חוק ההתייעלות הכלכלית - שינויים בפקודת מס הכנסה

רווחי הון מקופות גמל ------------------------------------- סעיף 3(ה4)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), קובע כי רווחים מכספים שהופקדו החל משנת 2003 לקופת גמל הונית, יהיו חייבים במס. למרות הוראות סעיף 3(ה4), סעיפים 9(18) ו-(18א) לפקודה קובעים פטור ממס על ריבית והפרשי ההצמדה בתנאים מסוימים, כדלהלן: 1. הרווחים נובעים מהפקדה שנתית עד לסכום של תקרת ההפקדה המוטבת - כ-20 אש"ח. 2. משיכת הכספים התבצעה בגיל 67 לגבר או 64 לאישה לפחות. 3. המשיכה נעשתה רק לאחר 15 שנות ותק לפחות בחשבון העמית בקופה, או 5 שנות ותק לגבי מי שהתחיל להפקיד החל בגיל זכאות. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008, נקבע כי כספים שמופקדים בקופות גמל החל מ-1.1.2008 ואילך מהווים הפקדות המיועדות למשיכה כקצבה בלבד. מכאן שקופות הגמל יצטרכו לנהל חישובים שונים בגין כספים שהופקדו עד תום שנת 2002, ומשנת 2003 עד 2007. כדי לפשט את החישובים הוחלט לפטור ממס את הרווחים האמורים, והכול בתנאי שמדובר ב"משיכה כדין" ובסכומים שאינם חייבים במס מכוח סעיפים 3(ד) או 87 לפקודה, ובתנאי שהכספים ישולמו החל מחודש יולי 2009. לכן סעיף 3(ה4)(1) לפקודה התבטל בהקשר של קופת גמל הונית. סעיף 9(18א) לפקודה, שפטר ממס ריבית ורווחים בגיל הזכאות (67 לגבר ו-64 לאישה), נמחק. סעיף 9(18) לפקודה עבר שינוי. הסעיף יפטור ממס רווחים (ריבית והפרשי הצמדה ורווחים אחרים) בתנאי שאינם חייבים במס מכוח סעיפים 3(ד) או 87 לפקודה.

פטור ממס לקופת גמל -------------------------------------- סעיף 9(2)(א) לפקודה פוטר ממס הכנסה של קופות גמל, בתנאי שלא הושגה מעסק שקופת הגמל עוסקת בו, או מכל הכנסה ששולמה על ידי חבר בני אדם העוסק בעסק שהוא בשליטת קופת הגמל או שלקופת הגמל יש בו החזקה מהותית. הסייגים לפטור: שיעור החזקה של מעל 20% של הקופה לבדה במניות החברה - פוגע בפטור ממס; או במקרה שכמה קופות מוחזקות על ידי אדם אחד והקופות מחזיקות ביחד בשיעור העולה על 20% (במישרין או בעקיפין), או אם מדובר בקופות שמוחזקות על ידי בנק בשיעור העולה על 10% (במישרין או בעקיפין). בעקבות המשבר הפיננסי העולמי ייתכן מצב שבו קופת גמל מלווה כספים לחברה, והחברה מתקשה להחזיר לה את החוב. החברה מציעה לקופת הגמל להמיר את החוב, חלקו או כולו, בהון מניות. כעת ייתכן שבגלל מגבלת שיעור ההחזקה בחברה שפורטה לעיל, קופת הגמל תימנע מהמרת החוב, ומנגד ההלוואה שהלוותה לחברה לא תיפרע, וכך העמיתים ייפגעו, והכול משיקולי מס. לכן, מ-1 באוגוסט 2009 הסדרי חוב של המרת חוב להון למשך שנתיים, ושיעור החזקה של מעל 20% ועד 50% של כמה קופות ביחד בחברה, לא יפגעו בפטור ממס של הקופות בגין הכנסות מדיווידנד והכנסות מימון ששילמה להן החברה המוחזקת. הכול בגין המרת חוב שנוצר לפני 1 באוגוסט 2009. שר האוצר אמור לקבוע תנאים בעניין הגבלת כוחה של קופת הגמל לכוון את פעילות החברה המוחזקת.

