בר-און מעכב האישור: האוצר לא מביא לוועדת הכספים את רשת הביטחון
נמשכת הסערה סביב הפעלת תוכנית רשת הביטחון, שאושרה אתמול בישיבת הממשלה בקולות כל השרים מלבד שר האוצר, רוני בר-און, שהתנגד להפעלתה באופן מיידי.
ועדת הכספים היתה אמורה לאשר היום את התכנית אולם בר און הודיע לפני זמן קצר כי הוא מעכב את הגשת התכנית לאישור הוועדה בכשלושה שבועות. עם זאת, בר און אמר כי "בכל מקרה התאריך להפעלת רשת הבטחון הקובע יהיה 30 בנובמבר ולא יכול שינוי כלשהו בפרטי התכנית כפי שאושרה בישיבת הממשלה". שר האוצר הבהיר בפתח הדיון בוועדה כי התקנות הנדרשות להשלמת הליכי החקיקה יהיו מוכנות רק בתוך כשלושה שבועות.
במקביל, הודיעה הוועדה על כוונתה להקפיא את שכר הבכירים במגזר הציבורי – בהם הנשיא, השופטים, השרים, סגני השרים ומבקר המדינה.
בר-און, שהוא ובכירי משרדו התנגדו נמרצות להפעלת התכנית באופן מיידי, פעלו וגם הצליחו להביא לכך שהתכנית מצומצמת ומטפלת רק במיעוט של החוסכים. שאר הכספים יופנו למימוש תוכניות אחרות של משרד האוצר.
בשבוע שעבר אמר כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, אורי גרינפלד, כי משמעות התכנית, בין השאר, היא כי לחוסכים המתקרבים לגיל פנסיה (מעל גיל 57) אין למעשה כמעט סיכון על מרבית כספם ולכן "הממשלה בעצם רק משתתפת בהפסדים ולכן רשת הבטחון בעייתית. "לחוסכים העומדים בקריטריונים שהוצגו בתוכנית כדאי למעשה לעבור למסלולים מסוכנים יותר", אומר גרינפלד.
"עלותה של התוכנית צפויה להיות אפסית. זאת, לאור מספר החוסכים המצומצם יחסית שישתתף בתוכנית והסיכוי הגבוה יחסית כי התשואות בקופות בשנים הקרובות יהיו גבוהות מהמדד". בנוסף אמר גרינפלד, כי "ככל שיעבור הזמן נשמע כנראה על תוכניות נוספות של הממשלה וכי, בדומה לנעשה בעולם, התמיכה של הממשלה במשק תהיה רחבה יותר לעומת המצב היום".
גרינפלד עוד הוסיף, כי "בסך הכל התוכנית המצומצמת היא טובה, כי היא מנסה לפנות לנזקקים באמת, אלה שיוצאים בקרוב לפנסיה. אני מאמין שיהיה מסמך הרבה יותר מפורט. כרגע זה בהחלט יכול לגרום לחוסכים לעבור לאפיקים מסוכנים יותר. יכול להיות שיגידו לחוסכים לא לעבור מסלול".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
