האם בני זוג יכולים להגי הצהרות הון בנפרד
האם בעל יכול להגיש הצהרת הון על נכסיו מבלי לצרף את נכסי אשתו?
שאלה: ------------ בני 60 נישאו בשנית, וחתמו ביניהם על הסכם ממון. הכנסותיהם של בני הזוג הן ממשכורות בלבד, והם מגישים לרשות המסים דוח שנתי במשותף. הבעל נדרש להגיש הצהרת הון, והוא אינו מעוניין לצרף את הנכסים הרשומים על שם אשתו. השאלה: האם אפשר להגיש הצהרת הון רק על נכסי הבעל? תשובה: ------------- איני מעלה בדעתי שדרישת הצהרת ההון הוצאה לבעל בלבד ולא לבני הזוג יחדיו, שכן דרישת הצהרת הון יוצאת לבני הזוג הנישומים בתיק יחדיו (אלא אם לכל בן זוג נפתח תיק בנפרד; למשל, אם כל אחד מהם מדווח בדוח נפרד על הכנסותיו, כפי שרשויות המס מאפשרות. ראו למשל בפתיח של טופס 1301 - הוא דוח המס השנתי). אם אכן לבני הזוג תיק אחד ברשות המסים, ואם בשל כך דרישת הצהרת ההון יצאה לשניהם, אין בני הזוג יכולים להגיש הצהרת הון רק לגבי אחד מהם. עם זאת, לטעמי רשות המסים צריכה לאפשר לכל בן זוג להגיש בנפרד הצהרת הון על נכסיו והתחייבויותיו שלו, בלי לכלול את הנכסים וההתחייבויות של בן זוגו האחר. הטעם לכך הוא: כפי שלגבי דוח מס שנתי הדבר אפשרי (הגשת דוח עצמאי על ידי כל אחד מבני הזוג בנפרד), למשל מטעמי סודיות של איש אל רעהו, כך יש לאפשר זאת גם לגבי הצהרת ההון. הזכות לפרטיות ולסודיות קיימת גם ביחסים בין בני זוג, ואין לאלץ את מי מהם לכלול בדוחותיו לרשויות המס (דוח מס או הצהרת הון) פרטים שבן הזוג האחר מבקש לשמור בסוד ממנו, או להפך - ולכן הדרך לכך היא מתן אפשרות לכל בן זוג להגיש הצהרת הון בנפרד. בהקשר לאמור בשאלה (הזכות לפרטיות ולזכויות קניין נפרדות גם בין בני זוג), אפנה את השואל למאמר שפרסמתי עם עו"ד איתי הוכברג, שכותרתו: "לא תם ולא נשלם הדיון בהלכת פלם - הזכות להפרדה קניינית-מיסויית בין בני זוג נשואים", מיסים כא/1 (פברואר 2007) א-1, ולדברים להלן שנאמרו בפתח המאמר: "בעוד בית הדין הרבני פסק, כי בין בני זוג אין מושג של פרטיות נפרדת, ככל שמדובר בבית מגוריהם המשותף, וכי חיי שיתוף ופרטיות אחת הם מטבעם של חיי הנישואין, העושים את האינטימיות הפרטית של כל אחד לאינטימיות זוגית אחת, קבע בית המשפט העליון מפי כב' הנשיא ברק, כי הנישואין אינם שוללים מבני הזוג את זכותם לפרטיות זו כלפי זה. כשם שכל אחד מבני הזוג זכאי לכבודו ולחירות גופו כלפי בן זוגו, וכשם שכל אחד מבני הזוג שומר על קניינו כלפי בן זוגו, כך זכאי כל אחד מבני הזוג לפרטיות אישית שלו. בשל חשיבות הדברים נצטטם להלן: 'הנישואין אינם שוללים מבני הזוג את זכותם לפרטיות זו כלפי זה. הזכות לפרטיות עומדת לכל אחד מבני הזוג כלפי העולם כולו, לרבות כלפי בן זוגו. אכן, כשם שכל אחד מבני הזוג זכאי לכבודו, ולחירות גופו כלפי בן זוגו (ראו ע"פ 91/80 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 281), וכשם שכל אחד מבני הזוג שומר על קניינו כלפי בן זוגו, כך זכאי כל אחד מבני הזוג לפרטיותו כלפי בן זוגו. האוטונומיה של הפרט היא גם אוטונומיה כלפי בן הזוג. הפרטיות של הפרט, היא גם פרטיותו כלפי בן זוגו. גם בחיי הנישואין שומר לעצמו כל אחד מהצדדים לקשר תחומים של פרטיות כלפי בן זוגו'" (הדברים נאמרו בבג"ץ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, טרם פורסם). התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
