הסדרי חובות במסים, בגלל פשיטת רגל של בן זוג שנפטר

שאלה: --------------- בעלה של נישומה נפטר לפני כמה שנים והיו לו חובות מס ברשויות מע"מ ומס הכנסה, וכן חוב במס רכישה ובמס שבח. לנישומה לעיל היו חובות רבים אחרים, ורק לאחרונה היא קיבלה צו הפטר (פשיטת רגל). הנישומה עובדת ומשתכרת כ-4,000 ש"ח. בעבר, היא לא עבדה, כלומר, החוב ברשות מס הכנסה הוא רק על שם הבעל ושל הבעל, מאחר שאישתו - הנישומה לעיל לא עבדה בתקופות האמורות. השאלות: 1. האם הרשויות לעיל רשאיות להטיל עיקולים על הנישומה? מוסדות אלה לא נכללו בצו ההפטר שהיא קיבלה. 2. על יתרות החוב לעיל נשלחו מכתבים ליורשים מן הרשויות לעיל. האם רשויות אלו יכולות לעקל נכסים של היורשים? לבעל היה חובות אחרים רבים, ואין לו נכסים לירושה. 3. דירת המגורים של בני הזוג נבנתה ללא קבלת אישורים מן הוועדה לתכנון ולבניה [להלן - "הוועדה"]. רק לאחרונה, הנישומה פנתה לוועדה לקבלת היתרי בנייה בעקבות צילומי אוויר של הוועדה, והאם לאחר קבלת ההיתר יכולות הרשויות לעיל להטיל עיקולים על דירת המגורים? 4. האם הנישומה יכולה למחוק חוב זה ברשויות מע"מ ומס הכנסה בגלל מצבָה? תשובה: ------------- סעיף 120(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], קובע כי אם נפטר נישום, "נציגו האישי החוקי" יהיה חייב במס בעבור אותה השנה, וכן בעבור חבות המס שהייתה לו בשלוש השנים שקדמו לשנת פטירתו. הנציג האישי החוקי כולל, בין היתר, מוציא לפועל של הצוואה (אם מונה), מנהל עיזבון, או כל יורש חוקי אחר אם לא בוצע המינוי, כאמור. סעיף 120(ב) לפקודה מוסיף לקבוע, כי מיום פטירתו של האדם יראו את הכנסתו החייבת של העיזבון, כהכנסתם של יורשיו על פי חלקיהם. אך סעיף 120 לפקודה אינו ייחודי רק לנציבות מס הכנסה; גם סעיף 106א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, קובע הוראות ברוח דומה. מנתוני השאלה עולה, לכאורה, כי למנוח לא מונו מוציא לפועל של הצוואה או מנהל עיזבון ולפיכך, החבות במס מוטלת על יורשיו החוקיים. בהתאם להוראות סעיף 120 לפקודה, יש להבחין בין חובות מס, שנוצרו ערב פטירתו של הנישום, לבין חובות מס, שנוצרו בין יום הפטירה לבין יום חלוקת העיזבון. באשר לחובות שנוצרו ערב פטירתו של הנישום, הם יחולו על העיזבון ויקוזזו מיתרת העיזבון שתחולק בין יורשים. היה ולא היו שומות למנוח עם פטירתו, פקיד השומה רשאי להוציא שומות ל"נציג החוקי" רק לשנת הפטירה ולשלוש שנים שקדמו לה. מן הנתונים בשאלות לעיל עולה, כי הבעל נפטר לפני כמה שנים, ואילו הנישומה (אישתו) קיבלה צו הפטר רק לאחרונה. סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, קובע כי צו ההפטר פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, למעט חוב המגיע על פי התחייבות להימנע מעבירה או מחוב, המגיעים למדינה בשל קנס. המשמעות המעשית של צו הפטר חלוט היא מחיקת כל חובותיו של החייב כלפי כל נושיו. על פי רוב, צו ההפטר מופנה כלפי כולי עלמה, אולם אם צו ההפטר הוא חלקי או מותנה, ואינו פוטר את בת הזוג מן החובות ברשויות מע"מ ומס-הכנסה, הנישומה תוכל לפנות לנציבות מס הכנסה ולבקש לערוך הסדר - לאור מצבה הכלכלי ולאור צו ההפטר שקיבלה כלפי נושים אחרים. נציבות מס הכנסה תבדוק, האם סכום המס שהנישומה נשאה בו הגיע לכדי שוויו של עיזבון הנפטר (לאחר שמן העיזבון נוכו חובותיו של הנפטר, שיש להם קדימויות על פני המס). מאחר שבנתוני השאלה שווי העיזבון הוא אפסי, הרי לא מן הנמנע, כי נציבות מס הכנסה תיעתר לבקשתה של הנישומה ותסכים למחוק את חובותיה, שנצמחו עד למועד מתן צו ההפטר. ויודגש, חובותיה במס של הנישומה, שנוצרו לאחר קבלת צו ההפטר, לא ייכללו במסגרת הסדר זה. עם זאת, באשר למקרקעין, המדינה תהיה זכאית להיפרע מן המקרקעין, אם חוב המס הוא על המקרקעין עצמם - שעבוד ראשון [ראה סעיף 11(א)(1) לפקודת המסים (גבייה)]. המשיב - ממחלקת המסים במשרד גרוס, קלינהנדלר, ברקמן, גרינברג ושות', עורכי דין. התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.