הטבות מס ביישובים ------------------------------------ במשך שנים ניתן זיכוי ממס לתושבי יישובים מסוימים בשיעורים מסוימים מהכנסה החייבת מיגיעה אישית. שיעור הזיכוי נשאר קבוע, והסכום של ההכנסה המקסימלית היה מתעדכן במשך השנים. מנגד שיעור המס ירד במשך השנים. הארכת תקופת הזכאות לתושב חדש או לתושב חוזר -------------------------------------------------------------------------------- סעיף 14(ד) לפקודה העניק סמכות לשר האוצר להאריך את תקופת ההטבות בגין הכנסה שמקורה מחוץ לישראל. אחד התנאים להארכת ההטבות הוא שהיחיד ביצע השקעות בישראל לפני שעלה ארצה. הארכת תקופת ההטבות תהיה רק לגבי עולה חדש או תושב חוזר ותיק, לתקופה שלא תעלה על 10 שנות מס, ובלבד שביצע השקעה משמעותית בישראל שיש בה כדי לקדם יעדים לאומיים הנוגעים למשק המדינה, בתוך שנתיים מהמועד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, או בתוך שנתיים מיום כניסתן לתוקף של התקנות לפי הוראות הסעיף, המאוחר מביניהם. הארכת התקופה תחול על מי שנחשב עולה חדש או תושב חוזר ותיק מתחילת שנת 2008. שיעורי המס ליחיד --------------------------------------- נקבעו הוראות שעה להורדת שיעורי המס ליחיד על הכנסות מיגיעה אישית ועל הכנסות שאינן מיגיעה אישית בשנים 2010 עד 2016 שיעורי מס חברות ---------------------------------------- שיעורי מס החברות יהיו כדלהלן: שנה שיעור 2009 26% 2010 25% 2011 24% 2012 23% 2013 22% 2014 21% 2015 20% 2016 18%

דיווידנד בשיעור מס מוטב ------------------------------------------------- דיווידנד שקיבלו יחיד או חברה משפחתית, שמקורו ברווח ראוי לחלוקה עד תום שנת 2002 ושנצבר עד תום שנת 2002, ימוסה בשיעור 12%, בתנאי שהתקיימו כל אלה: 1. הדיווידנד שולם על יד החברה המחלקת מ-1 באוקטובר 2009 ועד 30 בספטמבר 2010. 2. יום רכישת המניות שבשלהן חולק הדיווידנד קדם לתחילת שנת 2003. 3. בשנות המס 2009 עד 2012 הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית, ותשלומים אחרים ששולמו למקבל ההכנסה מדיווידנד על ידי החברה מחלקת הדיווידנד, במישרין או בעקיפין, בהפחתת ההכנסה מדיווידנד שחויב במס לפי סעיף זה, לא פחת מממוצע סכום התשלומים כאמור ששולמו לו על ידי החברה האמורה, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2007 ו-2008. 4. אילו נמכרו המניות מתחילת חודש אוקטובר ועד 30 בספטמבר 2010 היו חלות הוראות רווחים ראויים לחלוקה על התקופה של תום שנת המס 2002.

נקבעו כללים נוספים לעניין העברת מידע מרשות המסים אל המוסד לביטוח לאומי ולהפך, במסגרת סעיף 140א לפקודה.

עוד נקבע כי נישום (שהוא אחד מן המפורטים להלן) חייב משנת 2010 להגיש את טופס 6111 באופן מקוון. החייבים לשלוח דוח באופן מקוון הם: חברה; מי שחלה עליו חובה לנהל את ספריו לפי שיטת החשבונאות הכפולה; ומי שמנהל מערכת חשבונאות ממוחשבת בהתאם להוראות ניהול פנקסי חשבונות. המנהל רשאי לתת פטור מהגשת דוח באופן מקוון למי שאינו חברה, כפוף לסכום מחזור עסקאותיו.

שינויים בחוק מס ערך מוסף ----------------------------------------- מבוא במאמר להלן נסקור את השינויים שחלו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), בעקבות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, שפורסם ברשומות ביום 23.7.2009. השינויים שנעשו בחוק מע"מ, לעומת השינויים בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, ובפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), הם שינויים לרעה ומחייבים היערכות מראש, שבמסגרתה יידרשו גם שינויים במערכת הנהלת החשבונות.

