האם נידבק שוב בשפעת החזירים? רצוי לממש רווחים

תמי זנד, מנהלת תחום הפעילות בניירות ערך בבנק ירושלים,סוקרת את המצב בשווקים ויוצאת במסקנות
תמי זנד |

ברקע של שפעת החזירים, הריבית שנשארה ללא שינוי, האינפלציה שפתאום שוב בשטח, התקציב החדש, הקרבות על הקיצוצים, ההכרה בהוצאות על מטפלת, הדירקטוריון של בנק הפועלים וההתערבות המאוחרת כן או לא של פישר, הויכוח המרכזי על שולחנות הדיונים הפיננסים בין המשקיעים השונים דן בשאלה האם המשבר הפיננסי הגדול שהתחיל בשפעת חזירי הסאב פריים אכן נמצא כבר מאחורינו.

הפרשנויות שניתנות לנתונים המאקרו כלכליים בעולם מאוד מבלבלות, קרן המטבע חוזה עתיד שחור לכלכלת ארה"ב לעומת ראשי ה- G7 שכבר רואים עתיד ורוד ואופטימי וטוענים שהרע ביותר כבר מאחורנו. האם אפשר בכלל לעשות סדר באוסף הנתונים המבלבלים האלו? בואו ננסה.

תחזיות הצמיחה של קרן המטבע שליליות מאוד: לטענתם בשנת 2009 יתכווץ התוצר העולמי ב- 1.3%, האמריקאי יתכווץ ב- 2.8% והישראלי יתכווץ ב- 1.7%. לגבי שנת 2010 טוענים ב- IMF (קרן המטבע) שהעולם יצמח ב- 1.9% בלבד, ארה"ב תישאר ללא שינוי וישראל תצמח רק ב- 0.3%. תחזיות ה- G7 הרבה יותר אופטימיות ובעיקר בהתיחסותן לשנת 2010, שנמצאת כמעט מעבר לפינה.

עד כאן התאוריה. בואו נבחן את ההתנהגות בשטח. שוקי המניות העולמיים בחרו ככל הנראה לאמץ את התחזיות הורודות יותר והפגינו עליות שערים אגרסיביות במיוחד בעולם בכלל ובארץ בפרט. מנקודת השפל של סוף פברואר עלה השוק האמריקאי בכ- 30% בממוצע ובסטטיסטיקה של ביצועים מתחילת השנה אנו רואים את מדד הנאסד"ק בעליה של 9%.

בשוק המקומי שלנו אנחנו הישראלים ידועים כאגרסיבים יותר בתגובותינו ובעיקר בעניין של עליות. כולם פוחדים שהם יפספסו את המומנטום וקונים מהר את הנכסים הכי ספקולטיבים שאפשר, גם את כל הכפולים והמשולשים, בלי לבזבז זמן על ניתוח ההצדקות הכלכליות לקניה. אולי הם צודקים כי אם נסתכל על הנתונים, הרי שמניות ת"א 75 עלו בכ- 60% מנקודת השפל בעוד שמניות ת"א 25 עלו "רק" ב- 20%.

הנה עוד כמה נתונים בשביל הסטטיסטיקה המאוד מעניינת: מתחילת השנה עלה מדד ת"א 25 ב- 24%, מדד ת"א 75 עלה בכמעט 67%, מדד התל-טק 15 עלה ב- 40%, מדד הנדל"ן עלה ב- 32% ואפילו מדד הבנקים החבוט עלה ב- 25%.

בשוק אגרות החוב התמונה דומה, ואנו רואים עליות חדות יותר באגרות החוב המסוכנות שאינן מדורגות. מרמות השפל של נובמבר 2008 ניתן לראות עליה של כ- 20% במדד התל-בונד 20 לעומת עליות של קרוב ל- 70% באגרות חוב לא מדורגות בסיכון גבוה. מתחילת השנה עלה מדד התל-בונד 20 ב- 10% בעוד מדד התל-בונד 40, שמכיל אג"ח מדורגות ברמות סיכון משתנות עלה ב- 25%.

הפערים בביצועים של נכסים מסוכנים מאוד לכאלה שפחות מסוכנים או בין מניות גדולות למניות קטנות הם לרוב הסממן הטכני של יציאה ממשברים. כשהמניות הקטנות עולות הרבה יותר מהמניות הגדולות זו דוגמא לתפנית חיובית בשווקים. העליה הרציפה במדדי המניות ואגרות החוב יכולה להצביע על תהליך בו הבורסה מקדימה את השינויים הריאלים הצפויים בכלכלות העולמיות והמקומית שלנו ביניהן, כך שנדמה כאילו המימשל האמריקאי ואיתו ראשי ה- G7 אכן צודקים בטענתם שהרע כבר מאחורנו והדרך החוצה מסומנת וברורה.

בשורה התחתונה אף אחד ובטח לא אני יודע האם המשבר מאחורנו. אני חושבת שבאופן כללי מצבנו היום הרבה יותר טוב ממצבנו בתקופה הראשונה של המשבר. השווקים מפגינים חוזק, הזמן עושה את שלו, החברות מתייעלות, הממשלות מתערבות והמשקיעים חכמים יותר. אבל אי אפשר לדעת אם כל הרע מאחורנו.

אישית אני חוששת מהריצה המהירה של השווקים הפיננסים. אולי כדאי לעצור, לקחת אויר, לנוח קצת לפני הפריצה קדימה. תנו לכלכלה הזדמנות לבוא לידי ביטוי ריאלי. תנו הזדמנות להתיצבות. ממשו רווחים ואל תיתפתו להיות חזירים.

תמי זנד מנהלת את תחום הפעילות בניירות ערך בבנק ירושלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.