לקראת הסגירה הבורסה חתכה לאדום: מדד הנדל"ן 15 איבד 2.5%
המדדים המובילים בבורסה של ת"א רשמו לאורך רוב יום המסחר עליות שערים של כ-1%, כאשר ברקע עמדו הפחתות המיסוי אותן מעוניין לבצע שר האוצר. לקראת סיום יום המסחר, לאחר פתיחת המסחר בוול סטריט, עברו המניות להיסחר בירידות בעקבות זינוק במחירי הנפט.
בסיכומו של יום, מניית כי"ל והחברה לישראל נשארו בטרטוריה החיובית, ברקע לדברי ביל דויל, מנכ"ל ענקית הדשנים הקנדית פוטאש. המניות עלו 2.96% ו-2% בהתאמה וסחפו אחריהן את מכתשים אגן שהוסיפה 2.1%.
המשקיעים בוול סטריט שהמתינו לפתיחת המסחר בצד החיובי, שלחו את המדדים המובילים בוול סטריט לירידות שערים חדות, לאחר פרסום נתון מלאי הנפט בארה"ב שהצביע על ירידה במלאים דבר אשר שלח את המניות אל הצד השלילי.
שר האוצר, רוני בר און, הכריז היום במסיבת עיתונאים שלא מן-המניין על תוכנית הפחתת מיסים ל-6 השנים הבאות שמטרתה להגביר את האטרקטיביות של המשק הישראלי.
בהמשך לכך, הגיב יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, והציב אולטימטום לפיו במידה ובתוך שבועיים לא יחזור בו בר און - תצא ההסתדרות לשביתה כללית במשק. את עיקר זעמו מפנה עיני להצעת האוצר לבטל את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות.
מדדים מובילים: מדד המעו"ף ירד 0.19% לרמה של 1,103 נקודות, מדד ת"א 100 איבד ב-0.05% לרמה של 1,016 נקודות ומדד הנדל"ן 15 צנח ב-2.48%, הירידה החדה ביותר מבין המדדים בבורסה. מנגד, מדד מניות הטכנולוגיה הגדולות בבורסה עלה ב-0.25%.
מניות במרכז
מניית טבע סגרה בעליה של 1.36% לאחר שצנחה אתמול בלמעלה מ-4% על רקע האיום על הקופקסון, תרופת הדגל של החברה, מצד חברת התרופות האמריקנית מיילן בשיתוף עם נטקו ההודית. . היום פורסם ב-Bizportal כי דייצ'י היפנית רוכשת את רנבקסי ההודית בפרמיה של 70% על מחיר השוק ולפי שווי של 8.5 מיליארד דולר.
מניית כיל סגרה בעיות שערים שסחפו את החברה לישראל ואת מכתשים אגן. ברקע לעליות עמדו דברי מנכ"ל פוטאש, ביל דויל, שאמר בראיון לבלומברג, כי "אנחנו לא מתקרבים בכלל לשיא במחירי האשלג". כמו גם, יצרנית הדשנים אגריום, העלתה היום את תחזיות הרווח לשנה כולה, בעקבות "ביקוש חסר תקדים" למזינים ליבולים.
מניית אלווריון זינקה ב-4.86% בהמשך להודעת החברה היום כי הגיעה להסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם נורטל בתחום ה- WiMAX במטרה ליצור פתרון WiMAX End-to-End אשר יענה על הצרכים המשתנים של שוק הפס הרחב האלחוטי.
מניית אפריקה נסחרה היום ברקע להתחלת סיקור מצד בפריזמה בית השקעות. אורי וויסבורד, מנהל המחקר אמר, כי "הצלחתה של אפריקה תלויה במר לב לבייב". וויסבורד העניק למנייה המלצת "קנייה" במחיר יעד של 340 שקל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
