ההערכות לא השתנו: "סיכוי גבוה להפקת 58 מיליון חביות משדה מגד"
"משדה מגד ישנו סיכוי גבוה להפיק 58 מיליון חביות נפט", כך כותבת גבעות יהש בדו"ח השנתי שפרסמה ביום חמישי. בכך, גבעות חוזרת על אותם הדברים שנכתבו בדו"ח הכספי שפורסם בשנת 2008 אודות הפוטנציאל הקיים במגד 5 טרם הקידוח.
בדו"ח השותפות מציינת כי קיים סיכוי בינוני לכך שניתן יהיה להפיק מהשדה 145 מיליון חביות וסיכוי נמוך לכך שניתן יהיה להפיק כמות של 405 מיליון חביות. בשותפות אינם פוסלים את הסיכוי שמהשדה יופק גז, ומעריכים כי קיים סיכוי נמוך שניתן יהיה להפיק כמיליארד רגל מעוקב של גז (1,549BCF).
בדו"ח מספקת גבעות תחשיב עתידי במידה ויופק נפט. התחשיב מבוסס על 21 שנות הפקה וקדיחת 40 בארות מפיקות נפט. התחשיב מבוסס גם על 3 רמות מחירים של נפט ברמה של 30,45 ו-60 דולר לחבית. כמו כן, השותפות מניחה כי עלות קידוח באר תעמוד על 8.8 מיליון דולר ועלות התפעול תסתכם ב-200 אלף דולר בשנה.
מתוצאות התחשיב עולה כי אם מחיר חבית נפט ממוצע יעמוד על 30 דולר לחבית, לאורך 21 שנות ההפקה תרוויח השותפות סכום של 2.2 מיליארד דולר. אם מחיר הנפט יעמוד על 45 דולר לחבית, רווחי השותפות יגיעו ל-3.58 מיליארד דולר ובהנחת מחיר נפט של 60 דולר לחבית, רווחי השותפות יגיעו ל-4.86 מיליארד דולר.
כיום, מחיר חבית נפט עומד על 80 דולר לחבית, כאשר המשמעות היא שבהנחה שמחיר זה יישאר גבוה גם בעתיד, רווחי השותפות יהיו אף גבוהים יותר. מיותר לציין, כי השותפות מדגישה כי מדובר במידע הצופן פני עתיד והוא עשוי שלא להתממש.
דמי מפעיל של 4 מיליון שקל
עלות שכרו של טוביה לוסקין, הגיאולוג של שותפות גבעות הסתכמה בשנת 2009 ב-549 אלף שקל, כך עולה מהדו"ח השנתי שפרסמה גבעות ביום חמישי האחרון. עבור לוסקין, המכהן גם כדירקטור בגבעות מדובר בעלות שכר חודשית של 46 אלף שקל בחודש. לשם השוואה, עלות שכרו של הגיאולוג של רציו איתן איזנברג הסתכמה בשנת 2009 ב-440 אלף שקל.
גם בכירי גבעות הנוספים זכו בשנת 2009 לתנאי שכר שאינם מבוטלים. עלות שכרם שמואל בקר ונגה בן דוד המכהנים כדירקטורים בשותף הכללי של גבעות עמדה על כ-246 אלף שקל כל אחד. בנוסף לזה, בקר קיבל גם סכום של 30,000 שקל בשנת 2009 על דמי שכירות. חשב השותפות יגאל פלברט נהנה בשנה החולפת מעלות שכר של 326 אלף שקל.
עוד עולה מהדו"ח הכספי כי גבעות השקיעה בשנת 2009 סכום של 42.8 מיליון שקל על חיפושי נפט, הנובע בעיקר מקידוח מגד 5 הממוקם באזור של ראש העין. הוצאות ההנהלה(הכוללות את שכרם של הבכירים לעיל) הסתכמו ב-4 מיליון שקל.
מפילוח רבעוני עולה ברבעון הרביעי הוציאה החברה 17.6 מיליון שקל על חיפוש נפט, זאת בהשוואה ל-17 מיליון שקל ברבעון השלישי, 7.6 מיליון שקל ברבעון השני ו-465 אלף שקל ברבעון הראשון של השנה.
עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2009 שילמו המשקיעים של גבעות (השותפות המוגבלת) סכום של 3.46 מיליון שקל דמי מפעיל לשותף הכללי, זאת בהשוואה ל-946 אלף שקל בשנת 2008. דמי המפעיל, הינה עמלה שמשלמת השותפות המוגבלת (הנסחרת בבורסה) לשותף הכללי כאחוז מההוצאות של הקידוחים. המשמעות היא שככל שהיקף ההוצאות גבוה יותר, כך גדלה העמלה לשותף הכללי.
"האמצעים הנזילים של השותפות אינם מספיקים"
בסוף 2009 היו בידי השותפות סכום של 25.4 מיליון שקל בקופת המזומנים שלה, אולם נתון זה אינו רלוונטי היות והשותפות ציינה בסוף פברואר כי בקופת המזומנים שלה ישנם 3.75 מיליון דולר (כ-14 מיליון שקל). השותפות ציינה בעבר כי על מנת לבצע את מבחני ההפקה בקידוח מגד 5 היא נדרשת להוציא סכום של לפחות 6 מיליון דולר.
סכום זה מבוסס על ההנחה שמבחני ההפקה ימשכו כ-60 ימים בלבד, וגבעות ציינה כי אם מבחני ההפקה יתארכו לכיוון 80 הימים, אזי הסכום עשוי להגיע ל-8 מיליון דולר. זאת הסיבה, מדוע גבעות זימנה אסיפת מחזיקי יחידות השתתפות אשר אישרה גיוס של כ-25 מיליון שקל באמצעות הנפקת זכויות.
בדו"ח הכספי מפנים רו"ח המבקרים של החברה את תשומת הלב של המשקיעים לכך שלשותפות אין מקורות מימון: "בתאריך הדוחות הכספיים, האמצעים הנזילים של השותפות אינם מספיקים לצורך ביצוע כל הפעולות המתוכננות".
לפחות עד לביצוע הנפקת הזכויות ותחילתם של מבחני ההפקה אשר צפויים להתחיל בסוף אפריל, יכולה גבעות להתנחם בסכום של 2.8 מיליון שקל אותה קיבלה השותפות כתוצאה ממימוש כתבי אופציה של החברה מסדרה 8.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
