השקעה 'בעזרת השם': "הבעיה היא בעיקר באג"ח, ההלכה אוסרת לקיחת ריבית על הלוואות בין יהודים"

על מה מסתכלים כאשר משקיעים בחברה מסויימת? כולם יודעים שצריך להסתכל על מאזן החברה, מכירים בחשיבות הרבה של הניהול, בודקים מהן התוכניות העתידיות של החברה. אך לא לכולם הפרמטרים הנ"ל מספקים.

מלבד הרצון לקבל תשואה גבוהה חזרה, ישנם משקיעים בעלי שיקולים שונים הנוספים להחלטה, כמו השקעה ממניעים ציוניים במניות ישראליות, השקעה בחברות השומרות על איכות הסביבה ועוד שיקולים רבים אחרים. עם זאת, נראה ששיקול אחד הינו נפוץ ביותר בעולם - השיקול הדתי.

במדינות האסלאם מוכר מכשיר פיננסי בשם 'סוקוק' - סוג של איגרת חוב שמטרתה לעקוף את האיסור שקיים באיסלאם על הלוואה בריבית. למעשה, זהו כלי השקעה העונה לחוקי האסלאם. לפי הערכות שמרניות, כ-1.2 טריליון דולר מושקעים לפי עקרונות הדת. רבים נחשפו למכשיר זה בשנה שעברה כאשר עלו חששות מפני קריסתה של דובאי לאחר שזרוע ההשקעות של העיר-מדינה הודיעה כי היא דוחה את תשלומי החוב.

תופעה דומה צוברת תאוצה גם בארץ. בתי השקעות מציעים השקעה בקרנות, שמלבד בדיקה של מצבה הפיננסי של החברה, המנהלים צריכים לוודא דבר נוסף - שהחברה פועלת לפי ההלכה. הקרן צריכה לקבל אישורים שונים, בהתאם לחוקי ההלכה, כאשר למרות קיומם של תנאים רבים, בעיקר מדובר על שמירת שבת וקיימו של היתר עסקה.

"הבעיה עולה למשל כאשר הרשות קוראת למנהלי הקרנות להגיע ולהצביע באסיפות", אמר ל-Bizportal יעקב מורשת, מנכ"ל בית ההשקעות הילת שוהם שהוקם לפני 8 שנים כאשר ייחודו הוא בכך שכל שירותיו ניתנים בהתאם להלכה. "לחובש כיפה, מצב זה יצר בעיה הלכתית", מסביר מורשת, "למשל כאשר אדם ששומר שבת הינו בעל מניות ואף שותף להחלטות בחברה שאינה שומרת שבת".

עם זאת, מורשת טוען שהבעיה העיקרית איננה שאלת השבת, כי אם בעיקר בנושא אגרות החוב. "בארץ, רוב החברות באופן רשמי לא עובדות בשבת. הבעיה היא באג"ח, שחלק מהחברות לא מעוניינות לחתום על היתר עסקה וצריך לשכנע כל אחת בנפרד", סיפר.

לפי חוקי ההלכה, ליהודי אסור לקחת ריבית על הלוואה שמעניק ליהודי אחר. שנאמר, "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך" (שמות כ"ב, 24). הפיתרון שנמצא לסוגיה, עוד בימי חז"ל, היא חתימה על 'היתר עסקה' - הסכם לפיו המלווה והלווה הופכים להיות שותפים, ומתחלקים ברווח או בהפסד ובכך נעקף איסור מתן ההלוואה בריבית.

בעוד שהיום חברות רבות הינן בעלות היתרי עסקה, מורשת מספר שבתחילת הדרך המצב היה קשה יותר. "חברות לא הבינו מה אנחנו רוצים מהם", אמר והוסיף כי היום משרד המשפטים אף שוקל להוציא פנייה מסודרת לחברות שמסבירה את העניין, מה זה בדיוק היתר עסקה. את חוסר נכונות החברות לחתום על היתר עסקה מורשת לא ראה כסימן להתנגדות לכפייה דתית אלא פשוט מסביר שלא כל עורכי הדין בקיאים לעומק בנושא. "העובדה היא שבנקים וחברות רבות חתומות על היתר עסקה ואין להם שום בעיה עם זה", ציין.

