המצב באחד העם: יותר מ-602 מניות רשומות בבורסה, פחות מ-20% עם מחזור של מעל מיליון ש'

העלייה החדה שרשם מדד המעו"ף בשנה האחרונה והיצמדותו לרמת שיא כל הזמנים גררה בשבוע האחרון תגובות רבות מצד המוסדיים עם המלצה להתחיל להסתכל על השקעות מעבר לים. אך האם ניתן להתייחס למעו"ף לבדו כמדד לאפשרויות ההשקעה בורסה בתל אביב. בדיקת Bizportal מגלה כי מלבד 25 החברות הגדולות באחד העם "נסחרות" בבורסה עוד 577 מניות אך ברובן לא יוכל המשקיע למצוא מקום בטוח להשקיע למעלה מ-100 אלף שקלים מבלי לחשוש לגבי היום בוא ירצה לממש את השקעתו.

בשנה האחרונה עמדה התמורה הכספית הממוצעת ליום בקרב המניות בבורסה על 1.344 מיליארד שקלים. זה הסכום הממוצע בו בוצעו מידי יום עסקאות במניות בלבד. בחצי השנה האחרונה חלה עלייה קלה במחזורי המסחר לסך של 1.397 מיליארד שקלים ובחודש האחרון כבר מדובר ב-1.517 מיליארד שקלים. הבדיקה בוצעה מול מניות הרשומות כיום למסחר כך שבמידה ומנייה נמחקה בשנה האחרונה היא גם לא באה לידי ביטוי בנתונים.

ב-365 הימים האחרונים היו מידי יום 117 מניות שסיימו את המסחר עם תמורה כספית ממוצעת של למעלה מ-1 מיליון שקלים, המניות הללו היו אחראיות לתמורה כספית של 1.281 מיליארד שקלים - מעל 95% מהמחזור היומי במניות. היתר, 459 מניות, תרמו כ-4.7% מהמחזור ובמונחים כספיים כ-62 מיליון שקלים ביום. קרי, ממוצע של 135 אלף שקל למנייה. בפועל ב-335 מניות עמד המחזור היומי הממוצע על פחות מ-100 אלף שקלים.

באותו הזמן 25 המניות הכלולות במדד המעו"ף היו אחראיות לסך כספי של 906.8 מיליון שקלים ביום - 67.5% מסך המחזור היומי במניות בבורסה בתל אביב. המנייה הסחירה ביותר בראייה חודשית, חצי שנתית ושנתית היא כיל עם מחזור כספי ממוצע של למעלה מ-120 מיליון שקלים. אחריה ניצבת טבע עם מחזור כספי ממוצע של כ-100 מיליון שקלים בחצי שנה האחרונה ושל 122 מיליון שקלים בחודש האחרון. במקומות 3-5 נמצאים שני הבנקים הגדולים בישראל - פועלים ולאומי - וחברת התקשורת בזק.

20 החברות הסחירות ביותר בבורסה

כדי להבין את התמונה המלאה חשוב לשים לב שלא בכל המניות ניתן לסחור בשלב המסחר הרציף (מסחר דו-צדדי, רציף וסימולטני בו כל עסקה מתבצעת בשער שנקבע בהפגשת פקודת קנייה ופקודת מכירה). רק 516 מניות רשומות בשלב הרציף. 56 מניות נסחרות ברשימת הדלי סחירות (נסחרות במסחר רב צדדי במסחר הפתיחה במסחר הנעילה, ולא במסחר הרציף) ו-21 מניות נמצאות ברשימת השימור (נסחרות רק בשלב הפתיחה. בנוסף לכך, 9 מניות נמצאות בהפסקת מסחר כבר תקופה ממושכת.

אבל כמה כסף ישראלי אכן פועל בשוק ההון המקומי? במידה וננטרל את החזקות בעלי העניין (45.1% משווי החברות בבורסה), ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש ינואר עמדו החזקות הציבור במניות בבורסה בתל אביב על סך של 262.7 מיליארד שקלים לא כולל קופות גמל והשתלמות וקרנות נאמנות.

לכן, במציאות הנוכחית בה במספר מועט של מניות (קצת יותר מ-100) עוברים בממוצע למעלה מ-1 מיליון שקלים ביום, קשה למשקיעים (כאלה המנהלים תיק של מאות אלפי שקלים לפחות) בכלל והמוסדיים והגדולים בפרט (כאלה המנהלים בין עשרות מיליוני שקלים למיליארדי שקלים) להיכנס להשקעה במניות שלא נמצאות במדדים המובילים, ת"א 25, ת"א 75 ות"א 100. שכן השקעה קטנה מצידם, הנאמדת במיליוני שקלים עד עשרות מיליוני שקלים, עלולה לגרור עלייה חדה בערך הנייר כתוצאה מחוסר הסחירות שלו ולהוות בעיה עבורם ביום שירצו לממש אותה.

בימים האחרונים כשמדד המעו"ף נסחר קרוב לרמת השיא ומכפיל הרווח מתקרב למכפיל ההיסטורי שלו, יותר ויותר מוסדיים ממליצים להסיט כספים למניות מעבר לים, אף על פי שבהרבה מקרים מדובר בשווקים לא כל כך זולים המתומחרים בדומה למכפיל ההיסטורי. ההבדל הוא ששם מוצאים המשקיעים הגדולים סחירות גדולה יותר ומגוון גדול יותר. כמו כן, המרחק של המדדים מהשיא גדול יותר.

כאשר מסתכלים על שווי החברות בבורסה התמונה עוד יותר מעוותת. השווי המצרפי של כל החברות בבורסה עומד על כ-778.8 מיליארד שקלים, כאשר 68.5% מכך שייך ל-25 חברות המעו"ף ו-28.2% לחברה אחת - טבע. חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם שווה 220 מיליארד שקלים לבדה ואחראית לכ-41% משווי המצרפי של מניות מעו"ף.

כמנטרלים מהשכלול עוד 5 מניות - כיל, בזק, לאומי, פועלים והחברה לישראל - נותרים עם כ-381.8 מיליארד שקלים שמתחלקים בין 596 חברות.