יגאל בריטמן: "הכלכלה הישראלית הציגה יציבות מרשימה בתקופה משברית שטרם ידענו כמותה"
"הכלכלה הישראלית הציגה יציבות מרשימה בתקופה משברית שטרם ידענו כמותה, ודאי אם נביט בביצועי החברות המרכיבות את מדד תל אביב 25 בכדי לאשש אמירה זו", כך אמר היום רו"ח יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ, Deloitte בריטמן אלמגור זהר בועידת שוק ההון.
רו"ח בריטמן ציין כי היקף סך המאזן של החברות הנכללות במדד תל אביב 25 צמח בממוצע בכ- 10% משנת 2008 לשנת 2009, ההון העצמי עלה בממוצע בכ- 19%, למעלה ממחצית מהחברות רשמו עלייה בהכנסותיהן ב- 2009 בהשוואה לשנה הקודמת, ושיעור הרווח הנקי של חברות אלה עלה ב- 134%. חמש חברות שדיווחו על הפסדים בשנת 2008 הצליחו לרשום רווחים בשנת 2009.
רו"ח בריטמן הוסיף כי חוסנה של כלכלת ישראל הוא זה שבין השאר גרם לקבלת ההחלטה בדבר צירופה ל-OECD - מהלך אשר הכניס את ישראל למועדון המדינות המתקדמות והמפותחות בעולם. למעשה, צירופה של ישראל לארגון זה הוגדר כיעד לאומי אסטרטגי המעוגן בהחלטת הממשלה כבר בשנת 2000 ומומש לידי חברות מלאה לפני כחודש.
תהליך הצטרפות זה מחייב את ישראל לבצע מספר רב של התאמות ושינויים משמעותיים על מנת לעמוד בסטנדרטים שקבע הארגון, ובכלל זאת שינויי חקיקה, שינוי כללי המשחק בשוק ההון ורפורמות בתחומים שונים הכוללים הקטנת אי השוויון בחלוקת ההכנסות, שיפור מערכת החינוך, צמצום פערי העוני, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שיפור איכות הסביבה והסרת חסמים בירוקרטים.
עוד הוסיף רו"ח בריטמן כי עבור ישראל ישנם יתרונות רבים הטמונים בעצם הצטרפותה לארגון. פרט ליוקרה המיוחסת למדינות הנמנות עם ארגון זה, הרי שעמידה בתקניו ובנורמות הנהוגות בו עשויה להועיל לסקטור הפרטי ולסקטור הציבורי כאחד, ולהוות מנוף צמיחה משמעותי. בין היתרונות הבולטים הנובעים מהצטרפותנו ל- OECD ניתן לציין את השקיפות ושפע הנתונים הזמינים לחברות הארגון, אשר יחסכו עבור משקיעים זרים וגופים פיננסיים זמן והשקעה רבה בעת תהליכי בדיקות נאותות, ובכך יעודדו את פעילותם בארץ. יתרון בולט נוסף הוא העלאת דירוג האשראי של ישראל, אשר לצד נגישות לשווקי ההון של מדינות הארגון עשוי להוזיל את עלויות גיוס ההון עבור המשק.
בנוסף, ציין רו"ח בריטמן כי במסגרת דוח שפורסם על ידי הפורום הכלכלי העולמי השנה אודות התחרותיות הגלובליות, נסקרו 133 מדינות אשר דורגו בלמעלה מ- 100 קטגוריות שונות, וביניהן: גודל השוק, תשתיות, יציבות מאקרו-כלכלית, יעילות שוק העבודה, מורכבות השווקים הפיננסיים, חדשנות ועוד. מדינת ישראל מדורגת במספר לא מבוטל של מדדים בצמרת הטבלה, אך עם זאת הדוח חושף מספר נקודות חולשה ובראשן ההשקעה בתחום החינוך. הדוח מדרג את מדינתנו בתחתית הטבלה בתחומים כגון איכות מערכת החינוך ואיכות לימודי המתמטיקה והמדעים.
רו"ח בריטמן הדגיש כי על מנת שנוכל להכשיר, לטפח ולהצעיד את דור המחר שייקח לידיו את תפקיד הובלת המשק בעוד מספר שנים, עלינו להציב את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. לדבריו, החינוך הוא הבסיס של כל חברה וכלכלה יציבה והשקעה בחינוך ומתן הזדמנות שווה וזהה לכל ילד וילדה בישראל הם המפתח לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים במדינתנו.
