רון אייכל: "דו"ח שפורסם לאחרונה חושף מדוע מדינות אירופה הסכימו לחלץ את יוון"

לפני כחודשיים החליטו מדינות האיחוד האירופי על הקמת קרן סיוע למדינות האירופיות שנמצאות במצב כלכלי בעייתי. כעת מתברר כי המניעים של המדינות המובילות באירופה לא היו ברמה של סולידריות ורצון לשמור על שלמות הגוש בלבד, אלא גם בשל הצורך להגן על השקעותיהן באותן מדינות בעייתיות. כך חושף דו"ח שפרסם הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS).

מהמסמך עולה כי 62% מההשקעות החוץ שביצעו בנקים מסחריים בגוש האירו, המונה 16 מדינות, היה מושקע ב-4 מדינות בלבד, מדינות ה-PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד), אותן מדינות בעלות חוב בהיקף שמאיים להביא אותן למצב של חדלות פירעון. הנתונים מכוונים לסוף שנת 2009.

היקף השקעות החוץ של הבנקים המסחריים הסתכם ב-2.55 טריליון דולר, כך שהבנקים המסחריים היו חשופים למדינות ה-PIGS ב-1.579 טריליון דולר. החשיפה של שתי הכלכלות המובילות בגוש האירו למדינות ה-PIGS הייתה גדולה ביותר בגוש. החשיפה של הבנקים בגרמניה וצרפת הסתכמה ב-958 מיליארד דולר.

"התיאוריה מלמדת את החשיבות שבפיזור ואכן הבנקים האירופים פיזרו בין מדינות שונות בגוש", כך לפי רון אייכל, הכלכלן הראשי במיטב שעם זאת הוסיף כי "הואיל ומחזורי העסקים במדינות הללו הם דומים מאוד, אין כאן ממש פיזור אמיתי".

מספר דוגמאות שנותן אייכל לפיזור המדומה שתיאר, הן פורטוגל ואירלנד. לדבריו, הנתונים מראים שעיקר ההשקעות בפורטוגל הוא של הון ספרדי, כאשר דבר דומה נראה גם באירלנד, שם עיקר ההון המושקע הוא בריטי או גרמני. דפוס זה, מסביר אייכל, מעיד על כך שהשקעות החוץ לא נעשות רק על בסיס ניתוח כלכלי, כי אם גם על בסיס קרבה תרבותית או גיאוגרפית.

לנוכח הנתונים שפורסמו, אייכל מוצא סיבה נוספת לקרן הסיוע שהוקמה באירופה, מלבד הסולידריות במדינות הגוש. "קל להבין מדוע תכנית מדינות אירופה הסכימו לחלץ את יוון מהמשבר אליו היא נכנסה וגם לסייע למדינות האחרות בגוש האירו", הסביר.

"חדלות פירעון של יוון או אחת מהמדינות האחרות בגוש האירו, במיוחד של ספרד, הייתה עלולה להביא לכדי סערה כלכלית בבנקים המסחריים במדינות אירופה. הדבר היה יוצר אפקט דומינו שבו, ככל הנראה, בנקים אירופיים היו פושטים רגל ומדינות היו מגיעות לחדלות פירעון זו אחר זו", העריך אייכל.