החזון של פרופ' כרמי: "ב"ש תהיה לא רק מרכז גיאוגרפי, אלא גם עסקי, טכנולוגי ואקדמי"
"באר שבע תהיה לא רק מרכז גיאוגרפי, אלא גם מרכז עסקי, טכנולוגי ואקדמי", כך עונה פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, בלי לחשוב פעמים כאשר נשאלה כיצד היא רואה את עתידה של העיר. לרגל יום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל, Bizportal ערך עימה ראיון חג מיוחד בנושא חינוך, כלכלה וחברה.
פרופ' כרמי עומדת בראש אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, הצעירה מבין האוניברסיטאות בארץ, שהוקמה בשנת 1969. כרמי, רופאת ילדים וגנטיקאית, הינה האישה הראשונה להיבחר לתפקיד נשיאת אוניברסיטת מחקר בישראל, כיהנה בעבר כדיקנית הפקולטה למדעי הבריאות בבן גוריון ועמדה בראש המכון הגנטי במרכז הרפואי סורוקה. פרופ' כרמי נבחרה לתפקיד לאחר פרישתו של קודמה, פרופ' אבישי ברוורמן, שבחר להיכנס לחיים הפוליטיים.
עם כניסתה לתפקיד, כרמי התבטאה רבות בדבר החשיבות בקידום נשים והחובה שחלה עליה בעניין מתוקף בחירתה ההיסטורית לתפקיד המכובד. ארבע שנים אחרי, כרמי מסבירה כי יש עוד הרבה לעשות בנושא, תוך שמדגישה כי לא מדובר באפליה, כי אם בהשוואת תנאים לשם השגת שווין, או "השוואה מתקנת".
שני שעונים מתקתקים - האקדמי והביולוגי
"לצערי הנושא עדיין אקטואלי ומטופל רק באופן חלקי", עונה כרמי באופן נחרץ לשאלה בנושא חסמים לנשים באקדמיה. "קיימים מספר חסמים ברורים ומוכרים - שני השעונים שמתקתקים בעת ובעונה אחת - שעון הקביעות באקדמיה והשעון הביולוגי. הקידום באקדמיה נקבע לפי הישגים כאשר לאישה בתקופתנו קשה לאזן עם לידה, ילדים ומשפחה. קיימות בעיות רציניות וצריך לתת את הדעת כיצד ניתן ליצור אווירה ידידותית יותר לנשים. בנוסף, באקדמיה ישנה פחות מודעות לגיוס נשים ומראש אחוז הנשים בה הינו נמוך יותר."
ש: מה נעשה היום להסרת החסמים ומה עוד יש לעשות בנושא באקדמיה ובשוק העבודה בכלל?
"בשנים האחרונות מנסים לקדם נשים. למשל, להאריך את לימודי הדוקטורט בשנה נוספת עם מלגה. מדברים על ליווי נשים באקדמיה מכיוון שלגברים יש יותר יכולות רישות (יצירת רשתות פנים ובין-ארגוניות - networking, י"ג) באקדמיה. דבר נוסף שכבר נמצא בתכנון הוא הקמת מעון יום לילדים בתוך הקמפוס. הרעיון הוא להגדיל את המודעות ולתגמל מחלקות באוניברסיטה שמגייסות נשים שעומדות בקריטריונים, לעודד חיפוש אקטיבי של נשים, משהו כמו חוק הדירקטוריון בחברות.
"בשוק העבודה, רמת ההשתכרות של נשים, לפחות בדרגות הכניסה, היא נמוכה יותר. הסטטיסטיקה מראה שעדיין אין שוויון, למרות שמחקרים מראים שכאשר נשים דווקא מגיעות לעמדות בכירות, החברות נטו להיות יותר רווחיות בשיעור של עד כ-20%. זאת אומרת שקיימות עדויות שזו לא רק שאלה של שוויון הזדמנויות אלא שזו כבר שאלה כלכלית, שזה עניין של רווח. למרות זאת, היום ברירת המחדל עדיין היא למצוא גבר."
