חוק עובדים זרים (תיקון מס' 12), התש"ע?2010

ביום 24.03.2010 פורסם ברשומות חוק עובדים זרים (תיקון מס' 12), התש"ע?2010 (להלן: "התיקון לחוק"). בבסיס התיקון לחוק, כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, עומדת החלטת הממשלה בדבר הקמת רשות האוכלוסין, ההגירה, ומעברי הגבול במשרד הפנים (להלן: "הרשות"). הרשות נועדה להחליף את מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, ולקבל אחריות על יישום מדיניות הממשלה וביצוע סמכויות שר הפנים שהואצלו לה, בתחום הטיפול בנתינים זרים ובתחום האוכלוסין. בנוסף נקבע, כי שר התעשיה המסחר והתעסוקה (להלן: "שר התמ"ת") ושר הפנים, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, יקבעו את החלוקה של סמכויות האכיפה הפלילית לפי החוקים הרלוונטיים, בין הרשות לבין משרד התמ"ת, תוך קביעת נהלים לתיאום בין שתי מערכות הפיקוח. התיקון לחוק מעגן את התיקונים הנדרשים כדי לאפשר את ההשלמה של העברת סמכויות יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת לרשות, בהתאם להחלטות הממשלה האמורות.

התיקון לחוק, מסדיר, בין היתר, את חלוקת הסמכויות השונות בין שר הפנים לשר התמ"ת ומעדכן את ההגדרות הרלוונטיות. להלן פירוט עיקר התיקונים הנוספים שנערכו במסגרת התיקון לחוק:

אישור רפואי

בהתאם לסעיפים 1א ו- 1ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "החוק"), העסקת עובד זר מותנית בקבלת אישור רפואי ממוסד רפואי בחוץ לארץ, שהכיר בו שר הבריאות לעניין זה, לפיו העובד הזר אינו נשא של אחת המחלות המנויות בתוספת או חולה בה. בנסיבות מסוימות נערכות הבדיקות הרפואיות וניתן האישור הרפואי על ידי מוסד רפואי ישראלי. בהתאם לסעיף 1ב(ב) לחוק, הבדיקות יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה בה הן מבוצעות.

על פי התיקון לחוק, הבדיקות הרפואיות יבוצעו בהסכמה מדעת של העובד.

חוזה עבודה

סעיף 1ג לחוק מסדיר את חובת המעביד לערוך עם העובד הזר חוזה עבודה בכתב וקובע מהם תנאי העבודה שיש לפרט בחוזה.

על פי התיקון לחוק, יש לכלול בחוזה העבודה את פרטי הממונה על זכויות עובדים זרים (עובד משרד התמ"ת שמונה על פי החוק), דרכי ההתקשרות איתו והזכות להגשת תלונות לפי סעיף 1כו לחוק.

מגורים הולמים

סעיף 1ה לחוק מתייחס לחובת המעביד לספק לעובד הזר מגורים הולמים, ומסמיך את שר התמ"ת לפטור מעביד מחובה זו, תוך קביעת סכום לתשלום עבור מגורים הולמים.

על פי התיקון לחוק מובהר, כי הסמכות לקבוע סכום לתשלום עבור מגורים הולמים כאמור, היא סמכות ברשות שתופעל במקרים מתאימים בלבד.

חובות המעסיק בפועל כלפי העובד הזר

סעיף 1ז1 לחוק קובע, כי חובות קבלן כוח אדם, המעסיק עובד זר, ביחס לתשלום שכרו, מתן ביטוח רפואי ומגורים הולמים (זאת במידה והעובד מתגורר בחצרי המעסיק בפועל), יחולו גם על המעסיק בפועל, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 1ז1(ב) לחוק.

על פי התיקון לחוק, במסגרת החובות החלות גם על המעסיק בפועל כאמור, תהיה החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא לחוק (הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל).

היתר להעסקת עובד זר

בהתאם לסעיף 1יג לחוק, חל איסור להעסיק עובד זר בלי היתר מהממונה.

על פי התיקון לחוק, הממונה הינו עובד משרד הפנים ששר הפנים מינה כאחראי על מתן היתרים לפי החוק. כמו כן, הסמכות לקבוע סוגי העובדים שניתן להעסיק בלא צורך בהיתר תהא נתונה לשר הפנים.

סעיף 1טו לחוק קובע נסיבות בהן הממונה רשאי לבטל היתר שניתן למעביד להעסקת עובדים זרים וכן לסרב לאשר העסקת עובדים זרים לתקופה שלא תעלה על שנה.

על פי התיקון לחוק, הממונה יהיה רשאי לסרב לאשר העסקת עובדים זרים כאמור לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים (במקום שנה).

ממונה על זכויות עובדים זרים בתחום דיני העבודה

בתיקון לחוק, נוסף פרק ד'3, שעניינו הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד התמ"ת (להלן: "הממונה על זכויות עובדים").

