הזכות לשכר שווה לעובד ועובדת המבצעים את אותה עבודה

הזכות לשוויון בתנאי העבודה בין עובד לעובדת מוסדרת בשני חוקים - חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק שכר שווה") וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון").

סעיף 2 לחוק שכר שווה מסדיר את הזכות לשכר שווה וקובע, כי "עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לעניין כל גמול אחר, שנותן מעביד לעובד או עבורו בקשר לעבודתו". בהתאם לסעיף 2 לחוק "גמול אחר" הינו "כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה".

סעיף 3 לחוק דן בעבודות שוות ערך וקובע, כי "יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות".

עם זאת, נקבע בסעיף 6 לחוק, כי יכול להיות הפרש בשכר או בגמול אחר בשל אופי או מהות העבודה הנדונה ובכלל זה תפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק בעבודה, ההכשרה או ההשכלה, או מיקומו הגיאוגרפי של מקום העבודה, והכל כשאין בכך משום אפליה מטעמי מין.

סעיף 2(א) לחוק השוויון קובע איסור אפליה בין עובדים או בין דורשי עבודה, בין היתר, מחמת מינם, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ- גופית והיותם הורים. איסור האפליה מתייחס לקבלה לעבודה; תנאי עבודה; קידום בעבודה; הכשרה או השתלמות מקצועית; פיטורים או פיצויי פיטורים; הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה". לפיכך, חל איסור על המעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, בין היתר, בתנאי עבודתם.

בפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה נקבע, כי הוכחת תביעה מכוח חוק שכר שווה איננה מזכה בהכרח, באופן אוטומטי, את העובדת בפיצוי מכוח חוק השוויון. האפשרות לזכות בפיצוי מכוח חוק השוויון, לעומת חוק שכר שווה, קמה רק במקום בו הוכח, כי העבודה היא אותה עבודה. בחקיקת חוק שכר שווה בחר המחוקק להקל עם הטוענת לזכות לשכר שווה וקבע פרמטרים להוכחתה (001156/04 הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ נ' אורית גורן מיום 21.11.2007).

בפסיקה נוספת של ביה"ד הארצי לעבודה נקבע, כי פועל יוצא מעקרון השוויון הוא האיסור על הפליה פסולה, שמשמעה נקיטת יחס שונה אל שווים או הבחנה בין אדם לאדם או בין עניין לעניין מטעמים רלוונטיים. בצד ההכרה בעקרון השוויון בהלכה הפסוקה, מצא המחוקק לנכון, דווקא בתחום יחסי העבודה, לעגן את עקרון השוויון המופשט בחוק שכר שווה ובחוק השוויון, בבסיסה של כל תביעה בשל הפליה פסולה והפרת עקרון השוויון עומדת טענה בדבר יחס בלתי שווה לאנשים בעלי מאפיינים דומים. תביעה שכזו, מניחה קיומה של"קבוצת שוויון", שבתוכה מתקיים יחס שונה בין חברי הקבוצה. השאלה אם עובד פלוני נמצא בקבוצת השוויון המוגדרת בסעיף 2 לחוק שכר שווה, אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן לא תמיד שני עובדים המכהנים ב"אותה משרה" מבצעים"אותה עבודה". קושי זה מתגמד לעומת הקושי שבבחינת מעגל ה"עבודה שוות ערך". חוק השוויון אינו מגדיר קבוצת שוויון, אלא קובע איסור כללי על הפליה בשל שורה של מאפיינים או תכונות הנוגעות לעובד פלוני. אשר לעילה המבוססת על הוראות חוק השוויון, יש צורך להוכיח לא רק את קבוצת השוויון הרלבנטית אלא גם את הקשר הסיבתי בין ההפליה הנטענת לבין היותה של העובדת אשה. באין הוכחת הקשר הסיבתי האמור, לא ניתן לתבוע פיצוי לפי חוק זה (עע 222/06 שושנה כרם נ' מדינת ישראל, מיום 26.7.2007).

לפיכך, על העובדת להראות, כי מדובר בעבודה שוות ערך או שווה בעיקרה על מנת שתקום לה עילת תביעה מכוח חוק שכר שווה. יצוין, כי בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק שכר שווה, אם המעביד יטען, כי קיימות נסיבות המצדיקות הפרש בשכר, עליו נטל ההוכחה.

כמו כן, בית הדין לעבודה רשאי, לבקשת אחד מהצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים, אשר יחווה את דעתו לעניין השאלה האם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, לפי העניין. בית הדין רשאי למנות מומחה, אף אם לא ביקש זאת אחד הצדדים, אם ראה צורך בכך, בנסיבות מיוחדות.

ביחס לתביעה מכוח חוק השוויון, הרי שבהתאם לפסיקה על העובדת להוכיח לא רק את קבוצת השוויון הרלבנטית אלא גם את הקשר הסיבתי בין ההפליה הנטענת לבין היותה של העובדת אשה. כמו כן, בהתאם לסעיף 9(א) לחוק השוויון, בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעביד, כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2, אם קבע המעביד לגביהם תנאים או כישורים, והעובד הוכיח כי נתקיימו בו התנאים או הכישורים האמורים.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".