השינויים הגדרות חדשות לסעיף 1 בחוק מע"מ, הוא סעיף ההגדרות, נוספו הגדרות חדשות - "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת", כלהלן: "'חתימה אלקטרונית מאובטחת' - כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001... ובלבד שהונפקה על ידי המדינה או על ידי מי שהמדינה הסמיכה לכך, בהתאם להוראות לפי סעיף 145(א1)." יצוין כי סעיף 145(א1) לחוק מע"מ מקנה לשר האוצר ולשר המשפטים סמכות לקבוע הוראות לעניין אופן הנפקת חתימה אלקטרונית מאובטחת, וכן לעניין חובותיו של בעל אמצעי החתימה האלקטרונית והאחריות לשימוש בה. "'חתימה אלקטרונית מאושרת' - כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית;" לאור התוספת הזאת, חלק מהדוחות יוגשו לרשות מע"מ באופן מקוון, כשהם חתומים בחתימה אלקטרונית מאובטחת או מאושרת. החתימה האלקטרונית תייתר את האפשרות של מגיש הדוח להתכחש לפרטים שמילא בו. חתימה אלקטרונית מאובטחת לא צריכה להיות מונפקת על ידי גורם מאשר אשר מפוקח על ידי המדינה, והיא עומדת בסטנדרטים טכנולוגיים פחותים. מלחמה בחשבוניות הפיקטיביות רשות מע"מ מכריזה על כמה שינויים מרחיקי לכת, שמטרתם להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות להפיץ חשבוניות פיקטיביות. סעיף 47 לחוק מע"מ עוסק בהוצאת חשבונית מס במקום חשבונית עסקה. כעת, בעקבות חוק ההתייעלות, הוא עבר כמה שינויים: ● אין אפשרות להוציא חשבונית מס (סתמית) במקום חשבונית עסקה. חשבונית המס שתוצא במקום חשבונית עסקה תהיה עם מספר שהוקצה על ידי המנהל (על כך בהמשך), או ללא מספר שהוקצה על ידי המנהל, ובתנאי שאותה החשבונית (החשבונית ללא מספר שהוקצה על ידי המנהל) אינה חייבת בפירוט מכוח סעיף 69(א2) לחוק מע"מ (על כך בהמשך). חשבונית שמספרה הוקצה על ידי המנהל - הכוונה למספרי חשבוניות המס שהמנהל יקצה לעוסק באופן מקוון. הקצאת מספרי החשבוניות תהיה עד 30 בנובמבר של כל שנה, לשימושו של העוסק בשנה שלאחר מכן. סעיף 69(א2) לחוק מע"מ קובע שהמנהל רשאי לפטור עוסק מפירוט חשבונית כפי שנקבע בסעיף 69(א) (חשבוניות מכירה) ובסעיף 69(א1) (חשבוניות הוצאה), כולן או מקצתן, בשל סכומה של כל אחת מחשבוניות אלה, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות יפורט בדוח. פטור לפי הסעיף האמור יכול שיינתן דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות, הכול כפי שיקבע המנהל (בהמשך נרחיב על הוראות סעיף 69 לחוק). המטרה כאמור - מלחמה בחשבוניות הפיקטיביות. הדרך לעשות זאת היא כלהלן: כל עוסק יקבל מספרי חשבוניות שונים מחברו. בכל דוח שיוגש לרשות מע"מ, מלבד מחזור עסקאות, מס עסקאות, מס תשומות ומס לתשלום או להחזר, יגיש העוסק גם את מספרי החשבוניות, את תאריך החשבוניות, את הסמל של החשבונית לפי הסימן שקבע המנהל, את סכומה ואת סכום המס הנובע ממנה, וכן את מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות. בכל מקרה של הגשת דוח באופן מקוון, תוכל רשות מע"מ לדעת מיד אם חשבונית הקנייה דווחה אף בידי המוכר או נותן השירות. כוונה נוספת מצד המחוקק הייתה לשנות את סעיף 88 לחוק מע"מ, ולקבוע שלא ישולם מס על ידי העוסק וכן לא יתקבל החזר מס תשומות עד שרשות מע"מ תאשר את התשלום (תבדוק עסקאות ותשומות). ● שינוי נוסף בסעיף 47 לחוק מע"מ - חלה חובה לכלול בחשבונית מס, מלבד את סכום המס, גם את מספר הרישום של הקונה. סעיף 67 לחוק מע"מ עסק בדוח שמוגש לרשות מע"מ. הסעיף היה נקרא יחד עם תקנה 20 לתקנות מע"מ, התשל"ו-1976. משילוב של הוראות הסעיף עם הוראות התקנה היה אפשר לדעת איזה עוסק מגיש דוח כל חודש ואיזה עוסק מגיש דוח כל חודשיים. כעת, לאחר השינוי בסעיף 67, חלה חובה כללית וגורפת להגשת דוח כל חודש. ואולם, לכלל זה יש חריג, שנתון להחלטת של שר האוצר ולקביעתו: עוסק שסעיף 88(א1) לחוק מע"מ דן בו, כלומר עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי בשנה הקובעת אינו עולה על 835 אש"ח, ישלם את המס עם הגשת הדוח התקופתי ויגיש דוח דו חודשי. החריג להגשת דוח דו חודשי לא יחול על מי שמחזור עסקאותיו בשנה הקובעת הוא אפס. למרות אפשרות ההחרגה, שבמסגרתה אפשר לדווח ולשלם כל חודשיים, קובע סעיף 67(ב)(2) לחוק מע"מ כי גם עוסק לפי סעיף 