חנן מור: "זוגות מגרדים היום אולי 300-400 אלף ש', המצב בנדל"ן קרוב למשבר"
משרדי הממשלה ובנק ישראל מנסים כל אחד בדרכו לצנן את רמת הביקוש לדירות ולגרום לירידת מחירים. למרות סימני ההאטה הראשוניים שמתגלים בתקופה האחרונה, עדיין לא ניתן להסיק שגל עליית המחירים נגמר. בראיון נוקב ל-Bizportal מציג חנן מור, מנכ"ל חברת הבנייה הנושאת את שמו, את תמונת המצב העדכנית של שוק המגורים בארץ.
מור, שהפך בשנים האחרונות לדמות דומיננטית בענף הבנייה, מבקש ליצור מצב של אווירת "win-win" לדבריו שתאפשר עידוד יזמות בנייה. "הגורם המרכזי לעליית מחירי הדירות הוא השלטון, הן המרכזי והן המקומי. ארבעה משרדי ממשלה - הפנים, האוצר, השיכון והמשפטים פועלים בנפרד ולא מסתנכרנים ביניהם ולכן לכן לא מגיעים לדבר ולא פותרים את המחסור האדיר בקרקעות. כיום צריך לעבור דרך 40 פקידים כדי לקבל היתרים, תפשטו את הליכי הרגולציה ואנחנו נתחיל לעבוד, אנחנו צריכים להפסיק לחשוב על ההישגים אליהם הגענו ב-60 שנה כי סינגפור ודרום קוריאה עקפו אותנו בהרבה פחות זמן, צריך לשנות וליצור תבנית רגולטורית שתתמוך ביזמות".
מור לא חוסך ביקורת גם מסטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, שלדבריו ניסיונותיו לצנן את הביקושים רק פוגעים בציבור רוכשי הדירות . "אנשים צריכים מקום לגור בו, את פישר מעניינת בסופו של דבר איתנות הבנקים, אף גורם לא חושב על אינטרס רוכשי הדירות אלא על האינטרס האישי שלו".
"אם לא תיקבע מדיניות מסודרת, מחירי הדירות יעלו גם ב-50%", מכריז מור, "רק כשנגיע למשבר יתחילו לחשוב על פתרון, ואנחנו מאוד קרובים לכך". לדבריו הרשויות יוצרות את הבעיה ולא מנהל מקרקעי ישראל, "המינהל תקוע בישיבות עם ראשי הרשויות המקומיות הפועלות לפי אינטרסים מקומיים ואינטרסנטים, את ראשי הערים והשרים מעניינת הקדנציה הבאה ולא הראיה המערכתית".
חברת חנן מור משווקת כיום בשכונת הארגמן בנס ציונה דירות 4 חדרים תמורת 1.55 מיליון שקל. לשאלה כיצד זוג צעיר יכול לרכוש דירה ברמות מחירים גבוהות כאלה משיב מור כי "זוגות צעירים כיום מצליחים לגרד 300-400 אלף שקל הון עצמי. מבדיקה שערכנו, גיל רכישת הדירה בקרב הזוגות הצעירים עלה מ-25 ל-30, ועד גיל זה הזוג מצליח לחסוך כ-200 אלף שקל, בנוסף, ההורים תורמים בממוצע כ-25 אלף דולר. היום, בגלל עלות ההחזר הנמוכה הנובעת מהריבית הנמוכה יש לקחת משכנתא בגובה של 700 אלף שקל, במקום 400-500 אלף שקל בעבר".
הבנייה חסרת הרסן של שכונות חדשות בקרבת מרכזי הערים מותיר את מרכזי הערים המוזנחים במצב גסיסה מול מגדלי הענק הסובבים אותם. מור אומר כי "אין ספק שהייתה תקלה תכנונית חמורה ברשויות התכנון שהיו צריכות להורות על בנייה לגובה במרכזי הערים, נושא הפינוי-בינוי יהיה חייב להשתנות, אך כיום הרגולציה והבירוקרטיה לא מאפשרות להזיז דבר, לכן בחרנו לא להיכנס לתחום".
מור מוסיף כי המדינה חייבת לעודד ברצינות יזמים לבנות ירוק, אם באמצעות הגדלת זכויות הבנייה ואם באמצעות הקלות מס לרוכשי הדירות. "לאורך שנים בנייה ירוקה חוסכת אנרגיה וצריכת החשמל יורדת ב-30%-40%. ברעננה כבר יש תקן ירוק המחייב עמידה בתקנים ירוקים וגם בכפר סבא ורחובות הנושא תופס תאוצה. הכול מתחיל בחינוך העובדים, בפרויקטים שלנו אנחנו למשל ממחזרים פסולת בניין, בונים עם בלוקים מבודדים".
חברת חנן מור התחילה את דרכה בשנים 2000 עד 2004 בייזום קבוצות רכישה והקימה כ-500 יחידות דיור בדרך זו ברחבי הארץ, אך החליטה לזנוח את התחום דווקא שהחל לזכות בפופולאריות עצומה. "הבנו דיי מהר שככה לא בונים בתים", מציין מור, "הפכנו למנהלים ויזמים והחלטנו בסופו של דבר לעבור ליזמות קבלנית רגילה. קבוצת רכישה של 3 או 4 יזמים עשויה להצליח, אולם כשמדובר בעשרות ואפילו במאות משתתפים הסיכון הוא גדול מדיי ולא רצינו לקחת חלק בזה". מור מאשים את קבוצות הרכישה בעליית מחירי הקרקעות ובהולכת שולל של ציבור שלם: "פגעו במוצר ובאיכות הבנייה. הרבה קבוצות רכישה לא עומדות בתקציב, מרדדות את המפרט ואף מתפרקות לפני מימוש הקרקע, מדובר ביוזמה מסוכנת הטומנת בתוכה מצג שווא של מחירים נמוכים".
