מיסוי הכנסות ריבית מאג"ח צמודות (מוגנות)

שאלה: ---------------- חברה רכשה היום אגרות חוב צמודות שהונפקו לפני יום 8.5.2000. השאלות: 1. האם המס שתשלם החברה בגין הריבית הוא בשיעור 35%, או שהיא תחויב במס בשיעור מס חברות? 2. מהו שיעור המס שבו יחויב יחיד בגין אותה ריבית?

תשובה: ---------------- השאלה הראשונה נוגעת לשיעור המס החל על הכנסה מריבית אצל חברה, אשר להערכתנו היא תושבת ישראל (אולם לא צוין כך בשאלה), בגין אגרות חוב צמודות שהונפקו לפני יום 8.5.2000 - הידועות בכינוין "אגרות חוב מוגנות". כמו כן לא צוין אם מדובר באגרות חוב קונצרניות או ממשלתיות, ועל כן נדון בתשובתנו בשני המקרים, וכפי שנראה מיד להבחנה ביניהם יש נפקות משפטית. הכנסות ריבית שנצמחו מאגרות חוב קונצרניות מוגנות פטורות ממס, למעט המס שיש לנכות לפי סעיף 161 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), מכוחם של חוק עידוד החיסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956 (להלן: "חוק עידוד החיסכון"), וצו עידוד החיסכון. יצוין כי סעיף 5 לחוק עידוד החיסכון בוטל (והואיל וזהו הסעיף המסמיך, הרי גם הצו בטל), אולם הוראות המעבר קובעות כי הפטור ימשיך לחול לעניין אגרות חוב קונצרניות מוגנות. בד בבד בוטל גם סעיף 161 לפקודה, שקבע את שיעור המס שיש לנכות מהכנסות מריבית, וכיום שיעור המס נגזר מתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס"ו-2005 (להלן: "התקנות"), הקובעות כי: "7. חייב המשלם ריבית למקבל שהוא חבר-בני-אדם שאינו תושב חוץ, ינכה ממנה מס בשיעור המס המרבי." ההגדרה של "שיעור המס המרבי" מפנה לסעיף 126(א) לפקודה, הקובע את שיעור מס החברות. מכאן, לכאורה, חברה תושבת ישראל חייבת במס על ריבית שנצמחה מאגרות חוב קונצרניות צמודות מוגנות בשיעור מס החברות החל (נכון לשנת 2009 - 26%), ולא בשיעור 35%. עמדת רשות המסים היא כי החיוב במס במקרים אלו הוא בשיעור 35%, ובהתאם בפרקטיקה מנוכה מס בשיעור המס הגבוה (35%). סביר כי המחוקק לא כיוון לתוצאה זו ולא התיימר לשנות את שיעור המס במקרים אלו, אולם ייתכן כי בעת היצמדות ללשון החוק, ולאור ביטול הסעיפים הרלוונטיים, אפשר לטעון כי בפועל נוצרה הפחתה בשיעור המס. אם הכנסות החברה מריבית נבעו מאגרות חוב ממשלתיות צמודות מוגנות, הרי לאור החוק והתקנות בעניין מילוות המדינה, שיעור המס שיחול יהא 35%. חוקים אלו, בדומה לחוק עידוד החיסכון שצוין לעיל בעניין אגרות חוב קונצרניות, קבעו פטור ממס על ריבית, למעט המס שיש לנכות מכוח סעיף 161 לפקודה. חרף העובדה שהסעיף המסמיך בוטל, הפטור ימשיך לחול לגבי אגרות חוב ממשלתיות מוגנות, וזאת לאור הוראות המעבר שקבעו כן. באשר לשאלה השנייה, במקרה שבו יחיד מקבל הכנסות מריבית שמקורה באגרות חוב ממשלתיות צמודות מוגנות, יתחייב היחיד גם כן במס בשיעור 35%. קרי, שיעור מס זהה יחול על יחיד ועל חברה כאשר עסקינן בריבית שנצמחה מאגרות חוב ממשלתיות מוגנות, וזאת לאור הוראות המעבר שהוזכרו. באשר להכנסות ריבית שמקורן באגרות חוב קונצרניות מוגנות, כפי שצוין לעיל בהקשר של חברה, הן יהיו פטורות ממס, למעט המס שיש לנכות מכוח סעיף 161 לפקודה. כזכור, סעיף 5 לחוק עידוד החיסכון, שקבע את הפטור, בוטל במסגרת תיקון 132 לפקודה, אולם בהוראות המעבר נקבע כי הקלה זו תמשיך לחול. משכך הוא, יש להיעזר בתקנות הקובעות כי: "5(ב) חייב המשלם ליחיד שאינו בעל מניות מהותי ריבית על איגרת חוב או על מילווה מדינה שהוצאו או שהונפקו לפני היום הקובע (8.5.2000), והריבית המשולמת חייבת במס, ינכה מס בשיעור של 35%." [המודגש הוא תוספת שלנו - א' ג'; י' ש'] ומכאן כי יש לנכות 35% (או 49%, אם מדובר בבעל מניות מהותי). כלומר, לעניין שיעור המס שיש לנכות לגבי יחיד, התקנות מבחינות בין סוגי אגרות החוב בהתאם למועד הנפקתן, בעוד שלעניין חברות שיעור המס הוא קבוע ואחיד (לפי שיעור מס החברות), ואינו תלוי במועד הנפקתן של אגרות החוב. המשיבים - ממשרד בריטמן-אלמגור - Deloitte, רואי חשבון

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.