שוק המט"ח - סיכום תשס"ח: השקל התחזק ב-17.2% למרות נסיונות החייאה למטבע האמריקני
התחזקות השקל שהחלה בתשס"ו נמשכה גם בתשס"ז ואף התחזקה בתשס"ח, כך שבמהלכה הגיע הדולר לשפל של 11 שנים. ניסיונותיו של בנק ישראל להוביל לפיחות בשקל כשלו חודש אחר חודש: בתחילה פעל הבנק בכיוון הורדות ריבית מתמשכות, וכשזה לא הועיל, נקט בצעדים קיצוניים יותר, שלא עשה בהם שימוש מזה 11 שנה והתערב באופן פעיל במסחר במט"ח. לבסוף צלחו ניסיונות הבנק והמטבע האמריקני החל להתאושש מעט, אך בעקבות ההתרחשויות האחרונות בוול סטריט צנח שוב.
חסי הגומלין של השקל מול האירו הושפעו בתקופה זו בעיקר מיחסיו של המטבע האירופאי מול האמריקני. בבית ההשקעות מיטב, מספקים היום את הממצאים העיקריים של השנה החולפת:
תחילה נתונים. התיסוף של השקל כלפי הדולר הסתכם ב-17.2% ומול האירו ב-11.8%. המטבע החזק ביותר היה הפרנק השוויצרי, אך גם כלפיו תוסף השקל ב-9.3%. המטבע החלש ביותר היה הראנד הדרום אפריקאי, שכלפיו התחזק השקל ב-27.0%.
בדיקת התנהגות השקל כלפי הדולר לאורך זמן
במיטב מחלקים את שנת תשס"ח לשלושה פרקי זמן עיקריים: 1. מתחילת השנה העברית ועד ה-1.6.08 נרשמה מגמת התחזקות של השקל כלפי הדולר כאשר בסוף תקופה זו הגיע הדולר לנקודת שפל של למעלה מ- 11 שנים, כשאיבד שיעור משמעותי ביותר של 21.3%, ושערו היציג נקבע על רמה של 3.23 שקלים.
2. מה-1.6.08 ועד ה-11.9.08 נסחר השקל במגמה שלילית, תוך תנודתיות חדה ונחלש מול המטבע האמריקאי. בסיכום תקופה זו התחזק הדולר בשיעור משמעותי של 12.1%.
3. מה-11.9.08 ועד סוף השנה (24.9.08) נסחר השקל שוב במגמה חיובית, כשהמקור לחולשת הדולר היה באירועים האחרונים בארה"ב ובתכנית החילוץ של הממשל הפדרלי. בסיכום תקופה זו נחלש הדולר בשיעור של 6.3%.
הגורמים המרכזיים שהשפיעו על התנהלות שוק המט"ח בשנה החולפת היו:
1. התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח – הדולר הנחלש, עורר קול זעקה בקרב היצואנים. יו"ר ההסתדרות ונשיא התאחדות התעשיינים לחצו על בנק ישראל להוריד את הריבית במשק באופן מיידי, כשמנגד, הבהיר הנגיד, כי אין בכוונתו להתערב במסחר במט"ח. עם זאת, ברגע האמת, הפתיע סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, את הכלכלנים ואת הציבור, כשבסופו של דבר ביצע מהלך דראסטי והפחית את הריבית המוניטארית לחודש מארס ב-0.5%. בזה לא תמו מהלכיו: בחודש מארס, החל בנק ישראל להתערב באופן פעיל במסחר במט"ח, כשהמטבע האמריקני צלל לראשונה למצולות שמתחת לרמת 3.4 שקלים. כך הודיע בנק ישראל שירכוש 4.5 מיליארד שקל עד סוף השנה, דבר שגזר התערבות יומית ממוצעת בהיקף רכישה של 25 מיליון דולר. התערבות זו, לא נשאה פרי לאורך זמן, וביולי כשהדולר רשם שפל נוסף ונשק לרמת ה- 3.2 שקלים, הודיע בנק ישראל על הגדלת היקף הרכישה היומי פי 4 ל-100 מיליון דולר בממוצע.
2. האטה כלכלית בארה"ב וחולשה כללית של הדולר ברחבי העולם - נראה, כי משבר משכנתאות הסאב פריים בארה"ב היה חמור מזה שהכלכלנים צפו בתחילת דרכו, ועם חלוף החודשים התפתח למשבר פיננסי כלל עולמי.
1. אטרקטיביות עולה של השווקים המתעוררים ובכללם גם ישראל. בתשס"ח המשיכו אלה למשוך אליהם כסף זר בהיקף רחב. ישראל, כחלק מהמדינות המתעוררות, נהנתה אף היא מהסנטימנט החיובי שאפף אותן והמטבע הישראלי התחזק והפגין את איתנו.
2. ריבית בנק ישראל – בשנה החולפת הופעלו על נגיד בנק ישראל לחצים מכיוונים מנוגדים. מחד, היצואנים שסבלו מהדולר הנמוך זעקו והתחננו להורדת ריבית. מנגד, האינפלציה הגואה דחפה אותו דווקא לכיוון העלאת ריבית. כך, בחודשים הראשונים של השנה שמר הנגיד על ריבית יציבה, אך בינואר העלה אותה. במארס נכנע הנגיד ללחצי היצואנים, אך כעבור חודשיים של הורדות ריבית חזר בו והחל לנקוט במדיניות מוניטרית מרסנת ולהעלות שוב את הריבית במשק.
3. סביבת ריביות נמוכה בארה"ב - לאחר שבמשך שנה וחצי לא חל כל שינוי בריבית ארה"ב, החל יו"ר הפד לנקוט במדיניות מוניטארית מרחיבה והפחית את הריבית בהדרגה, כך שמרמה של 5.25% באוגוסט 2007 היא ירדה לרמה של 2.0% בלבד, כיום.
4. פער הריביות ומגמת התשואות באג"ח הארוכות של ארה"ב. עם חלוף החודשים הלך והתרחב פער הריביות בין ריבית ישראל לריבית ארה"ב, כך שבאוגוסט הגיע לרמת שיא של 2.25%. על פניו, אמור היה הדבר ללחוץ בכיוון של תיסוף, אולם חולשתו של הדולר ברחבי העולם ומצבה הרעוע של הכלכלה האמריקנית הוביל לחולשה של המטבע האמריקני גם בישראל.
