נופש שנתי וכד' הן שימור עובדים, הגברת שביעות הרצון של עובדים מהחברה והגברת המוטיבציה ורמת הנאמנות לחברה. כל זאת באופן מתמשך ולטווח ארוך.
מבחינה כלכלית אין לחברה שום העדפה. אפשר לתת לעובדים כסף או מתנה - אותה הוצאה תירשם בספרים ותשפיע על הדוחות הכספיים באותה מידה. ההבדל הוא בערך המוסף של מתנה על פני כסף. ההבדל הוא גם בכך שמתנה, נופש וביטוח נותנים החזר גבוה יותר על ההשקעה (ROI).
ROI? מה זה?
אמנם מדובר בהוצאה כספית, אבל החברה רואה בנושא הרווחה השקעה בהון האנושי שלה, השקעה כדאית שמחזירה את עצמה. הערך המוסף הוא ההחזר על ההשקעה (או באנגלית - Return On Investment ,ROI). נופש שנתי באילת או בכל מקום אחר מספק הזדמנות לגיבוש קבוצתי, להזדהות ולהרגשת שייכות לקבוצה גדולה, לחברה יש אפשרות להעביר לעובדים מסרים בעל פה (בזמן שכל השנה אפשר "לדבר" עם כולם רק במייל) ועוד.
גם ביטוח הבריאות חשוב יותר מכסף. הוא קונה מוצר יקר בעלות נמוכה ומסובסדת ונותן הגנה ניכרת מפני הוצאות כבדות בעת הצורך. תרופות מחוץ לסל יכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש. ניתוחים והשתלות הם עסק יקר עוד יותר. בסדר גודל של כמה עשרות שקלים בחודש אפשר לקנות שקט נפשי וביטחון כלכלי. הדבר כדאי גם לחברה וגם לעובד.
פעילות הרווחה חשובה לחברה. החברה זקוקה לעובדים מגובשים, שיוצאים לחופש ומחדשים כוחות ושעיקר הריכוז שלהם מופנה במהלך היום לעבודה.
נופש, חופש, הנחות לפסטיגל, מבצעים, ביטוחים ושי לחג הם הטבות שאנחנו זוכרים תמיד. האפקט שלהם נמשך לאורך זמן. זיכרונות וחוויות מנופש או מיום גיבוש של החברה ממשיכים לחיות בזכרוננו זמן רב. הם יוצרים תחושה חיובית - טוב לעבוד במקום כזה, דואגים לנו בזמן שאנחנו עסוקים בלדאוג לחברה.
לעומת זאת, כסף בא והולך והאפקט שלו מתפוגג מהר. קיבלתם בונוס שנתי. ניצלתם אותו למטרה ראויה ואז הוא נגמר. ייתכן שניצלתם אותו לטיול או לחוויה רבת משמעות אחרת ועשיתם בו שימוש מצוין, אבל יש גם סיכוי די גבוה שהוא יטבע בתוך אוקיאנוס ההוצאות השוטפות שלכם והערך המוסף שלו ישקע אתו.
אולי אתם לא אוהבים את אילת או שהייתם מעדיפים שתהיה לכם זכות בחירה, אבל חשוב שתזכרו שיש חשיבה מאחורי החלטה של חברה לקיים נופש או לתת שי צנוע לחג שיוצר על ידי ילדים נכים כתרומה לקהילה.
חוץ מזה, כדאי לחברות להיות מודעות יותר ויצירתיות יותר באיזון הקונפליקט בין רצונות העובד למטרות המעסיק: למשל, לאפשר לעובד לבחור את השי לחג מתוך רשימה במקום לחלק מארז יין מהודר שאינו מדבר לכולם.
אפשר גם לתת נופש באילת (בשווי 5,000 ש"ח) ולאפשר חלופה של נופש צנוע יותר באתר אחר בעלות 2,500 ש"ח ומתנה בגובה ההפרש (נניח, אייפון?)
שנה טובה!
הכותב - מנהל שכר והטבות בחברת Ness ישראל
(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