פרק זה מסדיר את אופן מינוי הממונה על זכויות עובדים, תפקידיו, סמכויותיו, אופן הגשת תלונות לממונה על זכויות עובדים והטיפול בהן, ערעור על החלטתו והגשת תביעה על ידו.

נקבע, כי לשם מילוי תפקידו, רשאי הממונה על זכויות עובדים להורות למעביד, למעסיק בפועל, למתווך כוח אדם או לקבלן, למסור לו נתונים בעניין קיום חובותיו לפי דיני העבודה.

המפר הוראה מהוראות הממונה על זכויות עובדים למסור לו נתונים כאמור, דינו קנס לפי סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (שהינו החל מיום 13.04.2010 75,300 ש"ח), וקנס נוסף בשיעור של 5% מהקנס האמור לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לפרק הזמן שנקבע בהוראת הממונה על זכויות עובדים.

על פי התיקון לחוק, כל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לממונה על זכויות עובדים בשל הפרת הוראה מהוראות החוק או אי מילוי חובה כלפי העובד הזר. בתוך שבעה ימים מיום הגשת התלונה, הממונה על זכויות עובדים ימציא אישור על הגשתה.

במסגרת סמכויותיו, הממונה על זכויות עובדים רשאי להגיש תביעה בעילות הנובעות מתלונה שהוגשה לו. במסגרת תביעה כאמור, אם נקבע כי נתבע פגע בזכויותיו של עובד זר, רשאי בית הדין לתת גם סעד כספי לטובת העובד הנפגע, אם נתן הסכמתו לכך וניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו.

סמכויות הממונה על זכויות עובדים לא יופעלו כלפי המדינה, גוף מבוקר כהגדרתו בתיקון לחוק או יחיד, המעסיק עובד זר בסיעוד, שלא במסגרת עסק או משלח יד, למעט מקרים בהם יש חשש לאחד מאלה: סחר בבני אדם, החזקה בתנאי עבדות, עבודת כפייה, עבירת מין, עבירת אלימות או הטרדה מינית.

סמכויות פיקוח

בהתאם לתיקון לחוק, שר התמ"ת ושר הפנים רשאים להסמיך מפקחים, לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק. בנוסף, נקבעו התנאים להסמכת מפקחים כאמור.

כמו כן, התיקון לחוק מסדיר את חלוקת סמכויות האכיפה בין מפקחי משרד התמ"ת ומפקחי משרד הפנים, וכן את האופן בו יעשו המפקחים שימוש בסמכויותיהם.

דין המדינה

על פי התיקון לחוק, דין המדינה כמעביד או כמעסיק בפועל לעניין החוק כדין כל מעביד או מעסיק בפועל אחר.

תיקונים עקיפים

תיקון חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן: "חוק שירות התעסוקה") ותיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק קבלני כ"א")

במסגרת התיקון לחוק, נערכו התאמות בחוק שירות התעסוקה ובחוק קבלני כ"א, ביחס לחלוקת הסמכויות בין משרד הפנים למשרד התמ"ת.

נקבע, כי היתר ללשכה פרטית או לקבלן כ"א, הנותנים שירותי כוח אדם של עובדים זרים, יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם בעניינם של עובדים זרים ומעבידיהם, כפי שנקבע בהיתר. בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק, תיקון זה מעגן בחקיקה את הנוהל הקיים לעניין זה. עוד נקבע, כי תאגיד בעל היתר כאמור, יהיה פטור מחובת רישיון לפי סעיף 63 לחוק שירות התעסוקה, לעניין לשכה פרטית, ולפי סעיף 2 לחוק קבלני כ"א, לעניין קבלן כ"א.

על פי התיקון לחוק, הסמכות לתת היתר מיוחד ללשכה פרטית ולקבלן כ"א, לעסוק בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל, ואינם עובדים זרים, תישאר בידי שר התמ"ת, וזאת בנוסף על החובה לקבל רישיון לפי סעיף 63 לחוק שירות התעסוקה לעניין לשכה פרטית, ולפי סעיף 2 לחוק קבלני כ"א, לעניין קבלן כ"א.

תיקונים נוספים

במסגרת התיקון לחוק, נערכו התאמות ותיקונים בחוקים אלה: חוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952; חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988; חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994; חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1986.

תחילתו של התיקון החוק

תחילתו של התיקון לחוק, למעט ההוראות שיפורטו להלן, הינו 30 ימים מיום פרסומו, קרי 23.4.2010.

תחילתן של הוראות התיקון לחוק, ביחס לנושאים המפורטים להלן, הינן שישה חודשים מיום פרסום התיקון לחוק, קרי 24.9.2010: חוזה עבודה (לפי סעיף 1ג(ב) לחוק); הסמכת מפקחים ואופן השימוש בסמכויות הפיקוח (סעיף 6(ו) לחוק, סעיף 13ה(ו) לחוק הכניסה לישראל, סעיף 74(ב) לחוק שירות התעסוקה וסעיפים 19(א2) ו-19(ה) לחוק קבלני כ"א).

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".