ירון דקל ל'אייס': "הפייסבוק הוא סכנה לשיח הציבורי"

נפגשתי עם ירון דקל בערבו של אותו בוקר בו התבשרנו כולנו על ההסתבכות של פעולת צה"ל סביב המשט לעזה. זה היה בבית קפה תל אביבי קטן כאשר שום דבר לא ממש רמז על כך שמדינת ישראל נמצאת במרכזה של סערה תקשורתית עולמית, גם דקל לא נראה היה מוטרד מידי מהעניין, יכול להיות שזה הניסיון שמכניס לפרופורציות וגם יכול להיות שככה זה שדרי רדיו שכל יום טוחנים אקטואליה במשך שעתיים שלמות מעל גלי האתר, הם לא בהכרח מרגישים צורך לדבר אקטואליה גם מחוץ לשעות העבודה.

כך או כך, לא נפגשתי עם דקל בכדי לשמוע את דעתו הבהחלט מעניינת בעניין הסוגייה הטורקית והכיסוי התקשורתי שניתן לה, אלא בכדי לשוחח עמו על התקשורת עצמה וכל זאת לכבוד השקתו של אייס החדש.

ובכל זאת, בשביל להיות אקטואלי ולמרות שהראיון נקבע הרבה לפני שהמשט נקבע, החלטתי שהמשט הזה הוא נקודה לא רעה להתחיל ראיון על תחום התקשורת, כיוון שסיקור הפעולה של צה"ל הבליט באופן ברור את עוצמתה של מדיית האינטרנט, שם סרטון רדף סרטון וכותרת רדפה כותרת, העיתונים נכנסו לתמונה רק כעבור 24 שעות, נצח במונחים של היום. האינטרנט נתן את הטון.

"האינטרנט הוא כלי חשוב אבל דווקא הרדיו הוכיח את עצמו ככלי הכי דומיננטי בשעות האלו, כלומר שעות הבוקר", כך אמר דקל שהוסיף כי "ככה זה כשכל המדינה יוצאת לעבודה בבוקר ובאוטו היא מקשיבה לרדיו. האינטרנט הוא טוב ומהיר אבל הוא עדיין לא תפס את המקום הראשון כקובע סדר יום".

עם זאת, דקל מציין כי האינטרנט יצר שינויים אדירים בתחום העיתונות כאשר כעת המגמה היא ללכת למקומות של פרשנות וידיעות בלעדיות. פחות ופחות סיקור של יום האתמול. "כיום קורה לא פעם שטור דעה תופס את העמוד הראשון בעיתון, זה דבר שלפני עשור לא היינו בכלל מעלים על דעתנו. העיתונים מטפחים את הדרך למצוא ערך מוסף לים האינפורצמיה שזורם ב-24 השעות טרם הופעתם, הם מחפשים איך להתמודד עם החדשות המיידיות שמקורן באינטרנט, ברדיו ובטלוויזיה".

בהתייחס להבדלים בין העיתונים, אומר דקל בשיוויון נפש כי לכל עיתון יש סדר יום פוליטי משלו וזה בסדר גמור. "ל'ידיעות' ו'מעריב' יש סדר יום שהוא באופן חריף ביותר נגד נתניהו ונגד ברק, אני מתקשה לזכור מתי נכתב על מי מהם נכתב לאחרונה טור פרשנות אוהד באחד משני העיתונים האלו. מנגד, יש את ישראל היום שפחות או יותר עובד עבור נתניהו. זה שמעריב וידיעות תוקפים את ישראל היום על האג'נדה שלו, זו בעיני צדקנות שלא במקומה". איך בפועל מוכתבת האג'נדה בעיתונים הללו? לדבריו של דקל זה עניין של "רוח המפקד".

"צריך לקחת בחשבון שהעיתונים מספקים בעיקר אג'נדה ופחות סיקור"

"העיתונים פשוט כבר לא מסקרים, העיתונאים נותנים לנו היום אג'נדות ולא סיקור וצריך לקחת את זה בחשבון. כולם יודעים של'הארץ' יש אג'נדה ברורה וזה משהו שלפני עשור היה שונה בנוף, היום לכל עיתון יש אג'נדה וזה חלק מההתאמה של העיתונים לסדר היום התקשורתי והמאבק במדיות האחרות, הם הלכו לכיוון של להיות עיתון דעתנים".

כאשר דקל מזכיר את המדיות השונות ומתייחס בעיקר לרדיו, לאינטרנט ולטלוויזיה, זה הזמן לזרוק על השולחן את המדיה הכי לוהטת בשוק היום - הפייסבוק שכבר הותיר מאחור את ynet ווואלה כאתר הפופולאי ביותר. "הפייסבוק הוא סכנה לשיח הציבורי, הוא לא שיח שנשען על עובדות, הוא נשען על חוויות אישיות, על חלומות, תמונות וכו' אבל המציאות החדשותית לא נמצאת שם. מצב שבו גולשי פייסבוק יתעדכנו בנעשה בעולם אך ורק זה מזה הוא מצב בעייתי וזה איום על השיח התקשורתי החדשותי".

אגב, לדקל עצמו אין פייסבוק. "לתוכנית שלי ('הכל דיבורים') אני חושב שראוי שיהיה עמוד בפייסבוק אבל במצב כוח האדם הקיים כרגע ברדיו אין לנו מישהו שיתפעל את הפייסבוק ואני יודע שאני מפספס מגרש שלם שאני לא קיים בו אבל זה המצב. באופן אישי אין לי פייסבוק, אין לי זמן לזה".

מעניין הפייסבוק שהינו אתר שתכליתו שיתוף, השיחה זורמת לכלי אחר שנועד לצורך קיום אינטראקציה - הטוק בקים. "מלבד זה שיש את תופעת הטוק בקים מטעם, כל עניין הטוק בקים הוא בעייתי בעיני בגלל שיש קהל גדול מאוד ודעתן ובכל זאת לא כותב טוק בקים ולא קיים בשיח הזה. ואז באים אנשים ואומרים שהטוק בקים מבטאים את דבר העם ואני אומר - לא יודע, כנראה שיש פה עיוות מסוים.". בעניין זה מציין דקל את הפוליטיקאים שחלקם עושים שטות כשהם קוראים את הטוק בקים, רואים את מיעוטו של הציבור ורואים בהם את התנ"ך, נורא חשוב להם מה יכתבו שם וזה הופך לעניין אובססיבי, בעיני זה ירוד."

בשלב זה אנחנו עוברים לעניין רשות השידור, מקום העבודה הנוכחי של דקל. "אני חושב שערוץ טלוויזיה שרבים מצופיו נטשו אותו, חייב לעשות חושבים ולראות איך הוא מחזיר אותם אליו. יש כיום קהל שצמא לתוכניות איכותיות ובכל זאת הוא לא נמצא בערוץ 1 כיום. אם לא יהיה שינוי אז תהיה בעיה. לא יכול להיות שרק ערוצים שנשלטים ע"י בעלי הון ישלטו במדיה הזו. חייבים פה ערוץ שלא מחוייב לאף אחד ושלא יחשוש שבגלל תחקיר מסוים יפגעו לו בפרסומת. הערוצים המסחריים הם ערוצים שבעיקר מספקים בידור, ערוץ 1 חייב להציע אלטרנטיבה ראויה ולדעתי - יהיה לה ביקוש."