"נכסים ובנין" מרחיבה פעילות "פינוי בינוי": תבנה אלפי דירות עם היזם ניסים אסייג

חברת הבנייה "נוה" מקבוצת "נכסים ובנין" תשתף פעולה עם חברת NSA של ניסים אסייג, המחזיקה ב-10 אלפים יחידות דיור. סגי איתן: "הפרויקטים ישפרו את איכות המגורים וסביבת המחיה של אלפי משפחות בישראל"
עינת פז-פרנקל | (1)

חברת נוה, חברת הנדל"ן למגורים מקבוצת נכסים ובנין, חתמה על הסכם שיתוף פעולה בלעדי עם חברת NSA של היזם ניסים אסייג, שמתחמה בהחתמת דיירים על פרויקטי "פינוי בינוי" ומחזיקה ב-14 פרויקטים בהיקף 10 אלפים יחידות דיור.

נוה צפויה לבנות אלפי יחידות דיור במסגרת תבניות "פינוי בינוי". בימים אלה, אוספת נוה חתימות מדיירים בשני פרויקטים בתל אביב: בפינת הרחובות ארלוזרוב ודפנה, וברחוב איננשטיין ברמת אביב.

מדובר בהסכם שיתוף פעולה בלעדי, במסגרתואסייג יעסוק בהסברה, החתמה וליווי הדיירים בפרויקטים שנבחרו לפינוי, וזאת עד לקבלת דירתם החדשה. חברת נוה תהיה אחראית לתכנון הפרויקטים החדשים, בנייתם ושיווקם.

שיתוף הפעולה כולל פרויקטים רבים ברחבי הארץ, בהיקף של אלפי דירות, נמסר מהחברה. חלק מהפרויקטים נמצאים בשלבי הבשלה מתקדמים. בין הפרויקטים ניתן למצוא את שכונת נחלת יהודה בראשון לציון, הוד השרון,שכונת גנים בפתח תקוה, נשר, נס ציונה ועוד.

"שיתוף הפעולה בין חברת נוה, מחברות הנדל"ן למגורים הוותיקות והאיכותיות בישראל לחברה NSA המתמחה בפינוי בינוי, יאפשר בניית פרויקטים חדשים בהיקפים ניכרים, תוך שיפור איכות המגורים וסביבת המחיה של אלפי משפחות בישראל", מסרה סגי איתן, מנכ"ל נכסים ובנין.

לדברי ניסים בשן, מנכ"ל נוה, "תחום פינוי בינוי הינו הדבר הבא בתחום הנדל"ן למגורים. עתודות הקרקעות לבנייה בישראל הולכות ומצטמצמות ואני מאמין כי נראה יותר ויותר פרויקטים בתחום פינוי הבינוי מגיעים לכדי הבשלה".

לדברי ניסים אסייג, בעל השליטה ב-NSA אמר כי פרויקט ''פינוי בינוי'' הינו הפתרון "המרכזי והיעיל ביותר למחסור המתפתח בעתודות הקרקע בארץ ולבניית שכונות חדשות ואיכותיות (במקומן של הישנות) העומדות בתקני רעידת אדמה וכוללות ממ''דים. מצב זה יצמצם פערים חברתיים וישפר את הביטחון ואיכות החיים של אלפי משפחות בארץ וכל זאת ללא תמורה כספית מצדם של הדיירים המתפנים". אסייג ציין כי "הדייר משביח את ערך הנכס שלו בצורה משמעותית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
    בית ספר
    צילום: Pixbay

    בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

    עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

    הדס ברטל |

    למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

    ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

    בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


    קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

    חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

    דולר יורד
    צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

    ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

    מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

    מנדי הניג |
    נושאים בכתבה שער הדולר

    השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.55%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

    אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

    לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

    הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


    הנפגעים

    מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות