פועלים סהר על אלקטרה נדל"ן: מעלים המלצה ל"קנייה", מורידים מחיר יעד ל-40 ש' למניה
האנליסטים של פועלים סהר מעלים היום (יום א') את המלצתם לאלקטרה נדלן מ"החזק" ל"קנייה" ומורידים את מחיר היעד מ- 64 שקלים למניה ל-40 שקלים למניה. מניית אלקטרה נדל"ן נסחרת היום ב-21 שקלים למניה.
"אלקטרה נדל"ן לא השתתפה בראלי הנדל"ן ומומלצת לקניה", אומרים בפועלים סהר. מחברת הדו"ח, האנליסטית לאה ברמן, כותבת כי "אנו מעריכים כי הרבעון הרביעי של 2008 שיקף את שיא השפל בפעילותה של החברה וכי ברבעונים הקרובים יהיה שיפור משמעותי בתוצאותיה הכספיות, לאור השפעת המטבעות ואי הפרשה משמעותית בגין ירידת ערך בשווי ההוגן של נכסי הנדל"ן בחו"ל".
בפועלים סהר סבורים כי חברת הנדל"ן המניב אלקטרה נדל"ן אולי לא תצמח בקצב מהיר, אך איתנותה הפיננסית לא תורע. "שיעורי התפוסה של נכסי החברה ממשיכים להיות גבוהים ומרשימים לנוכח המשבר בענף הנדל"ן, כאשר שיעור התפוסה הממוצע בכל נכסי החברה הינו 95%", כותבת ברמן.
חשיפתה של אלקטרה נדל"ן לפעילות ייזום הינה נמוכה יחסית. "ניתן לומר כי המעורבות הנמוכה יחסית בפעילות ייזום כיום, פועלת לטובתה של החברה ומקטינה את הסיכון באופן משמעותי", כותבת ברמן. מדובר בחשיפה של 5% מסך הנכסים במאזן, מסבירים בפועלים סהר.
כמו כן, האנליסטים מעריכים כי "החברה לא תהסס לממש נכסים במידת הצורך על מנת להגדיל את הנזילות" ולחזק את היכולת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי מחזיקי אגרות החוב.
נזכיר כי, בדו"חות הכספיים של אלקטרה נדל"ן לשנת 2008 הוצג גידול של כ-10% בהכנסות מהשכרת נכסים לכ-782 מיליון שקלים. לחברה היה ב-2008 תזרים מזומנים חיובי בסך של כ-92.4 מיליון שקלים. הונה העצמי של החברה (המיוחס לבעלי המניות) הסתכם בסוף שנת 2008 בכ-1.2 מיליארד שקלים. שווי השוק של החברה עומד על 510 מיליון שקלים.
אלקטרה נדל"ן, מקבוצת אלקו החזקות ובניהולו של שלמה שרף, מחזיקה ב-96 נכסים מניבים בשטח כולל של 1.15 מיליון מ"ר. נכסי החברה ממוקמים בעיקר בישראל, בריטניה, גרמניה, שוויץ, ארה"ב, קנדה, הולנד. כמו כן, החברה שותפה בשיעור של 9.9% ב-16 בתי מלון של רשת הילטון וב-42 בתי מלון של רשת מריוט בבריטניה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