88(א1) יגיש נוסף על הדוח הדו חודשי - דוח חודשי (לחודשים ינואר, מארס, מאי וכך הלאה), תוך 25 יום מתום החודש האמור. לשר האוצר הוקנתה סמכות לדחות את מועד הגשת הדוח התקופתי ליום ה-25 שלאחר תקופת הדוח, אם מצא כי הדבר נדרש מטעמים תפעוליים. סעיף 69 לחוק מע"מ דן בפרטי דוח של עוסק. הסעיף עבר שינוי גדול והוא קובע כדלהלן: (א) בדוח תקופתי של עוסק יפורטו כל אלה, ובלבד שלא נכללו בדוח תקופתי קודם: (1) כל חשבוניות המס שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וסכומן הכולל; (2) כל חשבוניות המס שהוצאו, אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, וסכומן הכולל; (3) כל רשימוני היבוא הנושאים את שמו של העוסק שהותרו בתקופת הדוח, וסכומם הכולל; (4) כל חשבוניות הקנייה שהוצאו לעוסק בתקופת הדוח, וסכומן הכולל. (א1) לגבי כל חשבונית מס וחשבונית קנייה יפורטו בדוח התקופתי: ● מספרה הסידורי. ● הסמל שלה לפי הסימן שקבע לה המנהל. ● תאריך החשבונית. ● סכומה וסכום המס הנובע ממנה. ● מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות, ומספר הרישום של הקונה. ● לגבי רשימון יבוא יפורט מספרו הסידורי. (א2) קיימת אפשרות למנהל לפטור מפירוט החשבוניות, כולן או מקצתן, בשל סכומה של כל אחת מהחשבוניות האלה, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות יפורט בדוח. במסגרת המעקב והדיווח, גם מלכ"ר או מוסד כספי היה אמור לדווח על השכר והרווח. כעת, מכוח סעיף 70 לחוק מע"מ, ידווח גם על הרכישות שביצע, וזאת באופן דומה לפירוט שבסעיף 69 שנזכר לעיל. התחולה היא מתחילת שנת 2012. מלכ"ר אמור לדווח החל מהמחצית השנייה של שנת 2010, בתנאי שהעסיק מעל 600 עובדים בשנת 2009 כפי שעולה מטופס 126 לשנת 2009. אם העסיק מעל 300 עובדים בשנת 2010, יתחיל לדווח החל משנת 2011. הקצאת מספרי חשבוניות מכוח סעיף 47(ד) לחוק מע"מ בתחולה מתחילת שנת 2011. אולם עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2010 עלה על 1 מיליון ש"ח, או שחלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות לפי השיטה הכפולה מכוח סעיף 130 לפקודה, יחויב לבקש מספרי חשבוניות מתחילת שנת 2010. מס ערך מוסף - הוראות שעה - חשבוניות פיקטיביות החל משנת 2010, עוסקים שבשנת 2009 מחזור עסקאותיהם עולה על 4 מיליון ש"ח וחייבים לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, לפי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973, יגישו נוסף על הדוח התקופתי דוח שיפרט את: 1. כל חשבוניות המס שמועד הוצאתן חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל; 2. כל חשבוניות המס שהוצאו, אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל; 3. כל רשימוני היבוא הנושאים את שמו של העוסק שהותרו בתקופת הדוח התקופתי והנכללים בו, וסכומם הכולל; 4. כל חשבוניות הקנייה שהוצאו לעוסק בתקופת הדוח התקופתי והנכללות בו, וסכומן הכולל. הדוח יוגש בתוך 15 יום ממועד הדוח התקופתי, או במועד מאוחר יותר שיורה המנהל. לעניין חשבונית מס, יש לפרט את: מספרה הסידורי, הסמל שלה כפי שקבע המנהל, תאריכה, סכומה וסכום המס הנובע ממנה, וכן מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות, לפי העניין, ומספר הרישום של הקונה, ולגבי רשימון יבוא - יפורט מספרו הסידורי. למנהל יש סמכות לפטור עוסקים שחייבים בהגשת הדוח שצוין לעיל, וכן מסמכותו להורות לעוסק להגיש את הדוח שפורט לעיל במקום הדוח התקופתי. עוסק שבשנת 2010 מחזור עסקאותיו עלה על 1 מיליון ש"ח, או שחייב לנהל את חשבונותיו לפי שיטת החשבונאות הכפולה, יגיש בשנת 2011 מלבד דוח תקופתי גם את הדוח שפורט לעיל. עוסק שלא פירט בדוח כאמור את מה שהיה אמור לפרט - דינו מאסר שנה. דוחות כאמור יוגשו באופן מקוון, כשהם חתומים בחתימה אלקטרונית מאושרת או בחתימה אלקטרונית מאובטחת, כפי שיורה המנהל. דוחות מיוחדים למי שמדווחים באיחוד עוסקים כל אחד מהעוסקים שנרשמו כאחד לפי סעיף 56 לחוק מע"מ (איחוד עוסקים), יגיש דוח שנתי מסכם על כל עסקאותיו, לרבות על עסקאות שעשה עם העוסקים שנרשמו עמו כאחד. למנהל יש סמכות לפטור סוגי עוסקים שנרשמו כאחד מהגשת הדוח האמור. תחולה: מתחילת שנת 2010 לגבי דוחות לשנת 2009.

