"עשו עסקה מצויינת": כ-20% מהפרשות הציבור לפנסיה נגרעים כדמי ניהול לחברות הביטוח
כמעט חמישית מחסכונות העובדים לפנסיה נגרעים בצורה של דמי ניהול על ידי קרנות הפנסיה הגדולות המנוהלות על ידי חברות הביטוח, כך קובעים חוקרי מכון אדו"ה, הפועל למען שוויון וצדק חברתי. קביעה זו מעניינת במיוחד לאור העובדה כי שתי הקרנות הגדולות ביותר מנהלות מעל ל-65% מכספי החוסכים לפנסיה.
"חברות הביטוח עסו עסקה מצויינת, העובדים - הרבה פחות"
"חברות הביטוח שרכשו את קרנות הפנסיה החדשות מידי הממשלה ב-2003 עשו עסקה מצוינת. העובדים והעובדות החוסכים לפנסיה, לעומת זאת, עשו עסקה טובה הרבה פחות", כתבו סאפא אגבאריה, ברברה סבירסקי ושלמה סבירסקי בעבודה שפרסם מכון אדו"ה וכותרתה היא "קרנות הפנסיה החדשות: גידול בהכנסות מדמי ניהול וגידול ברווחים - על חשבון העמיתים".
בשנת 2004 מכרה הממשלה את קרנות הפנסיה החדשות לחברות הביטוח, זאת לאחר שקודם לכן הלאימה אותן מידי ההסתדרות. הרעיון שעמד מאחורי המהלך היה שהכספים, שעד אז היו בעיקר מושקעים באג"ח מיועדות של המדינה, יהוו מקור אשראי למימון השקעות ומיזמים עסקיים. כך, בעוד שבעבר רוב כספי הפנסיה הושקע באגרות חוב מיודעות של המדינה והשאר באפיקים אחרים, ב-2003 קבעה הממשלה כי ההשקעה באג"ח מיועדות תעמוד על 30%, מהלך שהפנה את רוב כספי העמיתים לשוק ההון.
מכפילים את דמי הניהול
נכון לסוף שנת 2008 ניהלו קרנות הפנסיה החדשות נכסים בהיקף 48.4 מיליארד שקל, 13.6% מסך הנכסים בחיסכון הפנסיוני בישראל. קרנות הפנסיה הגדולות ביותר הינן מבטחים החדשה וקרן מקפת אישית, אשר נכון לאוקטובר 2009 החזיקו בכ-66% מסך החסכונות של כלל קרנות הפנסיה החדשות.
חברות הביטוח נהנות מ-4 סוגי תשלום של דמי ניהול, כאשר את גובה דמי הניהול המירבי קובע משרד האוצר. דמי הניהול מחולקים ל-4 סוגים של תשלומים: שיעור קבוע מההפרשה החודשית, שיעור מתוך סך החסכון הנצבר של כל עמית, עמלת ניהול חיצוני (עבור רכישת שירותי ניהול ממנהלי השקעות חיצוניים) המנוכה מההפרשות מנכסי הקופה ותשלום לבנק עבור ייעוץ פנסיוני.
בעוד שבשנים בהן קרנות הפנסיה (המכונות 'קרנות וותיקות') נוהלו על ידי ההסתדרות, דמי הניהול התבססו רק על התשלום הראשון - אחוז קבוע מההפרשות החודשיות של העמית, בהיקף של 3.5%. עם הקמת ה'קרנות החדשות', המדינה אישרה גביית דמי ניהול של עד ל-8% מההפרשה החודשית. עם זאת, החוקרים מציינים כי בפועל הקרנות גבו דמי ניהול נמוכים יותר.
לקראת מכירת הקרנות לחברות הביטוח הוחלט על הוספת תשלום של 0.5% מהחיסכון המצטבר של הציבור, תוך שבמקביל ירד התשלום על ההפרשות החודשיות ל-6%. בין השנים 2005 ל-2008, התשלומים לקרנות עמדו בממוצע על 4.39% מההפרשה החודשית ועל מינימום של 0.4% מהצבירה.
דמי ניהול בפועל של עד כ-19% מההפרשה לקרן
חוקרי המכון מבהירים כי התשלום על דמי הצבירה אינו כה נמוך כפי שאולי נראה לאחדים. לפי חישוב שנערך, תשלום של 0.5% מסך החיסכון שווה ערך לבין 11.6% ועד 12.7% מההפרשה השנתית עבור עובדים בעלי 40 שנות חיסכון, ברמות שכר שונות. "על שיעורים אלה יש להוסיף את הניכוי השיעור של 6% מן ההפרשה החודשית. במילים אחרות, הניכוי הכולל יכול להגיע לשווה-ערך של בין 17.6% ועד 18.7% מסך ההפרשה", מציינים.
