נייר עמדה לח"כים: "החשש מבריחת משקיעים בשל העלאת תמלוגי הגז לא מוצדק"

נייר עמדה שהוגש לאחרונה לחברי הכנסת תוקף מספר טענות מרכזיות של חברות ושותפויות חיפושי הנפט והגז בשאלת העלאת תמלוגי הגז. נייר עמדה של פרוייקט "סנאט", המגיש לכנסת ניירות עמדה שבועיים, טוען כי מדינות רבות העלו את שיעור התמלוגים בעקבות גילויי גז, בדומה למצב בו ניצבת ישראל היום. בנוסף, השוואה בין לאומית מעידה כי גובה התמלוגים בישראל הוא יחסית נמוך.

אחת הטענות המרכזיות של חברות חיפושי הנפט והגז היא שהעלאת שיעורי התמלוגים שמשלמים היזמים למדינה תביא לבריחת משקיעים למדינות אחרות. עם זאת, בנייר נטען כי שיעור התמלוגים הכולל בישראל הינו נמוך באופן יחסי לעולם ולכן טענה זאת אינה נכונה. "חשש זה אינו מוצדק ואינו מבוסס לאור השוואת שיעור התמלוגים הנגבים על ידי מדינות העולם השונות ביחס לשיעור הנוכחי בישראל", כך כתב ד"ר אלי גולדשטיין, חבר סגל במחלקה לכלכלה במכללת אשקלון שעיקר עניינו המחקרי הוא מבנה שווקי אנרגיה.

שיעור התמלוגים הכולל בישראל שעל החברות בתחום לשלם למדינה עומד על כ-40%, זאת לעומת שיעור של 53% עד 56% באוסטרליה, עד 85% בנורבגיה, עד 82% במצרים ושיעור תמלוגים כולל של 94% בנסיכות המפרץ קטאר.

מאז 1952, שנת חקיקת חוק הנפט, השתנו התנאים באופן משמעותי, נכתב במחקר, תוך התייחסות למחירי הנפט, הגז הטבעי, האנרגיה, טכנולוגיות החיפוש הרלוונטיות ועלויות ההפקה. עוד מציינים כי נצבר ניסיון רב בהפקת נפט וגז במי האוקיאנוסים. "החוק אינו מתאים להסדרת ענף חיפושי הנפט והגז הטבעי לאור המציאות שנוצרה בו בעשור האחרון", כתבו והוסיפו כי "שינויים אלו שיפרו את ההיתכנות הטכנית והכלכלית של חיפוש והפקת גז טבעי ונפט במים עמוקים".

שינויים אלה, טוענים, הביאו למצב בו יש לשקול את המדיניות בעניין. "תמונת הסיכוי מול הסיכון בענף חיפושי הנפט והגז הטבעי בישראל והפקתם השתנתה באופן ניכר", כתבו עורכי המחקר. "לא עוד פקידים ממשלתיים ופוליטיקאים המחזרים אחר טייקונים מקומיים וזרים בכדי לשכנעם להשקיע ולסכן את כספם... אלא יכולת של הממשלה לברור את מקבלי הרישיונות לחיפוש גז ונפט".

הנייר מראה כי מדינות רבות שהיו בנעליה של ישראל היום, שגילו לפתע משאבים טבעיים בקנה מידה גדול, בחרו להעלות את שיעור התמלוגים הניתנים למדינה. ברשימת המדינות ניתן למצוא מדינות מערביות בהן נורבגיה ובריטניה, שהעלו את שיעור התמלוגים אף מספר פעמים בעקבות תגליות גז בים הצפוני. מקרה דומה אף תואר בברזיל, לאחר תגלית נפט מול חופיה.

המחקר אף מציין כי בניגוד לתפיסה הרווחת, לפיה היזמים הם אלה הנושאים בכל העלויות ללא תמיכה של המדינה, הענף דווקא נהנה מהטבות רבות. "המדינה משתתפת בהוצאות השוטפות של תהליך ההפקה בשיעור ניכר, מעניקה הטבות מס למשקיעים בשותפויות החיפוש בגין רווחיהם, מחלקת זיכיונות לחיפוש נפט וגז טבעי ללא מכרז, בניגוד לנהוג במגזר הממשלתי, ובחינם, וגובה תמלוגים נמוכים ביותר אם וכאשר נמצאו בקידוחים ממצאים מסחריים".

אמנם, עורכי המחקר מבינים כי המדיניות החדשה שתיקבע צריכה לתמוך בהשקעות בענף "בו שוררים סיכונים ואי וודאות לגבי תוצאות הקידוחים וההשקעות הפרטניות, גם לאחר תגלית 'לווייתן'", אך עם זאת ממליצים לממשלה "לשקול את מדיניות התמלוגים והמיסוי בענף... תוך הבנה שהצורך להעניק תמריץ מיוחד וחריג למשקיעים בענף כבר איננו קיים במצב הנוכחי".

פרוייקט "סנאט" שייך למרכז מאקרו לכלכלה מדינית בראשותו של ד"ר רובי נתנזון. הפרוייקט מוציא ניירות עמדה בעניינים ציבוריים הנמצאים על סדר היום. מחקריו לרוב נשלחים לכנסת, למשרדים ממשלתיים ולארגונים כלכליים, וברוב המקרים לא מופנים לתקשורת. בצוות ההיגוי של הפרוייקט חברים ח"כ בהווה ובעבר, מהם יוצאי מפלגת העבודה, בראשותו של ד"ר יוסי ביילין.