יצירת ידע, לא רק העברתו
את דרכה בנגב התחילה כרמי עוד בתקופת הלימודים, לאחר שהשלימה את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. את התמחותה ברפואת פגים ותינוקות ביצעה כרמי במרכז הרפואי סורוקה, כאשר לאחריה העבירה שנתיים בבוסטון בהתמחות-על בגנטיקה רפואית, בבית חולים לילדים בעיר ובאוניברסיטת הרווארד.
מתוקף היותה רופאה וגנטיקאית בנגב, רבים ממחקריה התמקדו באפיון הקליני והמולקולרי של מחלות תורשתיות באוכלוסייה הבדואית. פרופ' כרמי פרסמה למעלה מ-100 מאמרים מדעיים ותיארה 3 תסמונות גנטיות חדשות, כאשר אחת מהן אף נקראת על שמה. כרמי אף כיהנה למשך תקופה קצרה בדירקטוריון חברת טבע.
ש: מהי לדעתך תפקידה של אוניברסיטת מחקר בחברה הישראלית, במיוחד לאור העובדה שמרבית הסטודנטים לומדים היום דווקא במכללות?
"הנגישות להשכלה גבוהה צריכה להיות מרכזית בהוויה החינוכית, הטכנולוגית והכלכלית בחברה. היום, כל מי שכמעט רוצה יכול ללמוד לימודים גבוהים, כאשר כמעט 50% מכל שכבות הגיל לומדים במוסדות על תיכוניים. ההבדל בין אוניברסיטאות למכללות הוא שבאוניברסיטה לא מדובר רק על העברת ידע, אלא גם על יצירת ידע וזה מבוסס על מחקר. מקום המחקר בהוויה הוא קריטי.
"התוכנית של המועצה להשכלה גבוהה היא שרוב הסטודנטים ילמדו בעיקר במכללות, לפחות לתואר ראשון. נתוני הקבלה הם פונקציה של מספר המקומות, בעיקרו זה עניין של היצע וביקוש. עם הזמן יהיו מכללות שיתפסו את מקומן וישתוו אולי לאוניברסיטאות, כאשר כבר היום ישנן מכללות הנתפסות כשוות לאוניברסיטאות, לפחות בעיני המגזר העסקי."
אוניברסיטה כסוכן לשינוי חברתי
מבין האוניברסיטאות בארץ, אוניברסיטת בן גוריון נתפסת בעיני הסטודנטים כייחודית מבחינת חיי החברה שנרקמים ובעלת דגש בקשר עם הקהילה. לדברי כרמי, עובדה זו איננה מקרית והיא תוצאה של השקעה בתחומים, בין אם בשל רגש של חובה ובין אם בשל הרצון לעודד מעבר לנגב.
"אני גם רואה את האוניברסיטה כסוכן לשינוי חברתי. זה לא המנדט העיקרי, אבל אני רואה מחוייבות לנושא של מעורבות בקהילה, של הענקת תשתיות, בין אם פיזיות שהן למעשה תשתיות ציבוריות, או תשתיות אנושיות. "כבר שנים שיש פרוייקט להגברת הנגישות לחינוך בנגב בכלל, ברמת בית הספר והאוניברסיטה, תוך מתן דגש לאוכלוסיות מוחלשות, לכלל אוכלוסיית הנגב. התוכניות אף ממשיכות באוניברסיטה, במכינות ובזמן הלימודים, למשל כניסה לתוכנית לימודים חלקית, כאשר תלמידים בעלי הישגים עוברים לתוכניות לימוד מלאות. בנושא קידום האישה הבדואית, אם בעבר היו מספר סטודנטיות בדואיות בודדות, היום הן מונות כ-300 בזכות פרוייקטים מכוונים לקידום נשים בהשכלה גבוהה."
"בנוסף, אוניברסיטה מהווה בשנים האחרונות הזדמנות אחרונה לתיקון. נכון שאנחנו בעיקר מכשירים, מכשירים רופאים, עורכי-דין ועוד, אבל הניסיון האקדמי יכול אולי לעשות משהו שבית הספר התיכון לא הצליח להעניק. זו חלק גדול מהחוויה שאנחנו נותנים לסטודנט - היכולת ללמוד תחומי ידע נוספים ולהיות מעורבים בקהילה.
