האם נידבק שוב בשפעת החזירים? רצוי לממש רווחים

תמי זנד, מנהלת תחום הפעילות בניירות ערך בבנק ירושלים,סוקרת את המצב בשווקים ויוצאת במסקנות
תמי זנד |

ברקע של שפעת החזירים, הריבית שנשארה ללא שינוי, האינפלציה שפתאום שוב בשטח, התקציב החדש, הקרבות על הקיצוצים, ההכרה בהוצאות על מטפלת, הדירקטוריון של בנק הפועלים וההתערבות המאוחרת כן או לא של פישר, הויכוח המרכזי על שולחנות הדיונים הפיננסים בין המשקיעים השונים דן בשאלה האם המשבר הפיננסי הגדול שהתחיל בשפעת חזירי הסאב פריים אכן נמצא כבר מאחורינו.

הפרשנויות שניתנות לנתונים המאקרו כלכליים בעולם מאוד מבלבלות, קרן המטבע חוזה עתיד שחור לכלכלת ארה"ב לעומת ראשי ה- G7 שכבר רואים עתיד ורוד ואופטימי וטוענים שהרע ביותר כבר מאחורנו. האם אפשר בכלל לעשות סדר באוסף הנתונים המבלבלים האלו? בואו ננסה.

תחזיות הצמיחה של קרן המטבע שליליות מאוד: לטענתם בשנת 2009 יתכווץ התוצר העולמי ב- 1.3%, האמריקאי יתכווץ ב- 2.8% והישראלי יתכווץ ב- 1.7%. לגבי שנת 2010 טוענים ב- IMF (קרן המטבע) שהעולם יצמח ב- 1.9% בלבד, ארה"ב תישאר ללא שינוי וישראל תצמח רק ב- 0.3%. תחזיות ה- G7 הרבה יותר אופטימיות ובעיקר בהתיחסותן לשנת 2010, שנמצאת כמעט מעבר לפינה.

עד כאן התאוריה. בואו נבחן את ההתנהגות בשטח. שוקי המניות העולמיים בחרו ככל הנראה לאמץ את התחזיות הורודות יותר והפגינו עליות שערים אגרסיביות במיוחד בעולם בכלל ובארץ בפרט. מנקודת השפל של סוף פברואר עלה השוק האמריקאי בכ- 30% בממוצע ובסטטיסטיקה של ביצועים מתחילת השנה אנו רואים את מדד הנאסד"ק בעליה של 9%.

בשוק המקומי שלנו אנחנו הישראלים ידועים כאגרסיבים יותר בתגובותינו ובעיקר בעניין של עליות. כולם פוחדים שהם יפספסו את המומנטום וקונים מהר את הנכסים הכי ספקולטיבים שאפשר, גם את כל הכפולים והמשולשים, בלי לבזבז זמן על ניתוח ההצדקות הכלכליות לקניה. אולי הם צודקים כי אם נסתכל על הנתונים, הרי שמניות ת"א 75 עלו בכ- 60% מנקודת השפל בעוד שמניות ת"א 25 עלו "רק" ב- 20%.

הנה עוד כמה נתונים בשביל הסטטיסטיקה המאוד מעניינת: מתחילת השנה עלה מדד ת"א 25 ב- 24%, מדד ת"א 75 עלה בכמעט 67%, מדד התל-טק 15 עלה ב- 40%, מדד הנדל"ן עלה ב- 32% ואפילו מדד הבנקים החבוט עלה ב- 25%.

בשוק אגרות החוב התמונה דומה, ואנו רואים עליות חדות יותר באגרות החוב המסוכנות שאינן מדורגות. מרמות השפל של נובמבר 2008 ניתן לראות עליה של כ- 20% במדד התל-בונד 20 לעומת עליות של קרוב ל- 70% באגרות חוב לא מדורגות בסיכון גבוה. מתחילת השנה עלה מדד התל-בונד 20 ב- 10% בעוד מדד התל-בונד 40, שמכיל אג"ח מדורגות ברמות סיכון משתנות עלה ב- 25%.

הפערים בביצועים של נכסים מסוכנים מאוד לכאלה שפחות מסוכנים או בין מניות גדולות למניות קטנות הם לרוב הסממן הטכני של יציאה ממשברים. כשהמניות הקטנות עולות הרבה יותר מהמניות הגדולות זו דוגמא לתפנית חיובית בשווקים. העליה הרציפה במדדי המניות ואגרות החוב יכולה להצביע על תהליך בו הבורסה מקדימה את השינויים הריאלים הצפויים בכלכלות העולמיות והמקומית שלנו ביניהן, כך שנדמה כאילו המימשל האמריקאי ואיתו ראשי ה- G7 אכן צודקים בטענתם שהרע כבר מאחורנו והדרך החוצה מסומנת וברורה.

בשורה התחתונה אף אחד ובטח לא אני יודע האם המשבר מאחורנו. אני חושבת שבאופן כללי מצבנו היום הרבה יותר טוב ממצבנו בתקופה הראשונה של המשבר. השווקים מפגינים חוזק, הזמן עושה את שלו, החברות מתייעלות, הממשלות מתערבות והמשקיעים חכמים יותר. אבל אי אפשר לדעת אם כל הרע מאחורנו.

אישית אני חוששת מהריצה המהירה של השווקים הפיננסים. אולי כדאי לעצור, לקחת אויר, לנוח קצת לפני הפריצה קדימה. תנו לכלכלה הזדמנות לבוא לידי ביטוי ריאלי. תנו הזדמנות להתיצבות. ממשו רווחים ואל תיתפתו להיות חזירים.

תמי זנד מנהלת את תחום הפעילות בניירות ערך בבנק ירושלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.