עובד שהיקף משרתו צומצם לא זכאי לדמי אבטלה, כיוון שאינו בגדר "מובטל"

העובדות -------------- דליה רימר (להלן: "העובדת") הועסקה על ידי משרד החינוך בשתי משרות שהיקפן הכולל 110%. בעקבות החלטת משרד החינוך, צומצם היקף משרתה מ- 110% ל- 22% משרה, וכפועל יוצא הופחת שכרה החודשי באלפי שקלים.

העובדת הגישה כנגד המוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי אבטלה, בטענה שעקב הפחתת היקף משרתה, היא נכנסת בגדר המונח "מובטל", המצוי בסעיפים 160(א) ו- 163(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה 1995 (להלן: "החוק").

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת העובדת לתשלום דמי אבטלה בנימוק, שאינה בגדר "מובטלת".

על כך הגישה העובדת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.

פסק דין ------------- ביה"ד האזורי לעבודה דחה את תביעת העובדת בקובעו כדלקמן:

סעיף 163(א) לחוק קובע, כי רואים אדם כ"מובטל" אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כ-"מחוסר עבודה". הביטוי "מחוסר עבודה" פירושו אדם שאין לו עבודה כלל, ויש לפרש ביטוי זה ע"פ המשמעות הלשונית המקובלת בשפה העברית. לפיכך, אדם שעובד, הגם שהיקף משרתו הופחת אינו מחוסר עבודה, אלא אדם עובד. לעומתו, רק אדם שאינו עובד ייחשב כמחוסר עבודה.

כפי שנפסק, מטרת ביטוח האבטלה היא לאפשר לעובדים אשר נפלטו ממעגל העבודה קיום בכבוד עד שייקלטו במקום העבודה החדש. מכאן, שעובד הממשיך לעבוד אצל אותו מעביד, ורק היקף משרתו הופחת, אינו נפלט ממעגל העבודה. עובד שכזה, ממשיך להיות כלול במעגל העבודה, דבר המאפשר לו קיום בכבוד מאחר והוא ממשיך לעבוד ולהשתכר.

לעובד כאמור, אשר היקף משרתו הופחת בשיעור ניכר, ועקב כך הוא משתכר סכום אשר אינו מאפשר לו קיום בכבוד, יש את האופציה לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום השלמת הכנסה, ע"פ חוק הבטחת הכנסה. פתרון זה מאפשר לאותו עובד קיום בכבוד, גם אם הוא עובד בהיקף משרה קטן, כמו העובדת.

לו רצה המחוקק לקבוע, כי גם עובד שהיקף משרתו הופחת ייחשב כמחוסר עבודה, חזקה שהיה קובע כללים באשר לצמצום הנדרש בהיקף המשרה. בית הדין לא יקבע כללים כאלה מאחר ונהיר, כי לא לכך כיוון המחוקק.

בית הדין לא ירחיב את מעגל הזכאים לקבלת גמלה מעבר לקביעת המחוקק, באשר הדבר יטיל על הקופה הציבורית נטל כספי אשר לא נלקח בחשבון.

בית הדין אף ציין, כי יתכן שגם תביעה לתשלום השלמת הכנסה לא תביא את העובדת, שמשכורתה נפגעה עקב הפחתת היקף משרתה, למצב בו הייתה עובר להפחתת משרתה, אולם יש לזכור, כי עסקינן בחקיקה סוציאלית, אשר לא נועדה לפצות בגין הפסדים ובגין נזקים כלכליים, אלא לאפשר קיום בכבוד.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".