חיוב מס לעולה חדש שיש לו חברה פעילה בחו"ל

שאלה: ---------- עולה חדש מצרפת (שנה בארץ) הפך לתושב ישראל. בבעלותו חברה פעילה בצרפת, הפועלת בתחום הביטוח כסוכנות ביטוח לסיכונים מקצועיים. העולה החדש שכר בארץ משרד וגייס עובדת. הם החלו לעבוד בארץ דרך האינטרנט בעבור החברה שלו בצרפת. למעט מה שצוין לעיל נעשה רוב הפעילות (לקוחות, תשלומים, סוכנים) בצרפת. בכל חודש נוסע העולה החדש לצרפת לעשרה ימים ועובד שם.

השאלות: 1. האם שלטונות המס בארץ ירצו לחייב במס חלק מההכנסה בארץ? 2. האם אפשר לשלם את שכר העבודה שלו ושל העובדת בארץ דרך תלושי השכר של החברה הצרפתית ולהעביר את הניכויים לרשות המסים (מס הכנסה) ולמוסד לביטוח לאומי, או שקיימת דרך אחרת, מומלצת יותר?

תשובה: ------------------- אשיב תחילה על השאלה האחרונה. חברה זרה המעסיקה עובדת ישראלית ומשלמת לה שכר עבודה החייב (מן הסתם) במס בארץ (בשל היות העבודה מבוצעת בארץ - ראו סעיף 4א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן: "הפקודה"] ומשום שהעובדת אינה זכאית לפטור כלשהו), חייבת לפתוח תיק ניכויים בעבור העובדת ברשות המסים (מס הכנסה) ובמוסד לביטוח הלאומי. ועתה לשאלת חיוב העולה החדש במס בישראל. על פי נתוני השאלה, העולה החדש עלה לישראל בשנת 2008. לאור זאת חל עליו סעיף 14(א) לפקודה בנוסחו העדכני: "יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק יהיו פטורים ממס במשך עשר שנים מהמועד שהיו לתושבי ישראל כאמור, על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א ו-3, שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, אלא אם כן ביקשו אחרת לעניין ההכנסות, כולן או חלקן". אפשר לראות כי בענייננו חל הפטור על כל ההכנסות מן המקורות המנויים בסעיף 2, לרבות הכנסת עבודה, ובלבד שמקורן הוא מחוץ לישראל או בנכסים מחוץ לישראל. משכך הוא, אין מחלוקת כי אותו רכיב של המשכורת, שאפשר לייחסו לתקופת עבודת העולה החדש מחוץ לישראל (בשל אותו חלק יחסי של העבודה המבוצעת מחוץ לישראל) לא יחויב במס במשך 10 שנים ממועד עלייתו ארצה. כך גם קובע המדריך שפרסמה רשות המסים לאור החקיקה החדשה בנושא (ראו באתר האינטרנט של רשות המסים). באשר לחלק המשכורת המיוחס לתקופות העבודה בישראל, הרי חלק זה מקורו בתוך ישראל (לפי כללי המקור של סעיף 4א לפקודה) ולכן יינתן פטור ממס בנוגע אליו רק אם ניתן לסווגו כהכנסה שמקורה הוא בנכס מחוץ לישראל. על פי לשון הפקודה אפשר לטעון כי קבלת הכנסת עבודה מחברה של עולה חדש מחוץ לישראל היא הכנסה שמקורה בנכס מחוץ לישראל (החברה). מנגד יש שיטענו כי הכנסה מסוג הכנסת עבודה אינה מסוג ההכנסות שיכולות להיחשב כ"הכנסה" מנכס, בניגוד להכנסות מסוג דיווידנד, ריבית או דמי שכירות על נכס (הכנסות פסיביות). כתמיכה לטיעון זה רשויות המס יכולות להביא את סעיף 4א לפקודה אשר שם מקום מקור הפקת הכנסת עבודה שהיא הכנסה עקב פעילות אקטיבית של נישום (ולא בשל השקעה פאסיבית בנכס) נקבע על פי מקום ביצוע העבודה, וזאת בשונה מהכנסות מנכסים אשר סעיף 4א מסווגם לרוב כמצויים במקום מושבו של הנכס המניב (ראה הכנסת דיבידנד שמקום מקור הפקתה הוא לפי מקום מושב משלם הדיבידנד). כנגד טיעון זה נציין כי בסעיף 14(א) לא סייג המחוקק את הפטור והמשיך להחילו על כל סוגי מקורות ההכנסה, לרבות מקור 2(2). זאת גם אם מקור ההכנסה לפי כללי הפקודה הוא בישראל, אך ההכנסה משולמת מנכס מחוץ לישראל. עצם הכללת החלופה "או שמקורו מנכס מחוץ לישראל" מלמדת שלבטח המחוקק התכוון לכלול בחלופה זו מקרים של הכנסות אקטיביות, אשר סעיף 4א מסווגם כמופקות בישראל (הכנסת עבודה בענייננו), שכן אם לא כך הדבר, היה מסתפק המחוקק בחלופה של הכנסות שמקורם מחוץ לישראל. חיזוק נוסף לכך נמצא בסעיף 14(ג) שם סויג הפטור על הכנסות מעסק בנוגע לתושב חוזר "רגיל". ללמדך שהמחוקק - היכן שהוא חפץ בהטלת סייגים לפטור על סוגי מקורות ההכנסה אקטיביים שבסעיף 2 לפקודה - עושה זאת מפורשות. עוד חיזוק אפשר למצוא ב"מדריך לתושבים חוזרים" שפרסמה רשות המסים, בפסקה הדנה בחברות של אותם עולים חדשים, שייחשבו כחברות תושבות חוץ אף אם העולה החדש שולט בהן ומנהל אותן מישראל. ללמדך ? שגם פעילות אקטיבית של ניהול ושליטה על עסקים מישראל, תהנה מן הפטור. אפשר ללמוד מכך על האפשרות שהתמורה שתשולם לאותו עולה בעבור שירותי הניהול מקורה (יש להניח) בנכס מחוץ לישראל. אמליץ לשואל לפנות לעורך דין מתחום המסים לשם קבלת חוות דעת בנושא זה. בעקבות זאת תדווח החברה בתיק הניכויים שלה על הכנסת עבודה פטורה שמשולמת ליחיד העולה החדש מתוך מתן גילוי מלא. כמו כן יוכל היחיד להשתמש בחוות הדעת כדי להצדיק אי הגשת דוחות מס שלו עצמו על הכנסה זו, אף על פי שלא נוכה ממנה מס כפי שמנוכה לתושבי ישראל ותיקים.