בנוסף לתשלומים אלה, החוקרים מוסיפים כי בחרות מגלגלות לחוסכים גם עמלות עבור ניהול השקעות חיצוני (בעיקר עבור השקעות בחו"ל), זאת במקום לספוג אותו בעצמן. "בעוד שהעמיתים מניחים כי חברות הביטוח מתמחות בהשקעות וכי מומחיות זו היא המקנה להן את הזכות ליטול לעצמן דמי ניהול גבוהים, מתברר כי חברות הביטוח עצמן מודות שהם מתמחות רק בחלק מסוגי ההשקעות", נכתב. למעשה, החוקרים רואים בעמלת הניהול החיצוני הגדלה של שיעור דמי הניהול מהצבירה ב-0.12% בשנת 2008, מהלך שהביא את דמי הניהול על החסכון המצטבר בפועל לכ-0.62% בשתי הקרנות הגדולות, מעל לשיעור המקסימלי המותר של 0.5%.
בשנת 2005 הסתכמו הכנסות חברות הביטוח ב-335 מיליון שקל. בשנת 2008 כבר רשמו החברות הכנסות של 597 מיליון שקל. למרות המשבר הכלכלי, הגידול בגביית דמי הניהול נמשך. הקרנות רשמו עלייה של כ-30% בהכנסות מדמי הניהול בשל ההפרשות החודשיות בהשוואה ל-17% במהלך השנתיים שקדמו למשבר, כאשר הגבייה של דמי הניהול מן הצבירה עלו ב-24%, לעומת כ-20% בין השנים 2006 ו-2007. חלק מהגידול נרשם כתוצאה מהצטרפות עמיתים חדשים בעקבות החלת פנסיית חובה על העובדים במשק.
"הכנסותיהן של חברות הביטוח מדמי ניהול הולכות וגדלות באופן המובטח למעשה מראש, הן אינן נענשות על הפסדים", כותבים החוקרים והסבירו כי החברות אינן נדרשות להשיג רווח כלשהו עבור החוסכים. "העמיתים הם בלבד נושאים בתוצאות הכלכליות והביטוחיות של התנהלות החברה המנוהלת", מוסיפים. "גובה דמי הניהול משפיע על גודל קצבת הפנסיה החודשית שיקבלו (העמיתים, י"ג) לעת פרישה מהעבודה... דמי הניהול מקטינים את הסכום המושקע. ככל שדמי הניהול גבוהים יותר, גובה הקצבה שיקבלו העמית או העמיתה יהיה נמוך יותר", מציינים.
"החוסכים הפסידו פעמיים"
למעשה, החוקרים טוענים כי היחידים החשופים לסיכון במצב הנוכחי הינם החוסכים, כאשר חברות הביטוח מרוויחות, לא משנה מה קורה בשוק. "חלק משמעותי מכספי המבוטחים חשוף לסיכונים, אם בשל השקעות לא נכונות בידי מנהלי התיקים, ואם בשל משברים כדוגמת זה של 2008", נכתב. "חברות הביטוח שרכשו את קרנות הפנסיה החדשות מידי הממשלה ב-2003 עסו עסקה מצוינת. העובדים והעובדות החוסכים לפנסיה, לעומת זאת, עשו עסקה טובה הרבה פחות", מציינים.
"למעשה, הם (החוסכים, י"ג) הפסידו פעמיים. ההפסד הראשון נבע מכך שכספיהם הופנו לשוק ההון במקום לאג"ח ממשלתיות שהבטיחו תשואה קבועה של למעלה מ-4%. ההפסד השני נבע מכך שחלק משמעותי של חסכונותיהם - קרוב לחמישית - נגרע מדי חודש ומדי שנה בצורה של דמי ניהול, הגבוהים היום לאין שיעור ממה שהיו לפני מכירת קרנות הפנסיה החדשות לחברות ביטוח", נכתב.
לסיכום, החוקרים לא רואים שינוי במצב גם בעתיד הקרוב. ברקע לדיונים המתנהלים סביב המלצותיה של ועדת חודק, הנוגעת להידוק הרגולציה על מדיניות ההשקעות של חברות הביטוח בשוק ההון, כותבים בדו"ח כי קיימת התעלמות מ"העובדה שההפסד הגדול ביותר נגרם לעובדים ולעובדות עוד לפני ששקל אחד מכספיהם מגיע לשוק ההון". במרכז אדווה מפנים אצבע מאשימה לא לחברות הביטוח, כי אם לממשלה: "הפסד זה נגרם על ידי האישור שנותנת הממשלה לחבות הביטוח לגבות דמי ניהול גבוהים".
