קרן המטבע בדוח על ישראל: "תרכשו אג"ח קונצרניות אבל לא בבורסה"

משלחת קרן המטבע הבינלאומית הגישה היום לשר האוצר, רוני בר-און ולנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, את דו"ח ראשוני אודות כלכלת ישראל בשנת 2008 בו הם מפרגנים לצעדי נגיד בנק ישראל ולחבילת התמריצים אותה מתכנן משרד האוצר להוציא אל הפועל.

המשלחת בראשותו של הכלכלן הבכיר, פיטר דויל, הגיעה ארצה לביקור עבודה שנתי וזאת בהתאם לאמנת קרן המטבע הבינלאומית. במשלחת חברים שלושה כלכלנים נוספים.

בהודעת סיכום אמרו ב-IMF, כי "כלכלת ישראל היתה במצב טוב כאשר פרץ המשבר הפיננסי העולמי בסתיו של 2007. האמינות הפיסקלית והמוניטרית היתה מבוססת. הבנקים יציבים והסדרי הפיקוח עליהם מבוססים. הצמיחה הייתה מהירה, בת קימא ומאוזנת – עם שיעור אבטלה יורד ונמוך ביחס לעבר, עודף גדול בחשבון השוטף, ויציבות בשוקי הנדל"ן המקומיים".

הפגיעות החיצונית למשק הישראלי נותרה מוגבלת

המשלחת סקרה את האתגרים שניצבו בפני קובעי המדיניות ואת עוצמתם שהלכה וגברה עקב התעצמות הלחצים הפיננסיים הכלל-עולמיים בסתיו של 2008 ואמרו, כי "הירידה במחירי הסחורות, היחלשות לחצי האינפלציה, ירידת שיעורי הריבית של בנק ישראל ופיחות השקל – סיפקו מענה מסוים. אבל התחזיות הידרדרו בצורה חדה, ולאור הבחירות הקרובות בפברואר, התקציב של 2009 לא יאושר אלא לאחר שהשנה החדשה כבר תהיה בעיצומה".

בהקשר זה, אמרו ב-IMF, כי הפגיעות החיצונית למשק הישראלי נותרה מוגבלת. הנכסים קצרי הטווח בחו"ל גבוהים מההתחייבויות החיצוניות קצרות הטווח, יתרות מט"ח מהוות כ-90% מהחוב לטווח הקצר, ונמשך העודף בחשבון השוטף. עם זאת קיימת רמת פגיעות מסוימת על רקע חוב חיצוני ברוטו ברמה של כ-50% מהתוצר וחוב ציבורי קרוב ל-80% מהתוצר.

במבט קדימה, אין סימנים להקלה קרובה בקשיים הגלובליים, אמרו הכלכלנים כי המשק הישראלי חשוף - להאטה בשוקי הייצוא העיקריים שלו, ללחצים על המגזר הפיננסי עם ההיחלשות בפעילות המקומית, ולהדבקה משיבושים פיננסיים נוספים מחו"ל - כאשר מחירי הסחורות הנמוכים מקזזים השפעות אלו במידה מסוימת.

חברי הקבוצה המליצו לבצע צעדים עיקריים לתמיכה בתפקוד שוק האשראי ויציבותו, לנקוט בגישה תקציבית גמישה בטווח הקצר הנתמכת על ידי מחויבות מוגברת להפחתת החוב הציבורי בטווח הבינוני, והרפיה מוניטרית.

ב-IMF בירכו על ההצעה להקמת קרן ציבורית-פרטית לרכישת אג"ח קונצרניות. יש להקימה ללא דיחוי ולהטיל עליה לתמוך בראש ובראשונה במתן אשראי חדש עבור חברות גדולות בעלות כושר פירעון. כך, על הקרן לרכוש הנפקות אג"ח חדשות ולמחזר תשלומים שהגיע מועד פירעונם, בשיעורי תשואה הנמוכים מתשואות השוק כעת אך גבוהים מאלו ששררו לפני סתיו 2007. הסדרים אלה, והמנגנונים לטיפול בניגודי עניינים של הנאמנים צריכים להיות מעוגנים בתנאים ובסמכויות של הקרן.

עם זאת, הכלכלנים אמרו כי על הקרן בדרך כלל להימנע מרכישות בשוק המשני. "רכישות בשוק המשני אינן מעמידות אשראי חדש לחברות, והן כרוכות בסיכון של העברת הפסדים מצטברים של משקיעים מוסדיים או תאגידים אל התקציב". הם הוסיפו, כי היקפה הצפוי בטווח של 10 עד 20 מיליארד שקל, יספיק לכל הפחות במהלך שנת 2009.

הגדלת יתרות המט"ח הפחיתו את פגיעות המשק מזעזועים חיצוניים

לגבי חבילת היוזמות אותה מתכנן משרד האוצר אמרו ב-IMF, כי היא הצעד הראשון. "אם יתממשו הסיכונים, בחו"ל או בישראל, יהיה צורך בצעדים נוספים. בהקשר זה, מומלץ לעקוב אחר ההתפתחויות במחירי מניות הבנקים ובתשואות על אג"ח ללא אבטחת תשואה על מנת לאתר סימנים לחששות מהעדר יציבות, וניתן לעקוב אחר תנועות האשראי באופן ישיר".

בקרן המטבע לא שכחו להתייחס גם לתוכנית הגדלות המט"ח של בנק ישראל ואמרו, כי "הגדלת יתרות המט"ח הפחיתו את פגיעות המשק מזעזועים חיצוניים. רמת יתרות מטבע החוץ מתקרבת כעת ל-90 אחוז מהחוב החיצוני לטווח קצר. אופן הרכישה של מטבע החוץ מונע התערבות ספונטאנית, ובדרך זו תומכת בשימוש בריבית בנק ישראל ככלי המרכזי להשגת יעד האינפלציה".

הפורפ' סטנלי פישר: חשוב למהר ביישום וביצוע התוכניות הכלכליות

שר האוצר, רוני בר-און, אמר בפגישה: "ישראל הינה חלק מן הכלכלה הגלובאלית, וככזו היחשפותה למשבר העולמי הינה בלתי נמנעת. אתמול אושרה בועדת הכספים של הכנסת תוכנית ההאצה הכוללת שורה של צעדים בתחום הריאלי והפיננסי אשר נועדו לחיזוק המשק הישראלי. התוכנית מקדמת פעילויות תומכות צמיחה שיסייעו למשק ויאפשרו לו לצאת לצמיחה מואצת לאחר המשבר".

"לצערי, תקציב המדינה לשנת 2009 לא עבר בכנסת והחל מחודש הבא אנו נכנסים לתקציב המחולק 1/12 מתקציב 2008, עם זאת התוכניות שגיבשנו יזרימו חמצן לפעילות המשק ויתנו אוויר נשימה - חיוני לתקופת משבר", הוא הוסיף.

כמו כן הוסיף בר-און "כלכלני קרן המטבע חיזקו את ידינו בשמירה על מדיניות פיסקאלית אחראית אשר מעניקה לנו אמינות בשווקים המקומיים והגלובאליים גם יחד והביעו תמיכה במדיניות שנקטנו לפיה אין להפעיל כלי התערבות רק לשם התערבות גם אם המצב לא מחייב זאת, ויש לשמר כלי התערבות לתרחישי קיצון אפשריים".

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר התייחס לדו"ח ואמר בפגישה: "הדו"ח מציין כי התמודדותה של ישראל עם המשבר מעיד על מצבה הטוב באופן יחסי לשאר המדינות בעולם. עם זאת, הדו"ח מדגיש בפנינו שתי המלצות עיקריות, חשוב למהר ביישום וביצוע התוכניות הכלכליות שהוצגו על ידי משרד האוצר לפני חודש ימים ואושרו אתמול בכנסת ובנוסף לכך, צוין בדו"ח כי ישנה חשיבות גבוהה לשמירת "תחמושת תקציבית" בייחוד בתקופת אי ודאות". הנגיד הוסיף כי באופן מסורתי, נהוג לסיים דו"חות מסוג זה במשפט "יש להימנע משאננות", הפעם ובצדק נמנעו כותבי הדו"ח מלסיים כך.

ראש המשלחת, פיטר דויל, אמר בפגישה כי בבחינת מצבן של מדינות אחרות בעולם, ניתן לראות כי ישראל מוכנה באופן טוב ביותר להתמודדות עם המשבר הגלובלי וראויה לציון המדיניות שננקטה עד כה על ידי שר האוצר ונגיד הבנק המרכזי. דויל הוסיף כי להערכתם המסר המרכזי והחיוני ביותר שישראל צריכה לשדר לשווקים הוא הבטחת המשך התוואי היורד של היחס בין החוב לתוצר של מדינת ישראל, דבר שיסייע עם אתגרים נוספים.

אנשי קרן המטבע הוסיפו כי ניכר שהמשק הישראלי כבר ביצע רבות מההתאמות הדרושות באשראי בין חברות, במרווחי היצוא ובשכר הנומינאלי – וקובעי המדיניות הגיבו במהירות, חרף אילוצים פוליטיים. אם מדיניות אמינה, תיאום אפקטיבי ובהירות מטרות ימשיכו לקבוע את הסטנדרט שבו יעמדו היוזמות הבאות, ישראל תעבור את המשבר בהצלחה.

מועצת המנהלים של קרן המטבע הבינלאומית צפויה לקיים דיון בעניין הדו"ח המלא של המשלחת במהלך חודש פברואר הקרוב ועם אישורו יפורסם הדו"ח המלא לציבור.