מאגר מידע המידע שמפורט בדוח התקופתי, בדוח ארעי לפי סעיף 68 לחוק, בדוח המיוחד לפי סעיף 70(ב), בדוח משלים לפי סעיף 71 לחוק, או בדוח שנתי מסכם לפי סעיף 71א לחוק, יישמר כמאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, במשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים ממועד הגשת הדוח האמור, לפי העניין. אם הורה המנהל בתוך התקופה הנקובה לעיל לבדוק את פנקסיו של החייב במס, או שהחלה חקירה לגבי חשד בביצוע עבירה על חוק זה בידי החייב במס, יישמר המידע שפורט בדוחות האמורים לעיל עד לסיום ההליכים לפי חוק זה. בתום התקופה, יימחק הדוח ממאגר המידע. המנהל, או מי שהוא הסמיך לעניין מבין עובדי רשות המסים, רשאי לעשות שימוש במידע שנשמר כאמור, ובלבד שהשימוש נדרש לצורך עריכת ביקורת, לצורך שומה, לצורך גבייה או לצורך חקירה לגבי חשד בביצוע עבירה על חוק זה בידי החייב במס, ובמידה שנדרש. ההוראות האמורות אינן גורעות מהוראות חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967. עונשים נוהג עוסק להוציא חשבוניות מס שלא כדין, יתרה בו המנהל ויפרט בהתראה את הפגם. אם קיים לדעת המנהל חשש שהעוסק יוסיף לעשות כן, רשאי המנהל שלא להקצות לו מספרי חשבוניות מס לתקופה שיקבע, או להקצות לו מספרי חשבוניות בתנאים שיקבע. העוסק רשאי לערער על החלטת המנהל בבית המשפט המחוזי.

הכותב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