עובד שהתפטר עקב מחלת בתו זכאי לפיצויי פיטורים, על אף שסיבת ההתפטרות לא נאמרה במפורש

העובדות ------------ מיכאל גומן (להלן: "העובד") הועסק כנהג משאית בחברת אביב יעל דרומה בע"מ (להלן: "המעבידה") העוסקת במשלוחים ובבלדרות.

בשנת 2003, נקלעה המעבידה לקשיים כספיים, שהביאו להחלטה להפחית את שכרם של העובדים. מנהל הסניף כינס את עובדיו ובישר להם על ההפחתה הצפויה בשכרם. אין חולק, כי באותה הישיבה העובד הביע הסכמה, לפחות בדרך של התנהגות, לאותה הפחתה כפי שהוצגה. המחלוקת הינה באשר למשך הזמן שלגביו תוכננה הפחתת השכר. ההפחתה החלה במאי 2003. ב-2004 הועבר העובד מתפקידו כנהג, לתפקיד ניהולי בסניף. באפריל 2006 עזבה אשתו של העובד את הארץ עם בתו. בהמשך, נודע לעובד, כי בתו חלתה ומצבה החמיר, ומשום כך פנה ליעקב (להלן: "מנהל הסניף") והודיע לו כי עליו לטוס לחו"ל. כשנשאל לסיבה לכך ענה העובד, כי מדובר בבעיות משפחתיות. מנהל הסניף הציע לעובד לצאת לחופשה קצרה או לחופשה ללא תשלום אשר יהיו קצובים בזמן, אולם משלא ידע העובד לכמה זמן ייעדר, סירב להצעה. בנסיבות אלה, ביקש מנהל הסניף מהעובד להתפטר, ובפועל הודיע העובד על התפטרותו.

בתביעתו זו, עותר העובד לפיצויי פיטורים בשל הטענה, כי התפטר עקב מחלת בתו, וכן עותר להחזר הפחתות שכר.

פסק דין ----------- ביה"ד קיבל את התביעה ופסק:

באשר לפיצויי פיטורים- לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים (להלן: "החוק") התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות, רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". עפ"י סעיף 11(2) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), גם "ילד" הינו "בן משפחה" לעניין סעיף 6 לחוק.

אמנם במקרה דנן, לא הודיע העובד מהי הסיבה בגינה טס לחו"ל (מצב בריאותה של בתו), אולם, בפועל זו היתה הסיבה שבגללה טס. זו גם הסיבה שבגינה לא יכול היה העובד לקצוב את תקופת היעדרותו. ומשום כך נקבע, כי התפטרות העובד נבעה ממצבה הבריאותי של בתו והיתה "סיבה מספקת" כנדרש בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.

עוד נקבע, כי אף אם היה מבקש העובד לחזור לעבודתו, והמעבידה היתה מסכימה לכך, אין בכך לשנות את זכאותו של העובד לפיצויים כאמור, שכן את בחינת הזכאות יש לערוך לפי מועד ההתפטרות ולא על סמך נסיבות שהתרחשו לאחר מכן.

באשר להחזר הפחתות שכר- נקבע, כי העובד הסכים להפחתת שכר עד חודש 12/03 ולא הוכח, כי הסכים להפחתה מעבר למועד זה. אף לא ניתן היה ללמוד זאת מהתנהגותו. משום כך נקבע, כי בהעדר הסכמת העובד להפחתת שכרו מחודש 1/04 ואילך, הרי שהמשך הפחתת השכר בתקופה זו, היתה בגדר הפרת חוזה העבודה מצד המעבידה, ועליה להשיב לעובד את הסכומים שהופחתו משכרו בתקופה זו.

עוד נקבע, כי אין לפסוק פיצויי הלנת פיצויים, וזאת משום שנהגה המעבידה בתום לב עם העובד, ומשטענתה לאי זכאות העובד לפיצויי פיטורים נטענה אף היא בתום לב, והיתה ממשות רבה בחילוקי הדעות בדבר עצם הזכאות לפיצויי הפיטורים.

באשר לפיצויי הלנת שכר בגין סכומי השכר שהופחתו- נקבע, כי אין לפסוק פיצויים אלו, זאת בשל העובדה שבעת הגשת התביעה, הזכות לפיצויי הלנה התיישנה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".