אוניברסיטאות בזמן משבר
בשנתיים האחרונות נאלצו האוניברסיטאות להתמודד עם בעיה קשה. המשבר הכלכלי העולמי הביא לירידה חדה בתרומות עליהן מתבססות המוסדות. בנוסף, קרנות רבות שהשקיעו את כספם אצל ברני מאדוף איבדו את כספם, ובחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה אף בוצעו טעויות השקעה שעלו להן בכסף רב.
"לא היינו אי, ברור שהיינו חלק מההתרחשויות", מספרת כרמי על תקופת המשבר. התורמים לא איבדו את כל מומנם, אבל לפני שנה שרר חוסר ביטחון רב ולא היה ברור כמה זמן זה הולך להימשך וכמה חמור המצב עוד יהיה. מצב זה גרם לקשיים גדולים ואפילו היה צורך להפסיק פרוייקטים. עם זאת, באופן יחסי יצאנו מהמשבר בצורה טובה. שלא כמו במקומות אחרים, ועדת ההשקעות שלנו עבדה בצורה אופטימלית וצלחנו את המשבר בהפסדים מינימליים. ברור שלא יצאנו במצב יותר טוב מאשר ערב המשבר, אבל אנחנו גם לא במצב הרבה יותר גרוע.
"הפעילות בתחום היישום היא אינטנסיבית"
כחלק מההבנה של כללי המשחק הכלכליים, האוניברסיטאות, המרכזות מחקרים בתחומים רבים, פועלות למסחור הידע שהן מייצרות. באוניברסיטת בן גוריון הגוף האחראי על תחום זה הינה בי.ג'י. נגב (BG Negev), חברת בת של האוניברסיטה האחראית למסחר את הישגי המחקר ולהגביר את המודעות בנושא.
ש: האוניברסיטה היא מקור עצום לידע. כיצד היא פועלת להפוך את המחקרים ליישומיים? כיצד היא משלבת אותם בתעשייה?
"צריך להבין שהמחקר באוניברסיטת מחקר הוא מחקר בלתי מכוון, או יותר נכון מחקר מכוון היפותזה. עם זאת, בעולם של ימינו ובאוניברסיטה שלנו המודעות היישומית היא מרכזית וחזקה. אני חושבת שאוניברסיטת בן גוריון מכוונת יישומיות מכיוון שבשונה מאוניברסיטאות אחרת, זה חלק מהמנדט שלה, להיות מכשיר לפיתוח הנגב. יש הרבה דגש בחשיבה לפיתוחים בחקלאות, מים, אנרגיה, תחומים שהם יותר יישומיים במהותם. אפשר להגיד שזה יותר 'בתרבות' של האוניברסיטה. הפעילות בתחום היישום היא אינטנסיבית. אפשר לראות שבשנים האחרונות כמות המסחור עלתה וגם יש עלייה בתמלוגים, עליה בפירות".
באתר הבית של בי.ג'י. נגב מוצגים פרסומים רבים מהתקשורת אודות פיתוחים ושיתופי פעולה שיצאו משערי האוניברסיטה ונמצאים בשוק.בין השאר, מתגאה פרופ' כרמי בשיטה שפיתחה פרופ' סמדר כהן, ראש המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, לתיקון אוטם שריר הלב, פיתוח שנרשם כפטנט ונמכר בשנת 2005 לחברת ביוליין. נציין כי אוטם שריר הלב הינו גורם תחלואה ותמותה מרכזי בעולם המערבי, כאשר כ-1.3 מיליון התקפי לב לא קטלניים מדווחים מדי שנה בארה"ב בלבד. פוטנציאל השוק של הטיפול מוערך בכ-4 מיליארד דולר. הטיפול כבר נמצא בניסויים קליניים והפוטנציאל היישומי הוא גבוה מאוד".