לשאלה מיהו בדיוק קהל היעד שבית ההשקעות פונה אליו מורשת ענה: "אני אדם דתי, אני מוכר מוצר שאני מרגיש בנוח איתו ולאו דווקא פונה לקהל יעד מסוים". למרות כל זאת, מורשת סיכם ואמר כי בסופו של דבר, המשקיעים עדיין מסתכלים בסופו של דבר על השורה התחתונה. "השיקול הראשון שמוביל את הלקוחות הוא עדיין קודם כל התשואות ורק אחר-כך שאלת ההלכה".

בית השקעות אחר שזיהה לאחרונה את הפוטנציאל הטמון במתן שירותים פיננסים העונים לחוקי ההלכה הינו איילון בית השקעות. "הייתה לנו כוונה לפתוח מסלולים לסקטור החרדי", סיפר ל-Bizportal נועם ברוורמן, מנכ"ל בית ההשקעות והוסיף כי "לקח זמן עד שהאוצר אישר את זה".

לאחרונה הקים בית ההשקעות קרן ראשונה המשקיעה לפי ההלכה, אשר בשבוע הראשון שלה גייסה 58 מיליון שקל. ברוורמן מעריך את הפוטנציאל במאות מיליוני שקלים ועל כן בית ההשקעות מתכנן להשיק מוצרים דומים נוספים. "זוהי סנונית ראשונה, רצינו ליצור קשר עם גופים שמחפשים אפיק סולידי ונזיל", סיפר. "אנחנו מחפשים אפיקים שונים למשפחות. דרך הקרן ניתן יהיה לחסוך לחתונה או בר מצווה למשל. היה הכי קל להקים את הקרן בהתחלה מכיוון שזה מוצר יחסית פשוט".

לפי ברוורמן, בכל פעם שמנהלי הקרן מבקשים לרכוש ניירות ערך של חברה מסויימת, לאחר שהם בודקים את מצבה של החברה הם מבקשים את אישורו של הרב אריה דביר. רק חברות שזוכות לעבור את שני השלבים הללו - ניירות הערך שלהן נרכשות. "אין בעיה עם אג"ח מדינה. האישור של הרב דביר ניתן לאג"ח קונצרני. הוא מאשר את החברות לאחר שבדק אם קיים היתר עסקה", מסביר.

בניגוד לבית ההשקעות הילת שוהם, שמזהה כי המשקיעים עדיין מחפשים תשואות עודפות, זוהי איננה המטרה הנוכחית של הקרן שהשיק איילון בית השקעות. לשאלה האם ניתן, במסגרת התחרות בשוק ההון, להציג תשואות עדיפות כאשר יש להתחשב בהגבלות נוספות שלא חלות על המתחרים, ברוורמן ענה כי "מטרת הקרן הזו היא לא להכפיל או לשלש את כספי המשקיעים. מדובר בקרן מאוד סולידית, מעיין פק"ם פלוס".

את הבעייתיות לציבור הדתי והצורך בהשגחה הלכתית על ההשקעות זיהו גם במפלגות הדתיות. בחודש אוגוסט פורסם כי סגן שר האוצר יצחק כהן (ש"ס) מבקש ליזום מהלך לפיו פוסקי הלכה יאשרו מסלולי השקעה שונים בעבור המגזר הדתי והחרדי, כל אחד לקהילתו. עם זאת, מהלך זה ספג ביקורת בשל הסיכון בכך שאדם אחד ימצא בעמדה בה יקבע היכן קהילה שלמה תשים את כספה לפי ראות עיניו וללא פיקוח.