בחישוב דמי הלידה, יש לכלול עמלות, המהוות חלק משכרה הרגיל של המבוטחת

העובדות -------------- קרן פרידמן (להלן: "העובדת") עבדה במשרד רואי החשבון "קסלמן את קסלמן" ו"כלל פיננסים נגזרים" (להלן: "המעבידה").

משכורתה של העובדת התבססה על משכורת ועמלות חודשיות בהתאם להצלחתה. ממשכורתה זו נוכו דמי ביטוח ובכלל זה בגין העמלות.

ביום 26.2.2008, לאחר לידת בתה הבכורה של העובדת, הגישה העובדת תביעה לתשלום דמי לידה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד").

המוסד אישר תחילה את תביעתה של העובדת, מבלי להביא בחשבון את העמלות אותן קיבלה העובדת במשכורתה.

לטענת העובדת, יש להכליל את העמלות ששולמו לה כחלק משכרה הקובע לצורך תשלום דמי לידה.

המוסד טען, כי בונוסים, עמלות ותשלומים אחרים ששילם המעסיק לעובדת הם בגדר תשלום נלווה.

פסק הדין -------------- בהתאם להוראות סעיפים 53 ו- 54 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק"), דמי הלידה מחושבים בהתאם לשכרה הרגיל של המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע, וחלוקתו בתשעים.

תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה- 1995 מגדירה שכר עבודה רגיל ושכר נוסף בזו הלשון: "שכר חודשי רגיל"- שכר שנהוג לשלמו מדי חודש. "תשלום נוסף"- שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לרבות תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולמעט הפרשים".

בית הדין קבע, כי במקרה דנן עולה, שהמעבידה ראתה בתשלום העמלות חלק משכרה של העובדת. עוד עולה מטופס 106, כי המוסד גבה את דמי הביטוח מידי שנה ממלוא שכרה של העובדת, ובכלל זה העמלות. כלומר, מהנסיבות עולה, שגם המוסד ראה בתשלומים אלה חלק מהשכר הרגיל של העובדת. בהתאם להלכה הפסוקה, יש להגדיר את המונח "הכנסה" בהתאם לדרך בה מחושבת הכנסת מבוטח לצורך גביית דמי ביטוח.

לפיכך, קיבל בית הדין את תביעת העובדת וקבע כי במקרה דנן, משהיוו העמלות חלק משכרה הרגיל של העובדת, יש להכלילן בחישוב דמי הלידה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".