בנוסף, כרמי מציינת את המחקרים והפיתוחים של האוניברסיטה בתחום האנרגיה המתחדשת. "לפני חצי שנה חנכנו חווה סולארית בקבוצת יבנה. מדובר בחווה של קולטנים המייצרים אנרגיה בשיטה פוטו-וולטאית. יש לנו פיתוחים בתחום הביודיזל ומחקרים שנוגעים לייצור דלקים שמקורם במימן. יש גם מחקרים פחות דרמטיים. אמנם מסחרנו הרבה, אבל הדרך ליצירת משהו יישומי עדיין ארוכה".
ש: באילו תחומים מתמקדת במיוחד אוניברסיטת בן גוריון היום? על אילו פיתוחים שייצאו מהאוניברסיטה אנחנו צפויים לשמוע בעתיד?
"התחום המרכזי יהיה תחום האנרגיה המתחדשת. זו בכלל לא שאלה. קיימת אצלנו קבוצה בין תחומית שעוסקת בזה. פריצת הדרך תהיה בהפיכת הטכנולוגיות ליותר כלכליות וצפויים פיתוחים דרמטיים כבר בשנים הקרובות", מעריכה כרמי. תחומים נוספים ששמים עליהם דגש מיוחד בבן גוריון הם התפלת המים, הביוטכנולוגיה, רובוטיקה וה-IT. "אני מאוד מאמינה ב-IT. יש לנו פרוייקט גדול עם דוייטשה טלקום בו אנחנו מתחילים לראות כבר פיתוחים יישומיים."
המרחק בין ב"ש למרכז - כמו בין הרצליה לתל אביב
ש: עם כל זאת, אוניברסיטת בן גוריון מצליחה למשוך סטודנטים רבים לבאר שבע, אבל רובם הגדול לא נשאר באיזור הנגב עם סיום הלימודים.
"זו אחת הסוגיות שאנחנו מתעסקים בה, בשונה אולי מאוניברסיטאות אחרות. אותנו מעניין עתיד הנגב ומה יעשו הבוגרים שלנו. בשביל אנשים שמסיימים לימודים, בוודאי תואר ראשון, עיקר הבעיה היא תעסוקה. אנחנו מקווים שמהלך הקמת פארק ההיי-טק, מלבד קידום הנגב, יביא גם לשימור הבוגרים."
בבאר שבע מקדמים את הקמתו של פארק היי-טק, אשר יבנה בסמוך לאוניברסיטה ולתחנת הרכבת הצפונית בבאר שבע. בכדי להגדיל את הקשר עם האוניברסיטה, הפארק אף יחובר בגשר עילי לקמפוס. "אנחנו מאוד בונים על שיתוף הפעולה בין החברות בפארק וגופים באוניברסיטה".
כרמי מספרת גם על פעולות אקטיביות שנעשות, בחלקן בשיתוף עם עריית באר שבע, לעודד סטודנטים ובוגרים להישאר בעיר. "אנחנו עוסקים במציאת מקומות עבודה לסטודנטים כבר בשנים מוקדמות של התואר. זה לא דבר פשוט. המדינה צריכה לתת תמריצים לחברות לבוא ולהתיישב בדרום. עם כביש 6 והרכבת, שעוד מעט תהיה עם מסילה כפולה, זה 50 דקות נסיעה מהמרכז. זה כמו נסיעה מרמת השרון או הרצליה לתל אביב בשעות מסוימות."
בנוסף, כרמי מאוד מאמינה בהעברת בסיסי הצבא לנגב, כמו למשל פרוייקט עיר הבה"דים, אשר צפוי לקום באזור צומת הנגב. "צה"ל הוא מקדם הפרוייקטים הכי גדול במדינת ישראל. "בכל פרוייקט גדול במדינה השתמשו בצבא. את ההתיישבויות התחילו גרעיני נח"ל. חשוב שהמדינה תעזור בפיתוח תשתיות ובפישוט הבירוקרטיה, זו אחת הבעיות הרציניות ביותר. יש צורך גם בעזרה כספית, אך בעיקר מדובר בהורדת חסמים."
