הרעה במצב רוכשי הדירות: "מדד משכן" לחודש מאי צנח ב-9.4% בשל עליית מחירי הדירות

זאת, לעומת מאי אשתקד. המדד ירד כתוצאה מעליית מחירי הדירות ועלייה בשיעור האבטלה
עינת פז-פרנקל |

"מדד משכן", שעוקב אחר מצבם של רוכשי הדירות בישראל, ירד בחודש מאי ב- 1.2 נקודות (100 =ינואר 1996), ירידה של % 0.8 לרמה של 154.8 נקודות, בהשוואה לחודש אפריל 2009, כך מדווחים היום (יום א') הכלכלנים של בנק הפועלים.

מדד משכן לחודש מאי נמוך ב- 9.4% לעומת מאי אשתקד, בעיקר כתוצאה מעליית מחירי הדירות בתקופה זו ומעלייה של 1.8% בשיעור האבטלה.

"ההרעה במצב הרוכשים נבעה מהמשך העלייה במחירי הדירות ומהחרפה נוספת בנתוני התעסוקה", אומרים כלכלני בנק הפועלים, שהוא גם הבעלים של בנק משכן.

מחירי הדירות בישראל עלו בחודש האחרון ב- 1.5%, על פי "סקר מחירי דירות" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-12 החודשים האחרונים עלו המחירים בשיעור חד של 11.4%.

הירידה במדד משכן נובעת בעיקר מעלייה נוספת של מחירי הדירות", מסבירים כלכלני בנק הפועלים. "עלייה זו בולטת לנוכח משבר הנדל"ן הפוקד את המדינות המפותחות בעת הזו. להערכתנו, הריבית הנמוכה ומלאי הדירות המצומצם היו הגורמים שתמכו בעליית מחירי הדירות בשנה האחרונה".

לדברי הכלכלנים, "עליית מחירי הדירות מגדילה את גובה הלוואת המשכנתה הנדרשת ואת תשלומי ההלוואה החודשיים, וכך מקשה על הרוכשים להגיע אל יעד הדירה".

גידול הבלתי מועסקים במשק ל- 7.8% גרם להפחתה נוספת במדד משכן. מנגד, לפי פרסום בנק ישראל, הריבית הממוצעת על הלוואות לדיור ל-17 עד 20 שנים (ריבית קבועה צמודת מדד) ירדה מ- 3.84% בחודש הקודם ל- 3.79% , הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז החל בנק ישראל לפרסם נתון זה בשנת 1996 .

עם זאת, נרשמה עלייה של 0.5% בשכר הממוצע במשק (ממוצע נע של 6 חודשים) לעומת החודש הקודם, מה שמיתן את הירידה במדד משכן.

"מדד משכן", המתפרסם מדי חודש, מציג תמונה של כושר הקנייה (affordability) של רוכשי הדירות. עלייה במדד מציינת שיפור במצבם של רוכשי הדירות וירידה מציינת הרעה במצבם. מדד משכן למצב רוכשי הדירות מתאר למעשה את היכולת הכלכלית של הלקוח לעמוד בהחזרים החודשיים של הלוואות המשכנתה. המדד משקלל ארבעה פרמטרים: מחירי הדירות, שכר ממוצע, ריבית על הלוואות המשכנתה ושיעור האבטלה.

המדד משקף לכאורה רק את מצבו של רוכש דירה שלוקח הלוואה למימונה, אך למעשה הוא משקף במידה רבה גם את מצבם של אלו אשר אינם מממנים (או מממנים בשיעור נמוך) את רכישתם באמצעות הלוואת משכנתה. זאת מכיוון שגם להעמדת ההון העצמי יש מחיר, והוא הריבית באלטרנטיבה הסולידית שניתן להשיג תמורת השקעתו. מכיוון שהריבית בהלוואות המשכנתה מתואמת במידה גבוהה מאד עם התשואות הריאליות על נכסים בשוק, הרי שמרכיב ההון העצמי ברכישת הדירה נלקח גם הוא בחשבון במדד.

נציין כי, ב- 13 השנים האחרונות, המדד למצב רוכשי הדירות נמצא במגמת עלייה. רמת המדד באפריל 2009 עומדת על 156.9 נקודות לעומת 100 בינואר 1996. השיפור המתמשך במצב רוכשי הדירות נובע מכמה גורמים: מחירי הדירות בתקופה זו עלו בשיעור נומינלי מתון ביחס לשכר (נשחקו ריאלית); ריבית המשכנתאות ירדה באופן חד החל משנת 2003; שיעור האבטלה עלה בתחילת התקופה, אך שב לרדת משנת 2003. מגמות אלו הביאו את המדד לשיא של כ- 170 נקודות במחצית 2007. בשנה האחרונה המדד נמצא במגמת ירידה, שנובעת בעיקר מעלייה חדה במחירי הדירות ועלייה בשיעור האבטלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות