ליאו ליידרמן: "אנחנו פשוט לא מבינים את ההתנהגות של פישר ועוד בכאלה היקפים"
אחת השאלות שמטרידה מאוד מאז אתמול (ג') את בכירי הכלכלנים בישראל היא עוצמת התערבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח ומקומה. זו גם אחת השאלות הגדולות שעלתה היום על שולחן הדיונים בכנס השנתי של פורום CFO. ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, התייחס לנושא בנאום שהעביר לפני סמנכ"לי הכספים וסיפר, כי אתמול בבוקר הסתובב בחדרי המסחר של בנק הפועלים, אחד מחדרי המסחר גדולים בארץ דרכו סוחרים משקיעים מהארץ ומחו"ל, ולא ראה שום דרמה של ממש - הדולר פשוט נחלש בעולם. "פתאום, בנק ישראל נכנס לשוק ושלח את הספקולנטים בחזרה פנימה", אמר ליידרמן. "בדיאגנוזה שלנו ודיברנו עם בנקים אחרים, לא היו שום דברים פתולוגיים שהצריכו התערבותו של בנק ישראל והוא קנה קרוב למיליארד דולר". ליידרמן הוסיף, כי "מדובר כאן במשחק הלקוח מתורת המשחקים, כאשר כל אחד מנסה לקרוא את המהלכים של השני". "אם הסיפור הוא סיפור של העולם, אם אין פה תנועות פתולוגיות או אנומליה בשוק, אלא רק חלק מהתנהגות רגילה בשווקים, למה הוא מתערב? אנחנו לא מבינים מה המדיניות של בנק ישראל בכלל ובסדרי גודל כאלה, בפרט". ליידרמן הצטרך לורד דר, הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של פסגות בית השקעות, שאמרה מוקדם יותר כי "לא ברור מה פישר עושה, מה המטרה שלו ומה היעד?".הכלכלן הראשי של בנק הפועלים טוען כי "אם בנק ישראל יודע משהו שאנחנו לא יודעים אז באמת כדי שנדע אותו - הדיאלוג בין בנק ישראל לציבור בשווקים הוא דיאלוג מאוד חשוב". "הניסיון בעבר, ואנשי בנק ישראל מודעים לזה, הוא שבנק מרכזי לא יכול ללכת נגד הטרנד הפונדמנטלי של המטבע. אם העולם יחליט להזרים לכאן כספים, כמה שזה כואב, לא יהיה מנוס מתיסוף של השקל. כמו ששום פקיד בירושלים לא יכול לקבוע את שערי המניות והאג"חים גם את של מטבע החוץ הוא אינו יכול לקבוע". ליידרמן הוסיף ואמר, כי משיחות שניהל עם קרנות גידור זרות רואים שישראל היא אחת המדינות הפחות מעניינות. "קרנות גידור זרות נמצאות בטורקיה, בברזיל. כאן לא כדאי להם להיות בגלל פער הריביות - מדובר רק באפסילון קטן בשוק. אז נכון שבקרן גידור גדולה יש דסק של ישראל ושל המזרח התיכון והסוחר מנסה לעשות כסף. אבל מבחינת קרנות הגידור, ישראל היא לא המקום המעניין". בסופו של דבר, אמר ליידרמן, כי אם באמת יש בעיה של רווחיות הייצוא זה שייך יותר למדיניות הפיסיקלית של הממשלה. כדי לפתור בעיה שכזו הוא הציע כי בימים הטובים של המטבע יוזרמו כספים לתוך קרן שתהווה מקור ליצואנים לימים בהם מטבע החוץ נחלש. ליידרמן נמנע מלספק תחזיות אל הדולר-שקל אך אמר, כי בבנק הפועלים מעריכים כי הדולר יישאר בין 1.3-1.35 לדולר אירו. "אם הייתה צריכה לקרות אפוקליפסה בשוק המטבע היא הייתה מתרחשת בימי ליהמן ברדרס. יימצא פתרון לאפריקה ישראל, אבל אם תהיה הרעה בכלכלה ב-2010 זה ישפיע על הסדרים נוספים ליידרמן בחר להתייחס גם לאפריקה ישראל ואמר, כי "הבעיה מספר אחת שעומדת מולנו היא שאנחנו עומדים מול הסדר החוב הגדול ביותר שידע המשק. הערכות הם שהבעיה היא נקודתית, שמתייחסת בעיקר למחזיקי החוב". הכלכלן הראשי הדגיש כי, משבר אפריקה ישראל הוא לא הפתעה לשוק, כיוון שהוא כבר מגולם במחירים. כמו כן, הוא הוסיף, כי "הערכה כיום הוא שיימצא פיתרון לנושא ולכן השאלה העיקרית היא האם בעיית המיקרו תהפוך לבעיית המאקרו". כלומר, בסבירות גבוהה, סוג ההסדר שיימצא עם אפריקה ישמש כסמן לחברות אחרות שאולי שוקלות או מהססות להיכנס להסדרי חוב. "אני רוצה להדגיש פה את הקשר בין צורת ה-W לבין אפריקה ישראל ולשוק הקונצרני" אמר ליידרמן. "אני חוזר על דברי, זה נושא נקודתי שכבר מגולם בשוק וזה האינטרס של כולם שיימצא פיתרון. אך השאלה הגדולה פה היא האם יהיה כאן תהליך של הידבקות שישפיע על המאקרו - אנחנו לא מעריכים". כדי להמחיש את הקשר הסביר ליידרמן, כי אם ב-2010 תתרחש פה ירידה בפעילות בסגנון ה-W, אז יכול להיות שחלק מהחברות שמחזיקות חובות לפירעון ב-2010-2012 יאלצו להגיע להסדרי חוב. לכן האינטראקציה בין ה-W להסדר החוב הינה מהותית.