טבע - ארגון ייחודי בקנה מידה עולמי
לפני מספר שבועות פרסמה חברת טבע הודעה לקונית לפיה פרופ' כרמי מבקשת לפרוש מכהונתה כדירקטורית בחברה לאחר 5 חודשים בלבד בתפקיד, בשל תפקידיה השונים.
"התקופה הזו הייתה בעיקר הכנה. בשביל להכיר לעומק חברה כמו טבע נדרשות יותר משנתיים בתפקיד. הייתה ישיבה אחת שאחריה החלטתי שלא אוכל למלא את התפקיד בגלל שבשביל להיות דירקטור אפקטיבי בחברה כמו טבע, לפחות כפי שאני רואה את זה, הדרישה היא גדולה מאוד והבנתי שזה לא יהיה נכון לי ולחברה".
ש: ובכל זאת, איך התרשמת מהתנהלות החברה? מה ההבדלים המהותיים בינה לבין חברות ישראליות אחרות?
"טבע היא ללא ספק ספינה ענקית עם תרבות ניהולית מיוחדת. יש נאמנות ארגונית, הרגשה של שותפות, של חזון ואפילו של דינמיות מתמשכת, זאת למרות שהיא חברה ותיקה. בטבע יש הרגשה של הליכה קדימה וחשיבה על הדבר הבא, אין אלמנט שקיטה על השמרים. אני לא מכירה הרבה גופים שכל כך שוקדים על המשך ההתפתחות, על גדילה וצמיחה. בנוסף, אפשר למצוא שם גם הרבה רעיונות נועזים ואומץ לב מסוים שהולך עם זה ביחד. כל זה הופך את הארגון הזה למשהו ייחודי, אולי אפילו בקנה מידה עולמי.
"קשה לשכנע אנשים לקחת אוויר"
ש: חברת טבע, ואלי הורביץ' שעמד בראשה שנים רבות, מזוהים כאנטי תזה של תרבות האקזיטים שקיימת בישראל. איך את רואה את חלום האקזיט הישראלי?
"זו בהחלט בעיה, הצורך לממש דברים ולקבל סיפוק מהיר, אם כי היום לאור המשבר רואים את זה קצת פחות. לצערי זו נחלתם של הרבה אנשים ובדרך זו אנחנו מתנשלים מהרבה נכסים. היכולת להרים פרוייקט, להבשיל אותו ולהנות מהפירות קיימת. מה ניתן לעשות בשביל לשנות את המצב? קשה לומר. קשה לשכנע אנשים לקחת אוויר, שלא ירוצו לממש."
עם זאת, פרופ' כרמי מתנחמת בכך שהדבר קיים בעיקר בתחום ההיי-טק, בעוד שבתחומים אחרים - אופיים מכתיב התנהלות שונה. "בתחום הביוטק למשל, אין הרבה אפשרות לבצע אקזיט מהיר, לרוב הבעיה היא הפוכה, קשה יותר לגייס השקעות בשלבים מוקדמים מכיוון שקשה להעריך שווי.
"לכולנו מטרה אחת - שגשוג המדינה"
ש: את רופאה, חוקרת, גנטיקאית. לא חסר לך לפעמים הטיפול באנשים? המחקר?
"מאוד חסר לי. אם יש משהו אחד שחסר לי, זו העובדה ששמתי מאחורי את הקריירה הקלינית והמחקרית. בתפקידי הקודם עוד הצלחתי לשלב בין הדברים, אבל בארבע השנים האחרונות זה לא אפשרי." באשר לעתידה האישי, כרמי אינה שוללת כל אפשרות, מלבד אחת. "הכל פתוח. אבל דבר אחד שברור לי הוא שאני לא אכנס לפוליטיקה."
ש: כיצד את רואה את באשר שבע והנגב בעתיד? בעוד 10, 20 שנה ויותר?
"מרכז מדינת ישראל, אין פה בכלל שאלה", עונה כרמי. "באר שבע תהיה לא רק מרכז גיאוגרפי, אלא גם עסקי, טכנולוגי ואקדמי. בסוף לכולנו מטרה אחת והיא שגשוג המדינה. ברור שלנגב יש תפקיד מרכזי בזה."
