נסוגו מעסקת נדל"ן שלא בתום לב? זיתוני וגינדי תובעים את לבייב ותשובה
משה ויגאל גינדי וחברת הבנייה א. זיתוני, שבבעלות איש העסקים אבי זיתוני, הגישו תביעה על סך 10 מיליון שקלים נגד אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב ונגד דנקנר השקעות של יצחק תשובה בטענה שנסוגו, לכאורה, מעסקת מכר בשכונת אם המושבות בפתח תקווה, לאחר שכל תנאי העסקה כבר סוכמו במלואם. מדובר במגרש עליו ניתן לבנות 156 יחידות דיור.
באמצעות עורכי הדין בועז אדלשטיין והילה לב ממשרד גולדמן, ארליך, גבר, אדלשטיין ושות', טוענים האחים גינדי וחברת זיתוני, כי ניהלו עם הנתבעות מו"מ ארוך וממצה, החליפו טיוטות, ואף קיימו פגישה מסכמת ביום 25.6.09, בה הוסכמו הנושאים שנותרו במחלוקת. בסיומה של הפגישה, כך נטען, אף הוסכם ונקבע כי אפריקה ישראל ודנקנר השקעות ימסרו לתובעות טיוטה בה מעוגנות כל ההסכמות שהושגו, והצדדים יחתמו על ההסכם בתוך כשבוע ימים. אלא שבמקום טיוטה לחתימה, טוענים האחים, שלחו להם הנתבעות הודעה לאקונית וקצרה מעורך דינם, בדואר אלקטרוני, בה ציינו: "הפער בין הצדדים ניכר. לפיכך, מרשותיי אפריקה ישראל ודנקנר השקעות מודיעות בזאת על סיום המו"מ בנדון".
התובעים טוענים, כי התנהגות הנתבעות התאפיינה ב"חוסר תום לב מתמשך, אשר בא לידי ביטוי עוד בשלב מוקדם יותר במו"מ, והגיע לשיאו בפרישתן מהעסקה". האחים טוענים כי זו נסיגה שנייה, לכאורה, של הנתבעות מאותה עסקה, בעקבות הצעה טובה יותר שהתקבלה מחברת "גינדי החזקות".
בתביעה טוענים האחים גינדי, כי גילו את עניין המו"מ רק לאור הקירבה המשפחתית ביניהם לבין בעלי גינדי החזקות, והם נאלצו להיכנע לדרישת השוואת תנאי העסקה לאלו שהוצעו על ידי גינדי החזקות, על אף שהתנאים המסחריים כבר סוכמו כליל, למרות שהאחרונה פרשה מהמו"מ כשנודע לה על כך. לזאת, טוענים התובעים, הם הסכימו מתוך הנחה כי בכך נסללת הדרך לסיום העסקה. אבל למרות זאת פרשו הנתבעות, שוב, מן המו"מ לאחר שסוכמו התנאים החדשים, בטענה על "פערים", שלא היו ולא נבראו, לטענת התובעים.
הם טוענים כי הנתבעות לא נסוגו מן העסקה מחמת פערים כלשהם, אלא בגין מו"מ שניהלו במקביל, עם קבוצת רכישה בשם "מגדלים". בימים אלה, מציינים התובעים, מתארגנת קבוצת רכישה המנוהלת על ידי קבוצת "מגדלים" להקמת פרויקט בניה על המגרש.
מנכ"ל מגדלים, קרן בן-דויד, סירבה להגיב. גורמים בענף אמרו ל-Bizportal היום (יום ב') כי מגדלים אכן ארגנה קבוצת רכישה על מגרש סמוך. לגבי המגרש שבמחלוקת, מגדלים אמנם היתה במו"מ עם הנתבעות, אך לא רכשה אופציה עליו.
התובעים פנו אל הנתבעות, לדבריהם, מיד לאחר קבלת ההודעה בדבר נסיגתן מן העסקה, דרשו מהן לחזור בם מהודעה זו ולקבוע לוח זמנים מיידי על מנת לחתום על הסכם. אולם לטענת התובעים, הנתבעות לא השיבו על הפנייה במשך למעלה מחודש. כחלוף 38 ימים, נטען, השיבו הנתבעות במכתב "עמום". התובעים הציעו שוב לנתבעות לקיים פגישה שבה ילובנו כל הנושאים ובסופה ייגשו לחתימה על ההסכם, אך לא נענו.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
