בית המשפט המחוזי ידון בבקשה לעצור את הסכם העברת קרקעות הקק"ל למדינה
השופט המחוזי נעם סולברג החליט היום (יום ג') כי יקיים דיון ב-12 ביוני בנושא הסכם העברת קרקעות הקק"ל למדינה.
הבקשה לעצור את הסכם הקק"ל עם מינהל מקרקעי ישראל הוגשה היום על ידי חבר דירקטוריון קק"ל, אורי בנק, באמצעות עו"ד יצחק בם מ"הפורום המשפטי למען א"י".
בית המשפט ידון בבקשה להוציא צו הצהרתי זמני, שיצהיר כי החלטת הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל מיום ה-2 ביוני לאשר את עקרונות הסכם חילופי הקרקעות בין המדינה לקק"ל (
בבקשה מסבירים העותרים כי הקרן הקיימת לישראל מחזיקה קרקעות שנרכשו מתרומותיהם של יהודים מרחבי העולם, וכי היא "וחייבת היא לנהוג בפיקדון שבידיה בזהירות מרובה ובהתאם לאותן מטרות לשמן נתרמו הכספים", נכתב בעתירה. "דירקטוריון הקרן הקיימת הפר את חובתו בשני אופנים: הוא קיבל החלטה בניגוד למטרות קק"ל, ובאופן שמכליל בעסקת החילופין קרקעות לא מבונות. ההחלטה התקבלה בלא איסוף מלוא המידע הרלוונטי ושקילתו הזהירה".
עו"ד יצחק בם מהפורום המשפטי למען א"י טען כי ההחלטה התקבלה בחיפזון, בניגוד לפרוצדורה המוסדרת בתזכיר לצורך אישור חילופי קרקעות. הדירקטוריון גם לא שקל כיצד חילופי הקרקעות מסייעים להשגת המטרה העיקרית של קק"ל - יישוב יהודים על קרקעות אלה. "בכל אלה הפר הדירקטוריון את חובת האמון ואת חובת הזהירות שלו כלפי מי שהפקידו בידיו את עתודת הקרקע של העם היהודי. את הפרת אמונים זו מתבקש בית המשפט להפסיק", כתבו העותרים.
נזכיר כי, בהסכם החלפת הקרקעות של קק"ל עם המדינה, נקבע כי הקרן תקבל 70 אלף דונם בנגב ובגליל בתמורה לקרקעות שתעניק במרכז הארץ.
ההסכם נולד כתוצאה מתיאום בין משרד הבינוי והשיכון, מנהל מקרקעי ישראל וקק"ל, ואחת ממטרותיו היא לאפשר את הרפורמה שמקדמת הממשלה במנהל מקרקעי ישראל, שבמסגרתה יעברו קרקעות לבעלות החוכרים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
כתב אישום נגד מתווך נדל"ן ועו"ד על עבירות מס של כ-7.5 מיליון שקל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתב אישום לבית משפט השלום בבאר שבע נגד עו"ד אלון גורן ומתווך הנדל"ן שלמה דהרי, בחשד שבין השנים 2013-2018 ביצעו שורת עבירות מס חמורות במסגרת עסקאות למכירת קרקעות חקלאיות באזור אשקלון; על פי הנטען, השניים פעלו להסתיר הכנסות במיליוני שקלים באמצעות דיווחים כוזבים, חוזים מזויפים וחשבוניות פיקטיביות
העלמות מס פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום חמור נגד עו"ד אלון גורן ומתווך הנדל"ן שלמה דהרי, שבבסיסו השניים מואשים במכירות עשרות חלקות קרקע חקלאיות באזור אשקלון תוך רישום מחירים פיקטיביים, דיווחים כוזבים והשמטת הכנסות בהיקף של למעלה מ-7.4 מיליון שקל. גורן נאשם בעשרות עבירות מס ובשימוש שיטתי בתחבולה כדי להסתיר את ההכנסות, ואילו דהרי נאשם בסיוע להעלמות ובניסיון להדיח עדים בחקירה.
לפי כתב האישום, בין השנים 2013 ל-2018 עסק עו"ד אלון גורן, המחזיק בזכויות חכירה בעשרות דונמים של קרקע חקלאית באשקלון, במכירת חלקות לעשרות רוכשים פרטיים. שלמה דהרי, מתווך נדל"ן, היה אמון על שיווק הקרקעות, ניהול המשא ומתן והעברת כספי העסקאות. השניים, כך לפי האישום, נהגו לדרוש מהרוכשים לשלם את כספי התמורה במזומן בלבד. לאחר קבלת הכסף, גורן היה עורך חוזי מכר שבהם נרשמו מחירים נמוכים משמעותית מהתמורה האמיתית ששולמה בפועל. חוזים אלה הוגשו לרשויות המס, ובכך נוצר מצג כוזב של מחירי מכירה מופחתים.
השמטת הכנסות בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל
מכתב האישום עולה כי גורן השמיט הכנסות מצטברות של לפחות 7,464,200 שקל מהדיווחים לרשויות המס, תוך שימוש עקבי ב"מרמה, עורמה ותחבולה". הוא ביצע 71 עסקאות מכירה כוזבות ו-44 דיווחים כוזבים למיסוי מקרקעין, והוציא 44 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל של למעלה ממיליון שקל.
לגורן מיוחסות שורה של עבירות מס חמורות לפי חוק מיסוי מקרקעין, פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, ובהן: מסירת הצהרות כוזבות במטרה להתחמק ממס; השמטת הכנסות מדוחות שנתיים בכוונה להסתיר רווחים; ניהול פנקסי חשבונות כוזבים; הוצאת חשבוניות מס שלא כדין; שימוש במרמה, עורמה ותחבולה לשם התחמקות ממסים. על פי כתב האישום, המעשים בוצעו "מתוך תכנון מוקדם והתנהלות שיטתית ומתוכננת" שגרמה נזק נרחב לקופת המדינה".
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דהרי מואשם כי שימש "הזרוע המבצעת" של עו"ד גורן, והיה מעורב בהצגת המחירים הכוזבים, העברת כספי המזומן והנעת הרוכשים לחתום על חוזים מזויפים. הוא נאשם ב-44 עבירות של סיוע למסירת הצהרות כוזבות, בהשמטת הכנסות ובסיוע לשימוש במרמה לצורך התחמקות ממס. בנוסף, מיוחסות לו עבירות לפי חוק מס ערך מוסף בגין פעולות שנעשו "במטרה שאדם אחר יתחמק מתשלום מס".
