כלכלני לאומי אופטימים: "הסנטימנט החיובי צפוי להימשך בטווח הקצר"
כלכלני חטיבת המחקר של בנק לאומי התייחסו בסקירתם השבועית לאירועים הבולטים בשוק המניות המקומי ובשוק האג"ח הקונצרני בשבוע המסחר המקוצר.
שוק המניות המקומי התאפיין השבוע במגמה חיובית, על רקע עליות השערים שנרשמו מעבר לים במהלך החג. ביטוי לעוצמת העליות נתנה ה"פתיחה אנגלית" עם תחילת המסחר ביום שני. בדומה לחו"ל את עליות השערים הובילו מניות המגזר הפיננסי, אך דווקא ענף הנדל"ן בלט במיוחד.
"הסנטימנט החיובי צפוי להימשך בטווח הקצר", סוברים כלכלני הבנק ויחד עם זאת מציינים כי "בשל התמונה המאקרו-כלכלית העגומה רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות גבוהה".
כאמור, ענף הנדל"ן בלט השבוע באופן מיוחד, כאשר לעליות במניית אפריקה ישראל הייתה השפעה מכרעת. החברה הבת "אפריקה נכסים" הודיעה בערב החג כי הושלמה מכירת קניון רמת אביב וקניון סביונים על פי שווי כולל של כ-1.7 מיליארד שקלים. "עסקה זו צפויה להניב לה תזרים מזומנים של כ-800 מיליון שקלים, אשר ככל הנראה יועברו לפחות בחלקם לחברה האם", כך מעריכים כלכלני לאומי.
בימים אלה, ליכולת המימוש של נכסים במחיר דומה ואף גבוה מרישומם בספרים נותנים המשקיעים משקל רב, דבר שהביא את המנייה להשלים זינוק של כ-64% מתחילת השבוע וכ-183% מתחילת השנה. כלכלני הבנק מדגישים כי "עליות השערים החדות מהוות אך תיקון קל לירידות החדות אותן ספגה המניה מאז פרוץ המשבר".
להערכת כלכלני חטיבת המחקר בבנק: "המיתון במשק צפוי להימשך בעת הקרובה. יחד עם זאת, שווי השוק של חברות לא מעטות רחוק משוויין הכלכלי, וחלק מן הפגיעה הצפויה גלום כבר במחיריהן. תוכנית החילוץ האמריקאית עשויה לתמוך ביציאה מהמשבר, אך טומנת בחובה סיכון רב".
בלאומי חוזרים ומדגישים כי "לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא גם כיום ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל רמת הסיכון הגבוהה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר".
נזכיר כי בסיכום שבועי רשמו מרבית המדדים המובילים עליות שערים. מדדי המעו"ף ות"א 75 רשמו עליות של כ-4.9% וכ-7.2% בהתאמה, ומדדי הבנקים והנדל"ן 15 עלו בכ-9.2% וכ-14.4% בהתאמה.
שוק האג"ח הקונצרני: בתקופה הקרובה צפוי גל הנפקות של חברות גדולות ויציבות
האפיק הקונצרני נסחר השבוע במגמה חיובית והפוכה לזו שנרשמה באפיק הממשלתי. מגמה זו נבעה בין היתר מהעליות הנאות שנרשמו באפיק המנייתי והמשך פרסומם של תשקיפי מדף ע"י חברות מובילות במשק, אשר איגרותיהן מדורגות ברובן בדירוגי השקעה גבוהים יחסית. על חברות אלו נמנות בין היתר קבוצת אידיבי, מבני תעשייה, כלכלית ירושלים, אבגול וקרדן ישראל.
בלאומי ציינו כי הצפי להנפקות נוספות של אגרות חוב גורם בדר"כ ללחץ שלילי באלו הנסחרות בשוק. עם זאת, נוכח העובדה כי מספר החברות אשר ביכולתן כיום לגייס הון מהציבור במחיר נוח יחסית גדל משמעותית, נהנו איגרותיהן של חברות אלו דווקא מעליות שערים.
כמו כן, מציינים כלכלני הבנק: "נראה כי הירידה ברמת החשש בקרב המשקיעים בשבועות האחרונים הובילה לחיפוש תשואה עודפת על פני תשואתן הנמוכה של אגרות החוב הממשלתיות".
לסיכום אומרים בלאומי: "בתקופה הקרובה ימשיך המסחר באפיק הקונצרני להתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים שתושפע בעיקר מהמשך ההתפתחויות בשווקים בעולם וממצבן הפיננסי של החברות המנפיקות ויכולת הגיוס שלהן".
"לפיכך, אנו מעריכים כי בחברות המאופיינות ברמת מינוף גבוהה הסיכון עדיין גבוה. לכן אחזקה באגרות אלו אינה מתאימה כיום ללקוחות סולידיים וללקוחות שיידרשו לכספם בטווח הקצר".
נציין עוד כי בתקופה הקרובה צפוי גל הנפקות של חברות גדולות ויציבות במשק, על כן אומרים כלכלני לאומי: "אנו ממליצים למשקיעים המעוניינים בהשקעה בחברות אלו להמתין ולנצל את רמת תשואות גבוהה יותר אשר בדרך כלל ניתן להשיג בהנפקה".
נציין כי בסיכום שבועי עלו מדדי התל בונד 20 והתל בונד 40 בשיעורים של כ- 2.0% וכ- 2.6% בהתאמה. פערי התשואות בין אגרות החוב המרכיבות את המדדים לאגרות דומות ממשלתיות עומדים בדומה לשבוע שעבר על כ- 2.6% וכ- 5.3%.
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
