ורד דר על העלייה במחירי המזון: "עליית מחיר האורז עלולה ליצור מצב הפוך - גידול בביקושים"
עד לפני ימים ספורים התחרו הגורואים הפיננסיים בעולם במציאת סופרלטיביים לתיאור המשבר הפיננסי העולמי שפרץ לפני תשעה חודשים. הזוכה בינתיים הוא: "המשבר החמור ביותר מאז 1929", שגבר בישורת האחרונה על "המשבר החמור ביותר מאז 1945".
"המשבר הפיננסי כפי שהכרנו אותו עד לפני שבועות מספר, כבר לא מרגש אפילו את הפעילים בשווקים. המשבר אליו הוא התגלגל – משבר המזון העולמי – לוקח אותו בהליכה מבחינת פוטנציאל הנזק העולמי, שנמדד בדם ולא בדמים", כך אומרת היום הכלכלנית הראשית של פסגות אופ"ק.
שוכני רחוב אחד העם התרגשו מהעליה העולמית במחירי המזון עוד לפני שהיא התפתחה למשבר עולמי. לא כל כך בגלל התקצרות המרחק בין הבטן לגב של תושבי מדינות העולם השלישי, כמו בגלל ההשפעה על התשואות על הרכיב הסולידי בתיק.
"עליה מתמשכת וחדה במחירי המזון פירושה עליה בציפיות האינפלציוניות ובאינפלציה בפועל, שמקדימים את הצפי להעלאת הריבית הבאה. משם ועד לעליית התשואות על האג"ח (קרי, לירידה במחיריהן), המרחק כבר מאוד קצר", מציינת היום דר בסקירתה.
אבל הבעייה האמיתית טוענת דר: "בעולם כבר קופחו חייהם של לא מעט אנשים במהומות שפרצו עקב הזינוק במחירי המזון ועקב חוסר האונים של הממשלות וארגוני הסעד הבינלאומיים. בעשרת החודשים האחרונים עלו מחירי הסחורות הבסיסיות ביותר בתחום המזון: חיטה, סויה ותירס ב-45-80%. מחירי האורז עלו בתקופה זו ב-130%. במחירי האורז נרשמה האצה חריפה בשבועות האחרונים – עליה של למעלה מ-40% בתוך חודשיים."
ב-12 החודשים האחרונים עלה סעיף המזון בישראל ב-9%, כשבחצי השנה האחרונה נרשמה האצה לקצב שנתי של 15%. אבל מצבו של צרכן המזון הישראלי עוד טוב לעומת עמיתיו הסיני והויאטנמי שמשלמים היום 23-30% יותר על מזונם מלפני שנה. האכלן האמריקאי, דרך אגב, יוצא מהסופרמרקט בזול – עליה של 4.4% בלבד.
סעיף המזון בסל הצריכה הישראלי
סעיף המזון מהווה 14% מסל הצריכה של הישראלי הממוצע, ושיעורו גדל ככל שההכנסה פוחתת. בחמישון התחתון משקלו של סעיף זה הוא 19% לעומת 11.5% בעליון.
לא רק במשקל סעיף המזון במדד יש הבדלים בין החמישונים, גם בהרכבו של סעיף זה, ולכן – גם בקצב העליה בו. סל מוצרי המזון שקנה החמישון התחתון התיקר בשנה האחרונה ב-10.5%, לעומת עליה בת 8.2% במחירים שהחמישון העליון נאלץ לשלם. הכלל לפיו ככל שרמת ההכנסה פוחתת, כך עולה חלקו של סעיף המזון במדד, נכון כמובן גם ברמת המדינה.
כרגע, אנחנו נמצאים עתה פחות משנה לאחר הזינוק במחירי המזון, חודשים מספר לאחר מהומות המזון הראשונות שפרצו באפריקה ובאסיה, וימים ספורים לאחר שהעליה החדה והמתמשכת במחירי המזון בעולם זכתה לכינוי "הצונאמי השקט" ותפסה את מקומו של הדיון במשבר הפיננסי העולמי, שנוהל במסעדות עתירות הכוכבים המשרתות את השבעים של מרכזי הפיננסים בעולם.
האורז כמוצר גיפן?
עד כדי כך חמור עתה המצב, ש-160 שנים אחרי "רעב התפודים" של אירלנד, מעלים כלכלנים מן האוב את המושג "מוצר גיפן" ושואלים האם עליה במחיר האורז תגרום, בדיוק כמו ברעב הגדול באירלנד, דווקא לגידול בכמות המבוקשת מהאורז, במקום לירידה בו.
