על ה'טיפ' הכי נפוץ כעת בשוק המניות, שהוא בעצם די מטעה

מדד המעו"ף עשה השבוע את הבלתי יאמן. כלכלנים, מנתחים טכניים, סוחרי יום זריזים או מוסדיים כבדים, אף לא אחד מהם שיער בנפשו שמדד המעו"ף יעשה את מה שעשה בשנה וחצי האחרונות. זה הזמן להזכיר, מדד המעו"ף הוא לא יישות עצמאית, הכוונה היא שאף אחד מהמעורבים בשוק ההון, גדולים כקטנים, לא היה מסוגל לצפות את התנהגות המשקיעים, הרי הם היו אלו שהביאו את המעו"ף להתנהג כפי שהתנהג.

בהתאם לכך, עולה השאלה המתבקשת, איך אותם אלו שבהחלט כשלו בלהעריך את ההתרחשויות, יכולים לבוא ולתת כיום עצה ותחזית? אז ראשית, לא מעט מהנחרצים של הסיבוב הקודם, נוהגים בזהירות יתר בסיבוב הנוכחי. כלומר מפרשים את המצב, נמנעים מתחזיות חותכות. האמת שעבור התקשורת, מחפשת הכותרת, זה מצב בעייתי ומשעמם, הרי אנחנו אוהבים פליטות פה ותחזיות מוגזמות אבל זה המצב וכמעט התרגלנו.

לפני מספר חודשים, כאשר המעו"ף נסחר סביב ה-920 נקודות, יצא אחד ממנהלי הקרנות הבכירים בארץ בהצהרה שהמעו"ף ישבור את ה-1000 נקודות ובקרוב. אותו מנהל קרנות חטף על הראש ממנהליו. איך הוא מעז לתת תחזית כזו שללא ספק מוגזמת ולא הגיונית. כלומר זה לא שבכירי שוק ההון לא העריכו שהשוק ישבור את השיא כ"כ מהר, הם ממש גיחכו אם מישהו העז לחשוב כך.

אפשר לדון בשאלה מדוע המעו"ף עלה בלי הפסקה אבל אני אסתפק בתשובה שהמעו"ף עלה בגלל שהוא עלה. כן כן, עלה בגלל שהוא עלה. באנגלית אומרים as simple as that. המדד התחיל לטפס, אנשים ראו שהוא מטפס אז קיבלו ביטחון, קנו ובכך המשיכו לדחוף את הכדור במעלה ההר (או ה-V). כך היה בדיוק גם במהלך העליות בשוק הקונצרני עוד לפני שהמניות החלו להתעורר. האג"חים פשוט עלו בגלל שהם עלו. אח"כ באו ההסברים הרצינים, הכלכליים.

"תהיו סלקטיבים", זו האמירה ש'מספקי התחזיות' חוזרים עליה ללא הרף לאחרונה. במילים עדינות, האמירה היא לא לרוחי (במילים פחות עדינות, זו אמירה שמרתיחה אותי!). גם בגלל שהיא בדר"כ באה מגופים הקשורים לקרנות נאמנות ומשרתת את התחרות מול התעודות. כלומר במקום להגיד לכו לקנות קרנות, אומרים תהיו סלקטיבים. אח"כ כשהציבור שמחפש סלקטיביות מגיע לבנק, אומרים לו שהוא לא מבין כלום בבחירת מניות ואם הוא רוצה סלקטיביות שיקנה קרן ולא תעודת סל. אז זה בגלל הסיבה הזו, אבל לא רק.

אז נכון שלכאורה נראה שכיום כדאי להיות סלקטיבי אבל אלה דברים שניתן לדעת רק בדיעבד. הרי לפני שנה נדמה היה שכדאי להשקיע במדדים שכן הם מספקים סוג של דפנסיביות בגלל הפיזור. זו כמובן הייתה טעות ולראיה הקרנות הכו ב-2009 את תשואת התעודות. אז עכשיו באים ואומרים לנו תהיו סלקטיבים, עכשיו כשנראה שנדרשת זהירות יתר ופיזור. ואני לא רוצה להיכנס לאפשרות של תיקון בשוק המניות שיגרור פדיונות בקרנות ויביא את התעודות לעקוף אותן בסיבוב. וברור שהיכולת לבחור מניות זה דבר שחשוב תמיד, אך המצב הוא שמעטים יודעים לבצע בחירת מניות בצורה טובה ולכן בפועל, סלקטיביות מביאה להגדלת סיכון, אלא אם אתה משקיע שיודע לבחור מניות כמו שצריך, אבל אז לא משנה לך אם השוק גבוה או נמוך, אתה תמיד פועל בסלקטיביות.

אז הכל הפוך על הפוך והמשקיעים בתוך כל זה מנסים לבחור נכון. בשורה התחתונה ומלקחי גל העליות 2003-2007, סלקטביות משמעותה הגדלת הסיכון. מי שאומר היום, כאשר המעו"ף נוגע בשיא כל הזמנים, לנקוט בסלקטיביות אולי נשמע שמרן אבל למעשה הוא דוחף ללקיחת סיכונים. בגל העליות הקודם ראינו את מדדי המניות כולם מטפסים בעקביות אבל לא כך הדבר לגבי כל מניה ומניה. פרוטרום לדוגמה עמדה במקום מסוף 2004 ועד תחילת המשבר בסוף 2007, כלומר בזמן שהמדדים עלו ועלו, היא עמדה ועמדה (בסדר, לפני זה היא זינקה). ויש גם מניות שאפילו ירדו.

לסיכום, זה בסדר לקחת סיכון, אבל בימים בהם מספקי התחזיות נמנעים מלתת תחזיות ברורות ולא פעם מדברים בססמאות, חשוב להבין את משמעות הססמאות. ואגב, אם השתמע מהדברים שהשקעה במדדים עדיפה על פני השקעה במניות ספציפיות, אז ממש אבל ממש לא לכך התכוון המשורר.

מאת: יוסי פינק, עורך ראשי - Bizportal