הדולר סגר בעליות: בסיכום שנתי נחלש המטבע האמריקני בכ-1.5%
יום המסחר האחרון לשנת 2008 נפתח בשוק המט"ח ברגיעה יחסית, לאחר היום הסוער אתמול. בהמשך היום, עם זאת, חזרה התנודתיות הגבוהה יחסית לשוק והדולר, שהחל את היום בירידה, עבר לעליה חדה. ברקע למסחר בשוק המקומי ממשיך לעמוד מבצע "עופרת יצוקה" בדרום הארץ וההסלמה, כשאמש וגם הבוקר החלו ליפול טילים בסביבות העיר באר שבע.
אותות המשבר העולמי כבר ניכרים היטב בביצועי המשק הישראלי ב-2008 , בעיקר בחודשים האחרונים של השנה, אם כי בסיכום שנת 2008 כולה עדיין נרשמה צמיחה של 4.1%. כך עולה מסיכומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ד'), ומבוססים על נתונים של 9-11 חודשים ואומדנים לגבי החודשים החסרים.
נציין כי בבנק ישראל, באוצר, בבנקים ובבתי ההשקעות מעריכים שהצמיחה ב-2009 תסתכם ב-1%-1.5% בלבד כך שנראה שעוד נתגעגע לנתוני 2008 ובודאי לנתוני השנים הקודמות, בהם צמח המשק ביותר מ-5%.
הדולר נסחר בבוקר בירידה של 0.25% סביב רמה של 3.755 שקלים אולם בהמשך היום שינה כיוון ובנק ישראל קבע את השער היציג החדש ברמה של 3.80 שקלים, עליה של 0.98% לעומת היציג הקודם. האירו נחלש ב-0.7% לרמה של 5.297 שקלים.
בסיכום שנתי, הדולר ירד ב-1.5% לעומת שערו בתחילת השנה, האירו איבד בשנה החולפת 6.4% לעומת שערו בסוף דצמבר. נציין כי בקיץ נפל הדולר לרמה של 3.23 שקלים כך שביחס לשפל הזה זינק הדולר מאז ב-17.6%. האירו נחלש ב-7% ביחס לשערו הגבוה ביותר השנה, והתחזק ב-11.5% ביחס לשער הנמוך ביותר. היין היפני היה הכוכב הגדול של השנה עם התחזקות של כ-33% מאמצע יולי ועז היום.
פרופ' צ'רלס ננר אמר בראיון ל-Bizportal כי בקרוב יחצה הדולר את רמת ה-4 שקלים לדולר, וכי עד מאי 2009 הדולר יכול להגיע לרמה של 4.26 שקלים לדולר, אולם אחר כך שערו יצנח, ועד יוני 2011 יגיע לרמה של 2.90 שקלים לדולר. ננר מדגיש כי התנהגות השקל מול הדולר תהיה בהתאם להתנהגות האירו מול הדולר.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר בבנק ירושלים, אמר אתמול בשיחה עם bizportal כי "הבנקים למעשה עושים סיבוב על השוק. אין שום הגיון כלכלי שהשקל מתחזק כל כך מול הדולר והאירו. המצב הכלכלי כאן די עגום, יש לחימה בדרום והזרים בחופשות כך שמי שפועל בשוק הם הבנקים הישראלים. הם מוכרים עכשיו דולרים ואירו במטרה לקנות אותם בחזרה בימים הקרובים. השקל ישוב ויחלש מול הדולר בשבועות הקרובים".
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- סולאראדג׳ קופצת ב-10%, פרארי צונחת ב-15%; הנאסד״ק יורד ב-0.4%
- ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
