מהו תעריף דמי ההבראה אותו יש לשלם, בטרם פורסם צו הרחבה לתשלום דמי הבראה במגזר הפרטי? תשובה מאת עו"ד אנדראה קאופמן-חיקין

מדי שנה נחתם הסכם קיבוצי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכלים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בדבר גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה של עובדיו (להלן - "ההסכם"). באמצעות צו הרחבה אשר נחתם על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, מורחבות וחלות הוראות ההסכם על כל המגזר הפרטי. בדרך כלל צו הרחבה מעין זה, מוצא מספר חודשים לאחר ההסכם הקיבוצי, והוא מוחל באופן רטרואקטיבי.

משכך, עד לרגע יציאתו של צו ההרחבה, אשר מחיל באופן גורף על המגזר הפרטי, דמי הבראה בשיעור הנקוב בו (לרוב מדובר בתעריף יום הבראה גבוה מקודמו), וכל עוד לא מדובר במעביד החבר בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (שכן, אז עליו לפעול על פי ההסכם), אין המעביד חייב לשלם לעובדיו דמי הבראה בהתאם לתעריף הנקוב בהסכם. עם זאת, נתונה למעביד הזכות להחליט בין השניים:

● אם לשלם דמי הבראה לפי ערך יום ההבראה בהתאם לצו ההרחבה, שהוצא שנה קודמת ועם פרסומו של צו ההרחבה החדש, ישלם המעביד את הפרשי דמי ההבראה באופן רטרואקטיבי.

● או שמא לבחור אם לשלם את דמיההבראה בשיעור הקבוע ליום הבראה על פי ההסכם, על אף שטרם הוצא צו הרחבה, המחייב אותו לעשות כן.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".