פרופ' זנדברג: "לא ברור על מה הסערה, גם היום שייח' סעודי יכול לקנות את כל המדינה"
תנועות פוליטיות וחברתיות רבות פועלות בימים אלה לעצור את הרפורמה בקרקעות, והיום (יום א') גם קבוצת אקדמאים מזהירה כנגד המהלך. לדברי המתנגדים, הרפורמה תיצור חלוקת-עושר חדשה בחברה הישראלית, מכיוון שהיא מאפשרת צבירת הון מקרקעין בידי קבוצה מצומצמת של אנשים (
נזכיר כי, עיקר הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל הינה העברת הבעלות בקרקע לידי החוכרים. העברת הבעלות לידי החוכרים תאפשר להם לבצע פעולות בנכס שלהם (למשל, תוספות בנייה), מבלי צורך בקבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל (
למרות ההתנגדות הרחבה לרפורמה, מספר משפטנים ושמאים סבורים שלא מדובר במהפכה אמיתית (
זנדברג מזכיר, כי הרפורמה כבר החלה למעשה. בראשית העשור, החל תהליך של הפרטת קרקעות בבנייה רוויה שהיו בחכירה מהוונת (דהיינו, קרקעות עבורן דמי החכירה שולמו מראש ל-49 שנים). כיום, יש 1.5 מיליון דונמים של קרקע בבעלות פרטית.
לדבריו, המעבר של 800 אלף דונמים של קרקע עירונית בנויה מחכירה לבעלות לא צפויה ליצור שינוי מהותי. "אנשים חוששים שקרקעות בהיקף גדול יעברו לבעלי ההון. מדובר בפחות מ-4% משטח מדינת ישראל, שכולל 21 מיליון דונמים". לאלה החוששים שקרקעות יעברו לגורמים זרים, אומר זנדברג שגם היום, לפני הרפורמה, באמצעים חוקיים ובלתי-חוקיים "שייחים סעודיים יכולים לקנות את כל המדינה".
זנדברג מדגיש, כי מה שייצור צוואר בקבוק הוא רישום הבעלות על כל אלפי הדירות בטאבו, נושא שיצריך זמן רב ומשאבים לא מבוטלים. "הרפורמה העיקרית לה נזדקק היא תוספת תקציבית לרישום אלפי הדירות שבבתים משותפים", מתריע זנדברג, שאומר שבעלות על הקרקע תוסיף ערך לדירה. אבל, "כל עוד הבעלות לא רשומה בטאבו, הרפורמה לא תבוא לידי ביטוי". בשביל לרשום את כל הנכסים "צריך כסף, לא רפורמה", מוסיף זנדברג.
לדבריו, הרפורמה במקרקעין אינה משנה באופן משמעותי את הליכי התכנון והוצאת ההיתרים. "לא יהיה אפשר לבנות בישראל ללא תכנון", מדגיש זנדברג, ומסכם: "הרפורמה לא תשנה את הדברים לכאן או לכאן. הנוסח היבש של החוק מציע הרבה פחות שינויים ממה שמשתמע בכלי התקשורת".
