החובה לנהל רישום של שעות העבודה בפועל של העובד חלה אף לפני תיקון 24 לחוק הגנת השכר

בש"א 5686/08 קשת היפרטוי שותפות מוגבלת ואח' נ' מדינת ישראל - משרד התמ"ת, ניתן מיום 26/01/09. תקציר מאת עו"ד אורית רובין
עו"ד לילך דניאל |

העובדות -------------- במסגרת חקירות המתנהלות כנגד חברת קשת היפרטוי וחברות נוספות (להלן: "החברות") בחשד לעבירות על חוקי עבודה, נדרשו החברות להמציא מסמכים שונים, ובין היתר, דו"ח נוכחות, המפרט את רישום שעות עבודה ומנוחה של עובדיהן.

החברות טענו, כי אין מדובר במסמכים שיש חובה לנהלם על פי חוק והם אינם מנויים בסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה"). לטענתן, עד לתיקון 24 לחוק הגנת השכר התשס"ח-2008 (להלן: "התיקון"), שבמסגרתו תוקן גם סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, לא הייתה מוטלת על המעביד חובה לנהל רישום שוטף יום יומי של שעות העבודה בפועל של העובד. קודם התיקון, המעביד נדרש היה לנהל פנקס בדבר שעות העבודה באופן כללי. לפיכך, חל על מסמכים אלה חיסיון מפני הפללה עצמית, על פי סעיף 47 לפקודת הראיות.

משרד התמ"ת מנגד לא קיבל את עמדת החברות, וטען כי גם קודם התיקון הייתה מוטלת על המעביד החובה לנהל רישום יום יומי של שעות העובד.

פסק דין ------------ אין מחלוקת בין הצדדים, כי ככל שחלה החובה על פי חוק לנהל דו"חות נוכחות לא חל על דו"חות הנוכחות חיסיון מפני הפללה עצמית, אשר על פי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 חל רק על מתן תשובות או מסירת עדות בעל פה.

בית הדין קבע, כי גם קודם התיקון הוטלה על המעביד חובה לנהל רישום שוטף של שעות העבודה הרגילות, שעות העבודה הנוספות ושעות העבודה במנוחה השבועית של העובד.

מסקנה זו עולה הן מתקנה 5 לתקנות שעות עבודה ומנוחה, תשט"ז-1955, הקובעת כי על המעביד לנהל רישום פרטני ומפורט של שעות העבודה של העובד, והן מתכלית החקיקה, לאפשר לעובד לעקוב אחר תשלום זכויותיו. קבלת פרשנות החברות, לפיה חלה חובה על המעביד לרשום בפנקס שעות העבודה והמנוחה את שעות עבודתו של העובד באופן כללי בלבד מרוקנת את הוראות החוק והתקנות מתוכנן. גם מהפסיקה שקדמה לתיקון עולה, כי קביעות בית הדין הארצי, שבמקרה של היעדר רישום חלה חזקה, כי לא שולמו לעובד זכויותיו והעבירו את נטל הראיה למעסיק, מבוססות על החובות הרישומיות המוטלות על המעסיק מכוח החוק והמעסיק הפר חובות אלה.

בית הדין הוסיף, כי מתכלית התיקון עולה, שהוא נועד להעלות לדרגת חקיקה ראשית הוראות שהיו נתונות לקביעת שר התמ"ת, לקבוע עבירות פליליות נוספות בשל הפרת הוראות החוק ולהוסיף סעדים לסמכות בית הדין לעבודה. על כן, המסקנה העולה היא, כי התיקון לא קובע חובות חדשות, אלא לכל היותר הרחיב חובות קיימות. כמו כן, תיקון סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה הוסיף "הוראות טכניות" בדבר ביצוע הרישום, על מנת להבטיח רישום מהימן של שעות העבודה של העובד.

על כן נקבע, כי דו"חות הנוכחות שניהלו החברות הן מסמך אותו היו חייבות לנהל על פי חוק והורה עליהן להמציאן למשרד התמ"ת.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה