בבנק ישראל ההוצאות גדלות: התקציב לפעילות שוטפת יגדל ב-7.3% לכ-633 מיליון שקל ב-2009

תקציב הדפסת הכסף יעמוד השנה על 100 מיליון שקל , גידול של 28% לעומת 2007
קובי ישעיהו |

בבנק ישראל מרחיבים את התקציבים. תקציב ההוצאות השוטף של בנק ישראל לשנת 2009 יעמוד על כ-633 מיליון שקל, גידול של כ-7.3% לעומת כ-590 מיליון שקל בשנת 2007. כך הודיע היום מנכ"ל הבנק, חזי כאלו. בבנק ישראל אומרים כי הגידול בתקציב נובע בעיקר מגידול תקציב הדפסת הכסף ועלויות הפנסיה לגמלאים עקב פרישת עובדים נוספים.

מנכ"ל הבנק ציין כי החתימה על הסכם השכר החדש ויישומו החל מאוגוסט 2008, והשלמת השינוי הארגוני יקדמו את מהלך הפרישה מרצון – שיצמצם את מספר עובדי הבנק.

תקציב הדפסת הכסף יעמוד השנה על 100 מיליון שקל לעומת 78 מיליון שקל שתוקצבו בשנה שעברה. התקציב נקבע בהתאם לתחזיות ביקוש הכסף ובלאי השטרות והמטבעות. תקציב ההשקעות של הבנק יעמוד השנה על כ- 43 מיליון שקל, גידול של 6 מיליון שקל לעומת תקציב 2007. מרבית התקציב מיועדת לרכישת מכונות חדשות לפעילות הבנק בתחום המטבע, לשדרוג מבנה הבנק, לפרוייקטים בתחום המיחשוב ובכלל זה הקמת מאגרי נתונים, הקמת מערכת לניהול יתרות מטבע החוץ וביצוע שלב ראשון בהטמעת מערכת ERP - ניהול המערכות התפעוליות והאירגוניות של הבנק.

כבכל שנה, צפויות ב-2009 לבנק ישראל הכנסות הנובעות בעיקר מהנפקת שטרות ומטבעות, מניהול יתרות מט"ח ופעולות הקשורות לניהול הנזילות במשק. הכנסות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון כספי של בנק ישראל. בנוסף, אושר תקציב להתחייבויות בשנת 2009 בהיקף של 135 מיליון שקל, הנועד בעיקר להתחייבות בגין הדפסת כסף ופרויקטי מיחשוב ובינוי.

הנהלת בנק ישראל הגדירה בין יעדי הבנק קידום חקיקה, יישום והטמעת חוק בנק ישראל החדש, התייעלות פעילות הבנק תוך יישום שינוי המבנה הארגוני,

ניהול סיכונים תפעוליים ופיננסיים ברמת הבנק, שיפור איכות הניהול, התפעול והבקרה בבנק, שיפור השירות וחיזוק המודעות לשירות לגורמים חיצוניים ופנימיים, שיפור הידע, המיומנויות והיכולות של העובדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.