התקיימותה של עסקה עתידית לצורך קיזוז תשומות

בחודש יולי השנה ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין ע"א 891/08 אי.די.אר. איטום ובנייה 1992 בע"מ נ' מנהל מע"מ פתח תקווה. פסק הדין עוסק בסוגיה שנדונה בפס"ד צביון (ע"א 1651/08). עניינו של פסק הדין בחברה, שעסקה בעבודות איטום בענף הבנייה, וביצעה בין היתר עבודות בפרויקט "חצרות יפו". שיווק הדירות על ידי הקבלן הראשי נכשל, והוא נקלע לקשיים כספיים שבגינם התקשה בתשלום מלוא חובו למערערת. לפיכך, כחלק מתשלום החוב, קיבלה המערערת ממנו שלוש דירות ושתי חנויות בפרויקט, וזאת כנגד חשבונית מס. שתי דירות מתוך השלוש נרכשו מאוחר יותר, כפי הנראה, כשהיה כבר ברור למערערת שלא ניתן למכור את הדירות על נקלה. הדירות שימשו להשכרה למגורים, עסקה הפטורה ממע"מ מכוח סעיף 31(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"). המערערת דרשה את ניכוי מע"מ התשומות ברכישת הדירות, וטענה כי רכשה את הדירות מתוך כוונה למוכרן (עסקה חייבת במע"מ). המשיב דחה את דרישתה של המערערת מכוח סעיף 41 לחוק מע"מ. המחלוקת המשפטית היא בנוגע לרמת הסבירות הנדרשת לקיומה העתידי של עסקה החייבת במע"מ, כדי שניתן יהיה לקזז כבר כיום את מס התשומות. טענותיה של המערערת נדחו בביהמ"ש המחוזי, שקבע כי המערערת לא נשאה בנטל השכנוע כי במועד רכישת הדירות התקיימה סבירות ברמה הנדרשת שהדירות ישמשו לצורך עסקה חייבת. הסיבות לכך היו: ● יזמי הפרויקט עצמם לא הצליחו בשיווק מרב הדירות בפרויקט; וכיצד ציפתה המערערת למכור את דירותיה? ● בין רכישת הדירה הראשונה ורכישת שתי הדירות האחרות חלפו כמה חודשים, ומנהלי המערערת היו מודעים לקשיים במכירת הדירות. ● לא הוצגו כל ראיות על פעולות שנקטה המערערת לצורך מכירת הדירות. ביהמ"ש העליון, בהסתמך על הקביעות העובדתיות של ביהמ"ש המחוזי, קובע כדלקמן: ● עוסק המבקש לנכות מס בגין תשומות אשר ישמשו בעתיד בעסקה חייבת, עליו להראות כי קיימת הסתברות גבוהה לקיומה בעתיד של עסקה חייבת. ● בחינת ההסתברות היא בחינה אובייקטיבית. ● יש להראות אינדיקציות ברורות לכך שהעסקה עתידה להתרחש בפועל. ביהמ"ש מונה כמה סממנים איכותיים לבחינת התממשותה של עסקה עתידית ב"הסתברות גבוהה": ● קיום תוכנית עסקית סבירה לביצוע העסקה החייבת. ● בחינת מכלול הנסיבות של העוסק והעסקה, לרבות טיב התשומות, מצב השוק, תחום העיסוק, בקיאות, בחינת ההתנהלות וההתפתחות בפועל. גם בפס"ד זה, כמו בפרשת צביון, המערערת לא שכנעה את ביהמ"ש אף לקיום סיכוי סביר להתקיימות העסקה החייבת, לא כל שכן להסתברות גבוהה. לפיכך לא נדרש ביהמ"ש לבחינת הנסיבות שבהן יראה בהסתברות הסתברות גבוהה המאפשרת את ניכוי התשומות. הערת מערכת: פסק הדין ע"א891/08 אי.די.אר. איטום ובנייה בע"מ פורסם בגליון פקס טקס מס' 451 מיום 22.7.2010.

הכותבות - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il