הנהלת הבורסה ערכה לאחרונה את כנס סוף השנה המסורתי ובמסגרתו הועלו רעיונות לשיפור וייעול התפקוד של המסחר באחד העם. זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, אומר במאמר שפרסם כי ניתן לתקן בקלות יחסית חלק מהעיוותים שנוצרו בשוק.

פניני אומר כי אחד העיוותים שמייצר המצב הקיים גורם לכך שהשינויים בשערי סוף היום יחסית לממוצע של המסחר באותו יום - עצומים, וללא כול סיבה חיצונית. אחת המסקנות מהעובדה הזו היא שצורת חישוב של שער הסגירה בעייתית ודורשת שינוי וחשיבה מחדש. יחד עם זאת, גם אם הבורסה רוצה להשאיר את השיטה הזו, ראוי לשנות שני פרמטרים: כאשר משתנים שערי המניות בשלב "טרום" קביעת שער הנעילה יש לאפשר למדד המעו"ף, או למדד הרלוונטי, להשתנות - בדיוק כמו בקביעת שער הפתיחה. בנוסף, צריך לייצר אלמנט של מה שמכונה "סגירה אנגלית" - בדיוק כמו פתיחה אנגלית מעל תנודה קיצונית מסוימת.

בנוגע לשער הפתיחה, אומר פניני כי יש לשנות את מקדם הפתיחה האנגלית כדי שיתאים לתקופה הרלבנטית. לא ייתכן שנקבל פתיחה אנגלית שלוש או ארבע פעמים בשבוע. מצב כזה אמור להתרחש בימים קיצוניים בלבד, וניתן לקשור זאת לסטייה הגלומה באופציות המעו"ף.

בנוגע למנתקי זרם אומר פניני כי יש לאפשר למנהל המסחר לפתוח את המסחר, כשהמדד צריך להגיע למנתקי הזרם מייד בתחילת היום, (להבדיל מאשר במהלך יום המסחר) במיוחד כאשר ישנם מספר ימים בהם לא היה מסחר. כלומר: לנהוג בשיקול דעת בפתיחת או אי פתיחת המסחר. לעיתים אי פתיחת המסחר כלל יוצרת בעיה עתידית גדולה יותר מפתיחת המסחר כרגיל. זאת ועוד, כאשר מנהל המסחר לא פותח מסחר כלל, למשל בגלל תנודה של 12% פוטנציאלית במדדים בפתיחה, צריך מנהל המסחר לדחות - ובסופו של דבר לבטל - את המסחר בנגזרים על מנת שלא יהיה מסחר בנגזרים בתנודה קיצונית ללא מסחר ושערוך נכס הבסיס.

המצב הנוכחי גורם לתיקים משולבים, תיקי ארביטרז' או סתם תיקי מניות, שמנהליהם אולצו להיכנס לשוק האופציות, להיכנס לכאוס גדול. הפתרון הוא כאמור למנוע את המסחר החלקי הזה.

עוד מציין פניני כי "לאחרונה הוסיפה הבורסה מספר רב של אופציות רחוקות מהכסף, מצב זה מאפשר לכתוב אופציות עירומות או מרווחים בתקבול חיובי בדרישת בטחונות נמוכה משמעותית מהנדרש. הבורסה צריכה להגדיל את טווח סריקת הביטחונות כדי שהאופציות שפתחו ייכנסו פוטנציאלית לכסף בתרחיש, וחישוב הביטחונות יהיה אפקטיבי יותר. חישוב מערך הביטחונות באופציות עוזר למדוד את רוב פוזיציות המעו"ף בצורה יעילה. יחד עם זאת, בגלל בעיית מדידת בלאק ושולס בסטייה אחידה ובזמן רציף, נוצר מצב שלקוחות יכולים לפני פקיעה להיכנס לשערוכים שליליים משמעותית ללא שחרגו קודם לכך.

על הבורסה להוסיף לכל תרחיש סטיית תקן אפס, כלומר: בדיקת תזרים מזומנים כדי שלכל הפחות בשבוע פקיעה, לא ייכנסו משקיעים לשערוכים שליליים ללא חריגה מוקדמת, קרי: מצב בו התחייבויות הלקוחות גדולים מנכסי הלקוחות.

הביטחונות המחושבים משתנים משמעותית כאשר עובר יום ערך (במיוחד בשבוע הפקיעה), ועל כן לקוחות חורגים ממסגרת האשראי/ביטחונות בתחילת יום נתון למרות שלא חרגו יום קודם. הפתרון לכך, אומר פניני, הוא שהבורסה תוריד יום אחד מחישוב הביטחונות כבר בשעה 16:00 ביום המסחר הקודם, כך שהברוקר והלקוח יידעו מראש את שיראו בתחילת יום המסחר ותימנע מהם אי נוחות, חסימות מסחר, הפסדים ופיצויים.

להפעיל מנגנון הוראות לעצירת הפסד

בנוגע לתעודות סל ממונפות מציע פניני לשנות את תיאום המינוף למועד מסוים אחת לחודש - ועדיף בשער פתיחה. מהלך כזה ימנע תנודות חדות במדדים לא סחירים ויקטין שחיקת הלקוחות המחזיקים בתעודה. "למעשה חברת קסם נתנה את הפתרון לכך ואני חושב שצריך לחייב רגולטורית את שאר התעודות הממונפות לעשות כן".

עוד מציע פניני להפעיל פקודות מסוג STOP LOSS , שיכולות לעזור מאוד במסחר היומי אשר יסייע בסופו של דבר להנזלת השוק, להקטנת מרווח ה-BID-ASK ולייעול הן שוק המניות והן שוק הנגזרים.

כיום מבטלת הבורסה לחלוטין עסקת טעות, העומדת בקריטריונים הקבועים בתקנון. מי שקנה רחוק מאוד מהמחיר מודע לכך ומצפה לתיקון, אולם מי שקנה באיזור המחיר לא יודע על טעותו וכאשר מדווחים לו על כך, בעצם הוא חשוף לטעות על הכיסוי של אותה עסקה. בצורה זו הבורסה בעצם יוצרת בעיה חדשה לגופים חדשים. התיקון, אומר פניני, צריך להיות ביטול חלק מהעסקה שחרג באחוז קבוע וידוע לכול סוג נכסים מהמחיר. אגב, הבורסה צריכה להודיע לברוקרים שמעורבים בעסקאות מסוג זה, כיוון שחלק מהלקוחות יודע על כך רק יום אחרי כשהוא בודק את תיק ההשקעות שלו, ואז סיפור הטעות חוזר מחדש.

הספירה של פוזיציות פתוחות אמורה לשמור מפני "קורנרינג" של גוף גדול על השוק. השיטה בעייתית ומפריעה לגופים גדולים לנהל פוזיציות גדולות. עד לשינוי השיטה, ממליץ פניני לספור את האופציות מחוץ לכסף בעלות דלתא קטנה מ-10%, שממילא נקנו רק כדי להקטין בטחונות, כחצי אופציה בלבד, ושאר האופ' ייספרו כרגיל (אופציות אלה ממילא לא מגיבות לשינויים בנכס הבסיס).

לסיום, אומר פניני, "צריך בהחלט לברך על ההחלטה לחשב את שערי ה-EX לפי מחיר ברוטו, למרות שיש פוטנציאל הקטנת הנזילות בגין פעילות טכנית של ברוטואיסטים/נטואיסטים - וכן על ההחלטה לקצר את שעות המסחר. כמובן שיש נושאים נוספים אך הם דורשים התערבות גדולה יותר, דיון מעמיק יותר, ושינוי רגולטורי מקיף ובעל השפעות גדולות על אופן המסחר וסוג חברי הבורסה והמסלקה שלה".